איזה הערות - זוטות
א) כתישת זיתים
איש_ספר כתב:נרשם שב'ספר הפעולות' לרח"ו יש סגולה בשם הר"ש סירליו המוכיחה את שייכותו של הרש"ס לקבלה. יש לי צורך מסוים לראות את הדברים במקורן: איך נזכר שם בדיוק הר"ש סיריליו, (האכן מדובר ברבי שלמה מפרש הירושלמי?) והאם אכן מדובר בעניני קבלה או איך לכתוש זיתים.
לא הבנתי מה בדיוק התכוון איש_ספר בשאלה זו (או בדיחה זו), מה דמיון יש לכתישת זיתים עם קבלה? (אולי הכוונה על דרך שבתורת הח"ן שמן רומז לחכמה, אבל לא כל המדבר משמן מתכוון לספירת החכמה).
ב) סגולות למקשה לילד
יגל כתב:ד"א והועתק מס' הר"ש סידילייו ז"ל אעפ"י שהוא ז"ל אוסר לעשות שום פעולה למקשה לילד מ"מ יועיל למי שהיא מסוכנת. תלבן נר של ברזל היטב באש עד שיתאדם ואח"כ חקוק עליו בסכין זה השם למקפנגל איזכ [אצ"ל בדוחק אח"כ] שים בנר ההוא שמן ופתילה והדלק לפני האשה המקשה ותביט בו ותיכף תלד. והזהר שלא לעשות זה אף לא שום פעולה אחרת למקשה אלא אחר שנפתח המעיין שלה.
לא נתבאר מה טעם אסר מהר"ש סירלייו לעשות סגולות למקשה לילד. וראה מה שציין בענין זה בספר דברי תורה (מונקאטש) מהדורא ג' סימן ל' מספר הקנה ושער רוח הקודש להאריז"ל. והחידוש של ר"ש סירלייו היא רק במה שהתיר קמיע המסוכנת (ומסתבר כן), ולעומת זה מחמיר שאף אף במסוכנת אין היתר אלא במעיינה פתוח (וגם זה צריך טעם).
ג) השם הנזכר בסגולה
מה טיבו של שם זה? ("איזכ" אינו חלק מהשם, ראה בצילום כתה"י שברור שצ"ל "אח"כ", ולא ידעתי למה כתב המהדירבאריחיים שזה דוחק. אך המוושה צילום קטן הזה לנוסח הדפוס המועתק יתברר לו שהמהדיר לא עשה מלאכתו כתיקונה). לפי מיעוט ידיעתי, הרי השמות יש להם בדרך כלל רצף אותיות לכה"פ שנים מתוך י' ה' ו', או רצף א' ל', חוץ מבמקרים שזה באחוריים או ע"י צירוף א"ת ב"ש או א"ל ב"מ. נסיתי כל אלו הדרכים ולא יכולתי לפענחו. האם מישהו מכיר שם זה? אולי זה ראשי תיבות מפסוק וכדומה.
ד) גמרא עדיות
איש_ספר כתב:איך יתכן שאנשים בדורנו יכולים להאמין שמסכת שלמה נעלמה מעיני כל חי ולא נתגלתה אלא למהר"ש סיריליו???
לאנורא כל כך. הרי דעת כמה וכמה שהיה גם תלמוד בבלי על סדר קדשים שנעלמה מאתנו. והדבר אינו יוצא מהיקש השכלי להאמין שהיה גמרא כזו על מסכת אחת שנאבד מאתנו, והרי כו"כ כתבי יד שהיו נפוצים בימי הראשונים כבר נאבד זכרם. (כמובן שאין הכוונה לאשר טעות הנ"ל שזו באמת גמרא מקורית, אלא על הקושיא היאך יעלה על הדעת כזאת).
ה) יחסרו של הגרי"א מקובנה להסדרי טהרות
איש_ספר כתב:בור ועם הארץ כתב:
הגרי"א מקובנה ביטל את ההתנגדות לס"ט, משום שכבר עשה כן הרש"ס.
