פורום אוצר החכמה

אשמח אם למישהו יש מידע על הסכך, מה הכוונה ומה הרקע לכל הסיפור.

קיבלתי במייל שלל תמונות של הסכך הנ"ל.

בספר הסוכה יש כבר נידון על סכך כעין זה.

עשוי לנחת כתב:בספר הסוכה יש כבר נידון על סכך כעין זה.

באיזה עמו' ?
ואולי עדיף שמישהו יעלה הנידון לכאן.

כמדומני שזה חזרה על הפולמוס הישן מלפני כעשרים שנה בערך שנקרא אז 'סוכת אנטוורפן'.

מה שנכון נכון כתב:כמדומני שזה חזרה על הפולמוס הישן מלפני כעשרים שנה בערך שנקרא אז 'סוכת אנטוורפן'.

נדמה לי שבאנטוורפן היה שאלה דומה אך על צורת סיכוך בשיפוע ולא על העמדת הקנים בצורה כזו.

סוכת אנטורפן בנויה בדיוק כך.

הרב אלישיב והגרח"ק הכשירו זאת.
קובץ יד הרש"ז ב תש"ן (מובא בכתבי עת בשו"ת בר אילן)

זה נראה לי מוזר שגילו כעת את אמריקה, ובאמת זו שאלה ישנה.

סלקא דעתך כתב:הרב אלישיב והגרח"ק הכשירו זאת.
קובץ יד הרש"ז ב תש"ן (מובא בכתבי עת בשו"ת בר אילן)

נא להעלות לכאן.

באמת אשמח לראות. אתמול החברותא שלי אמר לי דווקא שמרן הגריש"א אסר והרב וואזנר התיר.

אשמח להעלות. אבל איך מעלים מאמרים מכתבי העת של פרוייקט השו"ת?

הריש"א הכשיר. הר"מ בראנסדארפר פסל.

יסוד השאלה היא דעת התוס' שמעובה כבית שאין גשם יורד בו פסול. בזה נחלקו אם ירידת גשם הוא רק סימן וא"כ בזה שהסכך קל כשר אע"פ שאין גשם יורד בו, או שעצם זה שאין גשם יורד בו נחשב כבית ופסול.

סלקא דעתך כתב:הרב אלישיב והגרח"ק הכשירו זאת.
קובץ יד הרש"ז ב תש"ן (מובא בכתבי עת בשו"ת בר אילן)

אוהב אוצר כתב:באמת אשמח לראות. אתמול החברותא שלי אמר לי דווקא שמרן הגריש"א אסר והרב וואזנר התיר.

מה שנכון נכון כתב:הריש"א הכשיר. הר"מ בראנסדארפר פסל.

זה מוזר שכ"א כותב בצורה מוחלטת, את מה שידוע לו על פסקי רבותינו מצוקי ארץ זיע"א. מי שרוצה להביא בשם אחד מהפוסקים את דברו בענין זה, שיביא זאת בצירוף מקור מוסמך!

הרמ"מ קארפ בהלכות חג בחג הביא ראיה מלשון תשובות מהרי"ל החדשות שגשמים הוא פסול בפני עצמו, שצריך שלא יהא דומה לבית גם בזה, ולא רק כסימן ושיעור לדירת קבע. [אמנם מלשונות שאר הראשונים אין שום סיבה להבין כך].

גימפעל כתב:

סלקא דעתך כתב:הרב אלישיב והגרח"ק הכשירו זאת.
קובץ יד הרש"ז ב תש"ן (מובא בכתבי עת בשו"ת בר אילן)

נא להעלות לכאן.

לאחר מאמצים הצלחתי.

סלקא דעתך כתב:

גימפעל כתב:

סלקא דעתך כתב:הרב אלישיב והגרח"ק הכשירו זאת.
קובץ יד הרש"ז ב תש"ן (מובא בכתבי עת בשו"ת בר אילן)

נא להעלות לכאן.

לאחר מאמצים הצלחתי.

ייש"כ.

ה"סכך אנטוורפן" שהומצא לפני כשלשים שנה הוא בדיוק כמו הסכך הזה, אבל עשוי מנסרים ולא מקיינעס

א"כ קשה מאוד פשר המכתב בפתיחת האשכול, הכיצד יתכן להוריד את השכבה העליונה של הסכך ולהכשירה לדעת הרב הכותב, ולהניח את כל השכבה העליונה בעת ירידת הגשם?

