איזה רבנים השתמשו באתרוגי קורפו מיון

[מאיריחיאלק]

ידוע לי כעת
הנודע ביהודה
הקדושת לוי
החוזה מלובלין
הקאזניצער מגיד
הראפשיצער רב
אדמור"י וויזשניץ קודם המלחמה
הראדזינער בעל התכלת
אדמור"י ספינקא
גם הגאון רבי חיים מוולאזשין
גם הגאון בעל תפארת ישראל ליפשיץ לקחו אתרוגי קורפו

[מאיריחיאלק]

ידוע לי כעת
הנודע ביהודה
הקדושת לוי
החוזה מלובלין
הקאזניצער מגיד
הראפשיצער רב
אדמור"י וויזשניץ קודם המלחמה
הראדזינער בעל התכלת
אדמור"י ספינקא

[מחולת המחנים]

רבי מרדכי אליעזר וועבער זצ"ל פרסם בשנות שבתו בירושלים קו"ק בשבח אתרוגי קורפו ונגד כל התעמולה נגדם, בזכרוני שצילום הקו"ק הובא בקובץ 'צפונות'.
רמ"א וועבער היה מגדולי חסידי הדברי חיים מצאנז ובהיותו בירושלים היה ממקורבי המהרי"ל דיסקין, (נא לא להיגרר כאן לדיונים על אישיותו וכל עניניו).

בעבר שמעתי טענה שאנשי חובבי ציון הם שניהלו מאחורי הקלעים את כל התעמולה והרעש הגדול נגד אתרוגי קורפו, וזאת ברצונם שיקחו תחתם את אתרוגי ארץ ישראל.

[מאיריחיאלק]

רבי מרדכי אליעזר וועבער זצ"ל פרסם בשנות שבתו בירושלים קו"ק בשבח אתרוגי קורפו ונגד כל התעמולה נגדם, בזכרוני שצילום הקו"ק הובא בקובץ 'צפונות'.
רמ"א וועבער היה מגדולי חסידי הדברי חיים מצאנז ובהיותו בירושלים היה ממקורבי המהרי"ל דיסקין, (נא לא להיגרר כאן לדיונים על אישיותו וכל עניניו).

בעבר שמעתי טענה שאנשי חובבי ציון הם שניהלו מאחורי הקלעים את כל התעמולה והרעש הגדול נגד אתרוגי קורפו, וזאת ברצונם שיקחו תחתם את אתרוגי ארץ ישראל.

זה ידוע
אין ברצוני להיכנס לכל הפולמוס הזה
רק הרבנים "המתירים ושהשתמשו בהם"

[חובב_ספרים]

בעבר שמעתי טענה שאנשי חובבי ציון הם שניהלו מאחורי הקלעים את כל התעמולה והרעש הגדול נגד אתרוגי קורפו, וזאת ברצונם שיקחו תחתם את אתרוגי ארץ ישראל.

יש תשובה ארוכה נגד אתרוגי קרפו בשו"ת זכר יהוסף. הציונים כתבו בכמה ספרי תולדות שהוא התנגד לאתרוגי קרפו כדי לחזק אתרוגי א"י, אבל אין רמז לזה בכל התשובה והוא דן אך ורק בחשש הרכבה.

[דרו בר פפא]

באזור רוסיה, רבני חב"ד השתמשו באתרוגי קורפו. הם לא הצטרפו לחרם של המתנגדים.

[מאיריחיאלק]

באזור רוסיה, רבני חב"ד השתמשו באתרוגי קורפו. הם לא הצטרפו לחרם של המתנגדים.

אוי וויי בחב"ד היו נגד אתרוגי קרפוי כידוע= הם לקחו מקאלאבריע שבאיטאליע

[מאיריחיאלק]

בין המתנגדים להעדפת אתרוגי ארץ ישראל, נמנו גם גדולי תורה וביניהם רבי גרשון הניך בעל "סדרי טהרה", שפרסם את דעתו ל"אמיתה" של תורה שהרוצה לצאת ידי חובת המצווה בשלמות ולצאת מחשש ברכה לבטלה, החיוב עליו להדר אחר אתרוגי קורפו, כי אתרוגי קורפו מוחזקים מעולם בחזקת כשרות שאינם מורכבים", ואילו לגבי אתרוגי ארץ ישראל:
"חדשים מקרוב באו, שהתחילו לברך עליהם אבל מעולם לא ברכו עליהם, והיו מוחזקים בחזקת מורכבים, כי רבות בשנים אשר הייתה הארץ שממה מאין ישראל ישוב עליה".
בין היתר הוא מדגיש כי הגיע למסקנתו זו לאחר שביקר בעצמו באי קורפו, ובירר את הגנות עם אילנות האתרוגים. רבני איטליה שיצאו אף הם להגנת אתרוגי קורפו קבלו נגד הפגיעה בהכנסותיה של קהילת קורפו שהייתה מקבלת מס מכל תיבת אתרוגים שקיבלה הכשר על ידם.