כנזכר ע"י רג"ז מרגליות בספרו חרוזי מרגליות ח"ב עמ' ק"ל יעו"ש. ענה כן כשנשאל למה לא מצטרף לאיסור חכמי ווילנא.
לא נכון, הגרי"א לא נשאל על אשר "לא הצטרף לאיסור חכמי ווילנא", אלא על אשר הסכים בפועל להדפסת הספר, וכתב הסכמה הן על חלק הראשון למסכת כלים, והן על חלק השני למסכת אהלות.
ראה:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?106815&BOOKS עמוד 4
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?106814&BOOKS עמוד 2-3
ו) איסור רבני ווילנא על סדרי טהרות
אליהוא כתב:ועינינו הרואות שגם ב'גמרת' הרש"ס נכשלו...
מתוך סגנון הדברים משמע כאילו רבני ווילנא אסרו את ה'סדרי טהרות' מחשש מכשול לאחרים שיטעו שזו מש"ס ויוציאו ממנה הלכות. אבל לא כן הוא, המעיין בכל דבריהם ב'קול קורא' ומכתבים יראה שעיקר התנגדותם היתה משום זלזול בקדושת הגמרא, כאילו כל אחד מבני דורנו יכול לחבר חיבור דוגמת הגמרא.
ז) כנ"ל
אליהוא כתב:אמנם האמת נראה שעיקר התנגדותם לא היתה לצורה אלא לתוכן.
עי בספר בית יעקב ודו"ק.
ראה להלן בדברי איש_ספר שמפרש כוונת אליהוא, שרבני ווילנא התנגדו לספר סדרי טהרות על אשר מעיז להשיג על הגר"א (ואיש_ספר מתלונן עליו בצדק). והדבר תמוה, איך אפשר לחשוב כן, הרי אם בעל סדרי טהרות חטא בזה, מהר"ש סירלייו מה חטא? האם חשדו בו שגם הוא השיג על הגר"א קודם שנולד? ועוד הרי באיסורם מפורש שלא יהין שום איש לעשות שום חיבור כמעשהו, האם כך היא המדה שבשביל שאחד עשה ספר והשיג על גדול מסויים נחליט שכל מי שיחבר ספר על נושא זה ישיג על הגדול ההוא, עד שכבר יש צורך לאסור איסור על העיסוק בתחום זה? והיותר קשה, הרי מפורש כתבו שהאיסור לא חל על ספר סדרי טהרות (כלים) שכבר נדפס, מאחר שנדפס בהסכמת גדולי ישראל, וכאן הבן שואל אם אכן כבודו של הגר"א הם מבקשים לבער את ספר המשיג מן העולם, למה לא אסרו את ה"סדרי טהרות" עצמו? ויציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא, אותן המחברים שלא הדפיסו דבריהם עדיין ולא שמענו שישיגו על הגר"א, הם נאסרים מחמת השגת הסדרי טהרות על הגר"א, והסדרי טהרות עצמו מותר לבוא בקהל, היתכן?
אך הדבר פשוט כנ"ל, שהאיסור היה על המושג בכלליות לחבר ספר דוגמת הגמרא בלי כל שינוי (ראה בקו"ק שמפרטים השינויים ההכרחיים בספר כזה להראות שהיא רק ליקוט).
(היה מן הצורך להעתיק דברי רבני ווילנא כלשונם, אך אינם כעת לפני, ואני כותב מזכרון בעת שעיינתי בפרשיה זו לפני איזה שנים).
ח) יחס רבני ווילנא לדקדוקי סופרים
אליהוא כתב:אמנם התפרסם איזה מכתב שהתנגדו גם לדקדוקי סופרם [לא הו' בישורון האחרון], ואולי כן היה כאן ענין השקפתי.
כרך ישורון החדש (כג) לפני, ואכן נדפס שם עמוד רכב תוך כדי דיון בשיטת רבי בצלאל הכהן בנידון.