מישהו שמע על כזה סכך?
לכאורה אין יותר מהודר ממנו
שבזכותו יוכלו ישראל להמשיך לישב בסוכה
שכיון שמעט מן הגשמים עדיין נכנס לסוכה
אין את הפסול של מעובה כמין בית
ומאידך אותו מעט היורד אין בו כדי להסריח את המקפה

וידוע מצדיקים שהיו מקפידים לעבות את הסכך כל כך
כדי שלא יצטרכו לצאת מן הסוכה אלא בירידת גשמים מרובים
אם כן מדוע עוד אין כזה סכך פטנט?

יעוי' בטעמא דקרא להגרח"ק שהאריך לפלפל בדין סכך זה.

נודע כסוכת אנטוורפן ודנו בו הפוסקים
https://simla.otzar.org/viewtopic.php?t=23799

יודע_ספר כתב:נודע כסוכת אנטוורפן ודנו בו הפוסקים
viewtopic.php?t=23799

תודה על מיזוג האשכולות
וידעתי גם ידעתי על סכך קלצקין ואנטוורפן
אמנם בדיוק בשביל זה הדגשתי
שאפשר שיהיה סכך שאינו מונע אם כל הגשם לגמרי אלא רק 90% ממנו
האם עדיין יש מי שיפקפק בהידורו?
להלן ציור להמחשה

מקופיא נראה לטובת סכך הר' הוך ז"ל מאנטוורפען ,שם רואים אוויר בין נסר לנסר ואף אפשר לראות את הכוכבים ,

בוצינא כתב:

יודע_ספר כתב:נודע כסוכת אנטוורפן ודנו בו הפוסקים
https://simla.otzar.org/viewtopic.php?t=23799

תודה על מיזוג האשכולות
וידעתי גם ידעתי על סכך קלצקין ואנטוורפן
אמנם בדיוק בשביל זה הדגשתי
שאפשר שיהיה סכך שאינו מונע אם כל הגשם לגמרי אלא רק 90% ממנו
האם עדיין יש מי שיפקפק בהידורו?
להלן ציור להמחשה

bamboo-roof.png

זה ההבדל בין שתי הסוכות, אנטוורפן עשוי בצורה כזו שמעט גשם שיורד באלכסון יחדור לסוכה, וקלקצקין לא.

ואגב הגרי"י פישר כתב באבן ישראל: "שני חצאי קנים שמניחים זה ע"ג זה באופן שמונע כניסת גשמים, הוא כשר ומברכים תחתיו לישב בסוכה". ובהערת שוליים הוסיף: "הוא כשר אף לדעת ר"ת".

