פורום אוצר החכמה

בספרי הכהן מלובלין הובא שאף שהגמ' סנהדרין דרש שבעתה ואחישנה הם שני זמנים עם כל זה בתוך הזמן של בעתה יש גם כן בחינת אחישנה

האם ידוע מקור מקדמונים לכך

תודה למפרע לכל המשיבים

כן מובא בקול התור בשם אדוננו הגר"א

בדיוק השבת חשבתי על זה שודאי זה פשט הפס' שהרי אומר 'בעתה אחישנה' כלומר שניהם ביחד ולא חילק הפס' כדרשת הגמ'.

ואלי הוא כמשלו של המגיד מדובנא שהיה עשיר שרצה לשאת נערה אך שתבוא בלי חובות וכשראה שמתמהמהת לשלם לנושים אסף את כולם ויעץ להם לדחוק בה וכו'.

ואולי גם בגלל שהגאולה באלף השביעי היא כנגד השבת הקדושה וכיון שאנו מקבלים שבת לפני הזמן כך הגאולה תבוא לפני תחילת האלף השביעי וזוהי הבחינת 'אחישנה' (שה'בעיתה' היא בדיוק בתחילת האלף השביעי).

בברכה המשולשת כתב:כן מובא בקול התור בשם אדוננו הגר"א

ספר מזויף מתוכו אינו יכול להוות מקור לשום דבר.

איש-אחד כתב:

בברכה המשולשת כתב:כן מובא בקול התור בשם אדוננו הגר"א

ספר מזויף מתוכו אינו יכול להוות מקור לשום דבר.

היו על זה כבר כמה דיונים באתרא קדישא הדין (ודזוד מינה נמי) ואני רק מגיב על דברי כב' כדי שלא תהיה שתיקתי כהודאה ח"ו

נא לא לשנות הדיון בהאשכול
תודה רבה

חומת הדת להח"ח פרק יג בהגהה

[הגהה - ואל יטעה הקורא בדברינו, שאנו מחליטים שעת זו היא זמן הקץ בצמצום, כי הדבר הזה בודאי סתום וחתום עד היגלות נגלות אור ישועתו, אבל על כלל הזמן אנו אומרים שהעת הזאת בודאי חבלי משיח הוא, שנתקיים בו כל הסימנים שנאמרו בגמרא אודות הזמן ההוא, ועד כמה ימשך לא נוכל לדעת, וביד ה' הוא לשים קץ להחבלים ולמהר הלידה, וכידוע מה שכתב הגר"א כי כל הגלות היא בחינת הריון וסוף הגלות כשהגיע זמן קרוב לקץ הוא בחינת חבלי לידה. ולדעתי זה שנאמר אני ה' בעתה אחישנה, וידוע מאמר חז"ל על זה, ופשטיה דקרא נמי נוכל לומר כי זמן הגאולה דבעתה גם כן אינו מצומצם היום ממש, אלא הזמן הראוי להגאל, ואפשר שהוא איזה חדשים [וכעין שהיה בעת יציאת מצרים שאחר שכתב וישמעו כי פקד ה' את ענים אפילו הכי התחילו אז חבלי לידה מאוד שנתכסה מהם ששה חדשים, והיה אז קושי השעבוד מאוד מאוד, כדאיתא במדרש שעל אותו העת אמר הכתוב יונתי בחגוי הסלע וגו'] או איזה שנים ח"ו, ואפשר שתהיה הגאולה בתחילת הזמן או באמצעו או בסופו ח"ו, וכמו שידוע שסתם לידה היא לתשעה חדשים ואפילו הכי אפשר לפעמים בתחלת התשעה גם כן כמו שאמרו שיש יולדת לתשעה יולדת למקוטעין, וזהו תלוי ברצון השם, ובזכות שתתעורר מלמטה, וזהו שנאמר אני ה' בעתה אחישנה, רוצה לומר שכשיבוא הזמן של בעתה אז ימהר ויחיש ברחמיו ולא ימתין עד סוף הזמן, ועל כן עלינו לעורר רחמים מלמטה כדי שיחיש ישועתו לנו]:

תודה הרב ספרא
מענין לי מקורות קדומים