ט) הסכמות על סדרי טהרות
איש_ספר כתב:בשנת תרל"ג הוציא הגאון מראדזין בעל התכלת את ספרו סדרי טהרות עמ"ס כלים, כשבראשו הסכמות רבות (מגליציה מהונגריה מבבל ורק לא מפולין בשל יחסיו עם צדיקי פולין (למעט הקוטנער שהיה מקרבו והתרעמו עליו ע"כ וחתנו הנפש חיה)
אני מניח שאין כוונת הכותב שרק ממרחק היה יכול להביא הסכמות, שהרי הביא גם מגדולי ליטא-רוסיא, כהגאונים רבי חיים ברלין, הגרי"א מקובנה, ובעל ברכת רצ"ה ששימש אז ברבנות בריסק, וכידוע שתבקופה זו נספחו פולין וליטא למלכות רוסיא והיה קשר תמידי בין הרבנים מארצות אלו. גם לגוף הדבר, כמדומה שזולת האבני נזר היה הישועות מלכו הגדול שברבני פולין באותה שעה.
י) המאמר באור ישראל
איש_ספר כתב:על כושר השיפוט של הכותב הנ"ל באור ישראל ומגמתו, ניתן ללמוד מתוך אחד מדבריו שם, וחי נפשי אם ראיתי כמותם לרוע וכסילות: הנ"ל מצטט שם כותב אחד (איני זוכר שמו) שכתב שאפשר שזייפן הירושלמי לקח השראה מהסדרי טהרות, הכותב משיב עליו שאינו יודע טעם לומר כן, ואם נרצה לחפש מקור השראה לזייפן הירושלמי נוכל למצוא אותו בנצי"ב שעסק כל ימיו בכתבי יד ובבירורי גרסאות ושיטות הראשונים וכו', ובהערה מוסיף בחכמתו: ולהעיר שאת השאילתות עשה הנצי"ב כעין גמרא, באמצע השאילתות ומסביב חיבורו והשאילת שלום....! ושוב מסיים בצדקנות שאין להאשים איש וכו'. עכ"ד.
נכון הדבר שכל המאמר הנ"ל נכתב במגמתיות רבה. בקטע זו עצמה ניכר הכוונה להעביר האשמה (?) מגאון חסידי לגאון ליטאי, ודווקא שלא בהצלחה כל עיקר. חידוש גדול חידש לנו, שה"השראה" לזייף כתב יד של תלמוד ירושלמי באה ממה שמצא גדול מסויים שהדפיס ספר מהגאונים מתוך כתב יד!! ולפי הבנתו לא אדע למה לא להאשים את בעל דקדוקי סופרים שהדפיס כת"י חדש על התלמוד בבלי עצמה, ומה טעם להזדקק לגאון שהדפיס חיבור מהגאונים.
ומה שחידש שהשאילתות עשוי כעין גמרא, מגוחך, ולפי סברתו למה להרחיק לכת עד הנצי"ב, ומה עם הרמב"ם שעליה שני פירושים כסף משנה ומגיד משנה, וכן הטור עם בית יוסף וב"ח, וכן השלחן ערוך, ואטו כי רוכלא ניזיל ונמנה כל הספרים עם פירושים שנדפסו מימות עולם שנדפסו בצורה כזו. והאם זה נקרא צורת הגמרא דווקא? ומה גם שהכותב שם בעצמו מצטט באחת ההערות חלק מדברי הרבנים דווילנא, בהם מפורש מה נקרא אצלם צורת הגמרא, היינו אופן ה"כתיבה" וסידור הליקוטים, ולא צורת הדפוס!
חיים כתב:הכותב עוסק בזוטות של ממש, וזאת בעקבותיו של שלמה שפרכר בהקדמת 'שאלו שלום ירושלים' של בעל 'כלי חמדה', שעסק מהו הדבר שנתן "השראה" לפרידלנדר זייפן הירושלמי קדשים. כאשר יורדים לרמה הקטנונית הזו של דיון בגורמי ה"השראה" של פרידלנדר, כל רעיון מטורף והזוי יכול להתקבל בברכה
לא אבין תשובה זו. וכי העיסוק בכתב יד היא בגדר השראה לעבודה כזו? ולעומת זה הסברא שזו נעשה בכוונת חיקוי לה"סדרי טהרות" אף שאין לה יסוד כלל, אבל גם אין לה פירכא (ומה שהקשה שם ב"אור ישראל" ממה שהסדרי טהרות נדפס "רק" כשלשים שנה לפני שהחל פרידלנדר בזיוף הירושלמי ואין הכרח שהגיע לו הסדרי טהרות, דבריו תמוהים, וכי שלשים שנה אינו מספיק להפצת ספר כזה? ובפרט למי שהיה בשעת הדפסת הסדרי טהרות במדינות הסמוכות לפולין).