אני מתיישב לכתוב את המאמר כאשר על זגוגית החלון נוקשות טיפות סדורות ועקביות. כאן בניו ג'רסי יורד כעת גשם זלעפות, וכולם דואגים מה יהיה עם ליל ראשון של סוכות, איך נקיים המצות עשה מדאורייתא?
ב"ה אני לא דואג על זה, כמידי שנה ב-8 שנים האחרונות, גם השנה, סוכתי מוגנת מפני גשמים, ע"י סכך במבוק שנחתכו לאורכם ונשייפו מבפנים ונוצר מהם כמו מרזב, שני שכבות סודרו על הגג, עם אלכסון כלשהו, השכבה הראשונה הנראית לעין, הוא הצד העגול היפה של קני הבמבוק ברוחב 8 ס"מ בערך (פחות מטפח) והם משמשים כעין מרזבים הקולטים את הגשם לתוכם ועקב השיפוע, המים מחליקים במורד הקנים אל מחוץ לסוכה, וכדי שלא יכנסו מעט הטיפות במרווח שבין קנה לקנה, מושכב קנה נוסף הפוך על גביהם ומכסה את הפער ביניהם והסוכה מוגנת, ככתוב בפסוק: 'וסוכה תהיה לצל, מחסה מזרם וממטר'.
כמוני, יש עוד כמאה משפחות ברחבי ארה"ב שנהנים מהסכך הזה ולא דואגים את דאגת הגשם, ביניהם כ"ק האדמו"ר ממונקאטש שליט"א, ראב"ד לייקווד, רבה של שיקאגו, ראש ישיבת מכון להוראה ועוד הרבה ת"ח ויר"ש שמצות סוכה חביבה עליהם.
זה לא הגיע לי בקלות, הפרוייקט גרר אחריו חוברת השמצה נגדי ומסע טרור לרבנים שנתנו הכשר לזה, כמו כל דבר טוב בעולם, צץ התנגדות, ללא רצון לדעת את האמת רק מתוך רצון להתנגח ולנצח.
ואספר את הענין בקיצור.
לפני ל"ג שנים, מיד אחר נישואי התגוררתי באנטוורפן, הייתי מתפלל בפשעווארסק וכמנהג המקום, יושב קצת בחדר הקפה ומשוחח על דא ועל הא.
שם הכרתי את ר' יעקב (ז"ל), יהודי מתוק, נעים שיח, בעל חנות מכשירי אלקטרוניקה, אהוב על הבריות, לא חריג מהרבה יהודים כמותו.
אך בהתקרב חודש אלול, הוא הפך לאש להבה של ריתחא דאורייתא בעין הסערה, ניצוצות של יהלומים ניתזו מפיו בהלכות סוכה, לא היתה הלכה אשר שגבה ממנו, נהירין היו לו שבילין דהלכות סוכה כשבילי דאנטוורפנאי.
וכל זאת למה? כאן מתחילה מערכה חובקת עולם.
אנטוורפן כמו שאר ערי אירופה, גשומה מאוד בסוף ספטמבר תחילת אוקטובר וצריך מזל שיהיה אפשרות בליל חג הסוכות לקדש ולאכול כזית בסוכה, זכורני בשנה ראשונה שאחר נישואיי, המתננו שעתיים בקוצר רוח לדקת חסד של הפוגה מהשטפון הזועף שנחת הישר מהעננים, וברגע של הקלה,נכנסנו מהר לעשות 'לישב בסוכה' לאכול כזית ולברוח בחזרה פנימה, רטובים עד לשד עצמותנו.
מה יעשו ישראל עם קדוש שמצות סוכה יקרה בעיניהם? הגה ר' יעקב איש המעש רעיון ועשה זאת הלכה למעשה.
נכנס לנגריה והזמין קורות עץ ארוכים מלבניים, כמו קורות בנין, וביקש מהם לחרוט לכל אורך הקורה עיגול מצד לצד, שבעצם יהפוך אותו למעין מרזב, בקורות הללו הוא סיכך את סוכתו בשני שכבות עיגול בתוך עיגול וחסל סדר גשם בסוכה, וכאשר ראה כי טוב, החליט להזמין כמות מסחרית מזה וניסה לעשות הכנסה עונתית נוספת, לא לפני שקיבל פסק הלכה ממרן הגרי"ש אלישיב וחתנו הגר"ח קנייבסקי, הגרש"ז אויערבאך ועוד כמה מגדולי פוסקי הדור דאז.
איש יהודי היה בשכונתו, שהחליט לקדש מלחמה ולפתוח חזית נגדו בענין, ולטעון כי הסוכה פסולה, אך כדי לעשות זאת גם צריך לדעת ללמוד הרי, מה עושים? למזלו, היה לו אח שהיה מו"צ באחד מבתי המדרש בשכונה, פנה האיש אל אחיו וביקש ממנו שיכתוב לו תשובה שהסכך הזה פסול, עם התשובה הזו, הוא התחיל להתרוצץ בין בתי רבנים לדרוש מהם להוסיף את שמם לצד חתימת אחיו, וכאשר הרשימה היתה גדולה דיה, הוא פנה אל כמה פוסקים וביקש מהם להצטרף, מבלי ליידע אותם כי פוסקי הדור כתבו תשובות שהסכך כשר, הגדיל לעשות מרן הגרי"ש זצ"ל שאף כתב תשובה (או"ח נ') כי מי שרוצה לנסוע לסוכות לאירופה ויודע שיהיה גשום הוא מחוייב לרכוש את הסכך הנז' כדי שלא יפקיע את עצמו ממצוות סוכה ח"ו.
תשאלו שאלה: מאיפה אני יודע שכך היה הסיפור? אולי אותו אחד באמת סבר שהסוכה פסולה וקנא קינא לה' ולתורתו ורצה להאדיר את שיטת ר"ת (כפי שמובא בראשונים): מעשה בגיסו של ר"ת שהראה לו שבנה סוכה בקורות ארוכים וחיברם במסמרים ועקב כך נמנעו הגשמים מלירד לסוכה ואמר לו ר"ת חוששני שהסוכה פסולה, כי אינה עראי והיא כמו בית ויש מפרשים שחששו שאולי ר"ת סובר שסוכה שמונעת כניסת גשמים יש חשש שפסולה, גם אם סוככה בסיכוך קל, ולמרות שההלכה לא נפסקה כר"ת בזה, אבל הנ"ל באמת רצה ללחום למען הר"ת, אולי באמת? למה אני כזה פסימי לקבוע שהאיש הזה סתם עשה זאת מאינטרסים שאינני יודע את מה הם?
התירוץ פשוט ביותר: כאשר מישהו נלחם לשם שמים והאמת נר לרגליו, הוא אמור לשים את שני השיטות על השולחן ולבקש מהרבנים הכרעה, וכל אחד שיעשה לפי מה שרבו מתיר לו, וכמו שמצינו בגמ' מחלוקת לשם שמים 'תרגמא אביי אליבא דרבא' וכדו', אבל ללכת לרבנים ולהסתיר מהם את דעת פוסקי הדור ולפתוח במסע טרור נגד מי שיעז לפסוק שזה כשר, ולצאת בהשמצות אישיות נגד היזם ולהוציא פאשקווילים זולים וחוברת בשם 'דעת תורה' ולהציג שם מצג שוא כאילו יש רק צד אחד וכדומה, זה מוכיח כי הכל יש כאן, רק לא 'לשם שמים'...
ר' יעקב היזם, בראותו כי כלתה אליו הרעה מאת אותו שכן והטרור מצליח כדרכו של עולם, החליט לשפר ולהוסיף חלק קטן בפטנט שלו וחשב בתמימות שבכך יחסום את טענותיו בענין שיטת ר"ת (לפי הדעות שר"ת התכוון לכך שמניעת הגשם היא הבעיה). מה עשה? הניח מקל דק בין 2 השכבות של הקורות, שיצר הגבהה בין הקורות שדרכם יכל להיכנס בעקומה אי אלו רסיסי טיפות והכוכבים נראו וכעת אין שום מניעה אף לא לדעת ר"ת.
מכיון שצעיר הייתי וטרם חוויתי מערכות, טרם הכרתי את עולם הרשע של ה'לשם שמים'ניקעס, גם לא הייתי בקי בהלכות סוכה כדי לגבש דעה, לא התערבתי, שמעתי את ר' יעקב בויכוחיו הלוהטים ונדתי בראשי. (רק השתוממתי מכך, שאפשר להפוך לת"ח לנושא אחד כשזה נוגע אליך).
יום אחד, לאחר חג הסוכות, לפני שחזרתי לארה"ק, קרא לי ר' יעקב וביקש ממני אם אוכל לעשות לו טובה? בודאי ובכבוד, עניתי לו.
הושיט לי ר' יעקב שקית עם דוגמית קטנה של הסכך שלו וביקש ממני להיכנס אל גאון ישראל, פוסק הדור הראב"ד הגרי"י פישר בעל 'אבן ישראל' ולבקש ממנו 'תשובה' כתובה בענין, הסכמתי ברצון, הגרי"י היה הפוסק שלי, כל שאלה הייתי שואל אותו ולכבוד היה לי הדבר, נטלתי עמי את השקית, ובהזדמנות הראשונה נכנסתי אל הרב, שטחתי לו את הדוגמית על השולחן, הרב התבונן בזה ושאל אותי: לשם מה צריך את המקל הזה בין 2 השכבות? עניתי: לקיים שיטת ר"ת שיוכלו להיכנס קצת טיפות של גשמים לסוכה, הרב פישר כידוע היה החלטי בפסיקותיו, הוא שלח את ידו לעבר הדוגמית ושלף את המקל האמצעי וקבע: אין צורך בזה, אפשר להניח את השכבות זו על גבי זו ולחסום את הגשמים הרמטית וזה כשר לכתחילה.