יא) השגות הסדרי טהרות על הגר"א
איש_ספר כתב:מפי הגאון המופלא רא"י צוקער שלא נשא פני איש, שמעתי שהוא התחקה אחרי כל השגותיו של הראדינזער על הגר"א ומצא שפעמים (שיעור הדברים לא אדע) שיבש וסירס הראדינזער דברי הגר"א כדי שיהיו נוחים להיות מטרה לחציו. מי שמכיר את החכם הנ"ל יודע שלא מוציא מפיו דברים שכאלו, בלתי אם הם מבוררים לגמרי. לדבריו הוא הראה הכל לר' דב לנדו והוא נותר כאיש נדהם מבלי מענה.
קשה לקבל לשון הרע כזו על תלמיד חכם, כל זמן שלא הוברר יפה בראיות לפנינו. (אפשר שהמכיר את הרב צוקער יתחייב לקבל דבריו, אבל לכמוני שאין לי ידיעה על מעלתו קשה לקבל זה בלי שמיעת ראיותיו). ככל הזכור לי ישנם מספיק מקומות שהוא מיישב או מקיים דברי הגר"א (אי"ה אעבור שוב על פרשתא דא לציין מ"מ לזה). ולהוסיף, שאף אם נראה כן הדבר, עדיין קשה לקבל זה כשינוי זדוני, המעיין בספרי סדרי טהרות וספרי התכלת יראה שהגאון הנ"ל היה יותר חריף מעמקן, וזה גורם בהרבה מקומות שיבושים בהבנת והצגת מקורות וטעמים, ואכמ"ל.
בכל אופן, יש לציין לדברי בן אחיו רבי ירוחם ליינער במאמרו "הגר"א איש הנגלה והנסתר" (ראה
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?51461&BOOKS עמוד 186) ששמע ממי שהעתיק את הסדרי טהרות מכתב יד המחבר לצורך הדפוס (כן עשה בכל ספריו שלא מסר להמדפיס את כתב ידו, רק העתקה שנעשה על ידי חסידיו ואכמ"ל), שבעת שהעתיק את הסדרי טהרות על פרה (שלא נדפס) ראה במקום אחד שמחדש פירוש בתוספתא שלא כגירסת הגר"א אבל לא ציין כלל שהגר"א שינה הגירסא (עיין השקו"ט במאמר הנ"ל), הנ"ל שאל להרבי מה טעם לא ציין לדברי הגר"א ולהשיג עליהם, השיבו "בכל מקום שאני מביא את הגר"א ז"ל ואני נוטה מפירושו ומבאר באופן אחר להעמיד הגירסא על תלה זה הוא דרכה של תורה, ויוכל להיות שיבא אחד ויסתור דברי בביאורי, והגהות הגר"א יהיו מוכרחין. אבל כאן הדבר אינו בדרך ביאור ופירוש כי אם הראיתי מדברי רז"ל העשירין במקום אחר, ואין לנטות מביאור זה, אם אזכיר איפוא הגהת הגר"א ז"ל אהיה בגדר מתכבד בקלון חבירו".
בסוף דבריי אבקש סליחה מאת המשתתפים על אריכות דבריי. גם אחוש שהדברים לא יהיו קרואים, כי זה לי פעם ראשונה שאני מגיב בפורום זה (ובשאר פורומים מעולם לא כתבתי), כך שאינני מורגל בהילוך הפורום והיאך מוצגים הדברים. (על רוע הכתיבה והסגנון אין צורך להתנצל, כי ניכר מאליו)