ביקשתי אם הוא יכול לכתוב לי תשובה בענין? הוא ענה לי 'אין א געלעגנהייט' (בהזדמנות) כלומר: כשיהיה לי פנאי או כשאהיה בסוגיא.
עברו מאז 25 שנה והיגרתי לארה"ב והבנתי כי בעיית הגשמים קיימת גם בארה"ב, ומצוות סוכה חביבה בעיניי, על כן ביררתי היכן ניתן להשיג קני במבוק רחבים, רכשתי כמה עשרות כאלו, קניתי מכונת חיתוך תעשייתית והינדסתי לעצמי את הסכך כפי שסיפרתי בריש המאמר ולכל השכנים לא נותר אלא לקנאות בי קנאת סופרים, אך השמועה עשתה לה כנפיים ואנשים באו לחזות בפלא הרעיוני הזה והרבה ביקשו ממני אם אוכל לסדר להם גם אחד כזה, כאשר ראיתי את הביקוש, החלטתי להזמין בסין 2 קונטיינרים עם כ-15 אלף חצאי קני במבוק ולמכור אותם לקראת סוכות.
פניתי לרבנים חשובים שנתנו את הסכמתם בכתב, אף פניתי את הג"ר חיים וואזנער זצ"ל, שבשעתו פסק אביו בעל 'שבט הלוי' כי הסכך כשר, אלא שאין דעתו נוחה מדברים חדשים, ואמר לי ר' חיים כי הוא בטוח שאביו לא היה כותב כך על הבמבוק, כי זה נראה כמו סכך רגיל שנהגו תמיד לסכך.
ביקשתי גם מהג"ר יצחק זילברשטיין שישאל את גיסו הגר"ח קנייבסקי ואכן, הגר"י הדפיס זאת בספרו מפורש כי הוא כשר לכתחילה.
יצאתי לדרך, השגתי משקיע, ביררתי על איש קשר בסין, שלחתי דוגמית, יצאתי במסע פרסום מסיבי ומיד קפץ עלי רוגזו של אותו 'לשם שמים'ניק.
אוי, שכחתי לספר, כי כבר לפני הרבה שנים, אותו לוחם, חלה במחלה קשה ונאבק בה כמה שנים ונפטר לאחר יסורים קשים ומרים (אל תתנפלו עלי שאני עושה חשבונות שמים, לא אמרתי שזה קשור למלחמתו), אבל כן תשאלו אותי: איך קפץ עלי רוגזו אם הוא כבר שוכן עפר זה כמה שנים?
אז זהו, שההוא השאיר אחריו בן כמותו, המתגורר בברוקלין, שהחליט כי הוא חייב להציל את כבוד אביו ולהוציא חרב מנדנה, להשיב מלחמה שערה.
טענתו היתה, שאני יותר גרוע מסכך אנטוורפן, שהרי שם היה מקל בין השכבות, מה שאצלי אין, והוא התחיל להפעיל טרור על רבנים שיחתמו נגדי ואף התחיל במסע השמצות אישי נגדי והציג אותי כשקרן וכו', ומהר מאד הבנתי שאכן 'יפה כח הבן מכח האב'.
על דבר אחד הצטערתי, למה לא חזרתי בשעתו אל הגרי"י פישר לבקש ממנו 'תשובה' על כך, שהרי הוא אמר לי בפירוש שאין צרך במקל החוצץ.
יום אחד אני מקבל אימייל ממישהו ששואל אותי: למה אינך מפרסם את הפסק של הגרי"י פישר בעל 'אבן ישראל' בענין?
עניתי לו: מה לך מוסיף לי מלח על הפצעים? הלואי והיה לי פסק כזה.
הנ"ל החזיר לי מיד אימייל עם צילום העמוד בספר 'אבן ישראל' הלכ' סוכה בזה"ל: שני חצאי קנים שמניחים זה ע"ג זה באופן שמונע כניסת גשמים, הוא כשר ומברכים תחתיו 'לישב בסוכה', ובהערות למטה הוסיף 'והוא כשר אף לדעת ר"ת' (כפי שביארנו, שזה סיכוך עראי).
קפצתי משמחה ומלמלתי לעצמי: 'שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו', חשבתי שעשיתי טובה לר' יעקב הנ"ל והנה מצאתי בזה תועלת גדולה לעצמי ברוב הימים.
יצאתי מיד עם פרסום חדש ובהבלטה עם פסק הראב"ד זצ"ל בעל 'אבן ישראל' וההזמנות התחילו לזרום.
(אגב, גם לאחר פרסום פסק ההלכה הברור הנז', לא נמנע הבן יקיר לפרסם חוברת עם השמצות נגדי להציג אותי כמסלף, ולסיים אותה במילים 'ואין אף רב שהתיר את הסכך הזה').
אמצע אלול, אני מקבל אימייל כי הסחורה הגיעה אך מעוכבת ע"י מחלקת 'בדיקות חריגות', ושזה עלול זמן ואני אחוייב בדמי בדיקה ותשלום אחסנה.
הזמן חלף וסוכות מתקרב, לשמחתי יש לי מחותן מקורב למלכות, שסידר לי פגישה עם מישהו שמושך בחוטים והמבין יבין, וההוא עשה כמה בירורים וחזר אלי עם תשובה כי הגיעה הלשנה דרך הפקס לאגף 'חריגים' כי סחורה מסוכנת שהוזמנה ע"י מישהו בשם קלצקין עושה את דרכה מסין לארה"ב וכי מומלץ לעצור את זה ולבדוק היטיב מה מסתתר שם וזה סיבת העיכוב (הכל 'לשם שמים' כמובן).
לא אלאה אתכם במאמצים שעשינו (ומרחנו), בתכלית, חצי מהסחורה הגיעה אלי בין כסא לעשור ובעבודת רצופה יום ולילה חולקו הכל לערים הרחוקות שיקאגו, מיאמי, מאנסי, סקווירא, ברוקלין וכו', והקונטיינר השני שאמור לבוא, חישבתי להשאיר להזמנות של לייקווד שיותר קל לי לחלק, שהרי שם מגוריי, אך זה הגיע אלי יומיים לפני סוכות וכשפתחתי את הקונטיינר התברר שזה נרטב ועלה עליהם קצת עובש.
צילמתי את הסחורה מכל צדדיה לעיני הנהג ששינע את הקונטיינר והוא חתם לאישור הבעיה, שלפתי את הסחורה ושטפתי את זה עם מכונת קיטור עוצמתי וחילקתי את רוב הסחורה במהירות.
לאחר החג הגשתי תביעת ביטוח על העובש ופיצו אותי במלא הסכום של הקונטיינר השני.
לאחר החג, פנו אלי מביתו של האדמו"ר ממונקטש שליט"א, שנחשב לאחד מגדולי תלמידי החכמים בארה"ב, וביקשו דוגמית עבור האדמו"ר שרוצה ללמוד ולעיין בסוגיה, וכעבור שנה, הרבי שלח אלי שליח ורכש את כל מה שנשאר כדי לעשות סוכות לו ולבני משפחתו עם סכך זה והעיד בפני גבאו כי כל השנה היתה הדוגמית מונחת בחדרו והרבי הפך כל אבן בסוגיה והכריע להיתר ואף רכש זאת.
אציין, כי אותו טרוריסט הגיע לטרטר את הגאון רבי אליהו לוין שליט"א מלייקווד, שכתב תשובה נלהבת בענין, והוא שאל את הגאון שליט"א, הלא אמרו בגמ' שגשמים בחג הם סימן קללה והרי זה 'דומה לעבד שרבו שפך לו קיתון על פניו', ואם יש פתרון של סכך כזה, מה שייך 'שפך לו קיתון על פניו'? ענה לו ר' אליהו: תמיד ישארו שוטים שבוחרים בקללה וכשרבם שופך הקיתון על פניהם יעדיפו להשאיר פניהם חשופות גם כשיש להם במה להתכסות ולהגן על עצמם.
עוד אציין, כי כאשר יש ליל ראשון של סוכות גשום, מכריז הגאון הנ"ל בביהמ"ד אחר מעריב כי כ"א מחוייב לבוא לסוכתו לקידוש ואכילת כזית.
מאז, לא עשיתי עוד הזמנה, כי למדתי לקחים וכעת יש לי דוגמית הרבה יותר מועילה, קלילה ויעילה וגם זולה יותר ותקוותי שבשנה הבאה יצא לאור.

ברכת שבת שלום ומבורך:
ישראל אהרן קלצקין

מגליון עומק הפשט

כמדומני שבגליון 'מאורות הדף היומי ' מסכת סוכה מלפני כשש עשרה שנה הביאו מהסכך הזה כאילו הוא מוסכם על כולם להכשרה. כנראה זה בדיוק לאחר ששכך הפולמוס על סוכת אנטוורפן ולפני שהספיקו קנאינו לשפוך זעמם על סוכת קלצקין (עד כמה שידוע לי, לא היה לעורכי הגיליון שום הנאה מאיזה צד)
אם יש למישהו הגיליון אולי יוכל להביא את הציטוט ממנו.