ר' שלום שכנא טשרניק שאסף את כל הדינים והמנהגים בקשר לארבעת המינים בספרו "חיים וברכה" (נדפס תרס"ב בהסכמותיהם של הגר"ח סאלואוויציק, הגרמ"ש מדווינסק, הגרש"מ מברזאן והגר"י שמעלקיס) מביא את דברי בעל "נפש חיה" בשבח אתרוגי ארץ ישראל. הוא מזכיר גם את האיסור על אתרוגי קורפו, אולם הוא מציין:
"ומקרוב זה לא כביר בשנת תרנ"א, יצא אסור מהרבה גדולי זמנינו לאסור לברך על אתרוגי קורפו, מחמת העלילה שהיה שם על אחינו בני ישראל, אבל לא עלתה בידם, כי רוב העולם לא הסכימו על זה ומברכים על אתרוגי קורפו שהם מהודרים ביותר, ואף שיש בנמצא בעיר לקנות אתרוג מארץ ישראל, אין חוששין כלל, יען כי באתרוג קפיד קרא במפורש על ההדר".

[דרו בר פפא]

באזור רוסיה, רבני חב"ד השתמשו באתרוגי קורפו. הם לא הצטרפו לחרם של המתנגדים.

אוי וויי בחב"ד היו נגד אתרוגי קרפוי כידוע= הם לקחו מקאלאבריע שבאיטאליע

אולי חלק מרבני חב"ד. או אולי כולם, אבל בתקופה אחרת. יש להדיא בעיתוני התקופה [בזכרוני שזהו עיתון "המליץ"] שלפחות רב אחד של חב"ד העדיף את אתרוגי קורפו, לפחות בתקופה מסוימת.

.

[מאיריחיאלק]

יש ספר נדיר דברי מלואים אודות אתרוגי קורפו נדפס בווילנא תרל"ז
אבל אין בידי - אולי יכול אחד לעזור לי

[מה שנכון נכון]

ראה מאמר בענין מר"ג ציננער באור ישראל ל.

[מה שנכון נכון]

יש ספר נדיר דברי מלואים אודות אתרוגי קורפו נדפס בווילנא תרל"ז
אבל אין בידי - אולי יכול אחד לעזור לי

http://www.hebrewbooks.org/31903

[וחלק א http://www.hebrewbooks.org/31902].

[מאיריחיאלק]

יישר
גם אצל אדמור"י סקווירא לקחו בצירוף לאתרוג מארה"ק עם אתרוג מיון "א גריכישער אתרוג"

[חבצלת]

רבי מרדכי אליעזר וועבער זצ"ל פרסם בשנות שבתו בירושלים קו"ק בשבח אתרוגי קורפו ונגד כל התעמולה נגדם, בזכרוני שצילום הקו"ק הובא בקובץ 'צפונות'.
רמ"א וועבער היה מגדולי חסידי הדברי חיים מצאנז ובהיותו בירושלים היה ממקורבי המהרי"ל דיסקין, (נא לא להיגרר כאן לדיונים על אישיותו וכל עניניו).

הנה הקול קורא מתוך צפונות גל' י"ג תשרי תשנ"ב:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=101

[מאיריחיאלק]

ברוך השם שהגיעו בערך עשרה אתרוגים מיון

[מחולת המחנים]

לכשתמצי לומר שאתרוגי קורפו מיון כשרים הם ואינם מורכבים, מאן יימר לן שאתרוגים אלו שמרו על הכשרות והמסורת שהיתה להם - במשך שבעים השנים האחרונות, כאשר כמעט ולא היתה קיימת קהילה יהודית באי קורפו, (וראה בהרחבה בכתבה של ישראל קצובר - א. פאר - בעתון 'המודיע' מהשבת ההעל"ט על מצבה העגום של קהילת קורפו וכל המסתעף).

וכמו שכבר אירע כיו"ב גם לאתרוגי קאלאבריע - יאנאווא שאיתרע חזקתם בצוק העיתים.

[מאיריחיאלק]

לכשתמצי לומר שאתרוגי קורפו מיון כשרים הם ואינם מורכבים, מאן יימר לן שאתרוגים אלו שמרו על הכשרות והמסורת שהיתה להם - במשך שבעים השנים האחרונות, כאשר כמעט ולא היתה קיימת קהילה יהודית באי קורפו, (וראה בהרחבה בכתבה של ישראל קצובר - א. פאר - בעתון 'המודיע' מהשבת ההעל"ט על מצבה העגום של קהילת קורפו וכל המסתעף).

וכמו שכבר אירע כיו"ב גם לאתרוגי קאלאבריע - יאנאווא שאיתרע חזקתם בצוק העיתים.

אפשר יכולים אתם להציג כאן הכתבה של קצןבר ?

[מאיריחיאלק]

תמונה

[מאיריחיאלק]

באבני נזר חו"מ דן אודות אצרוגי קרפוי

[מאיריחיאלק]

בעת שכלל ישראל מתכוננת לחוג את חג הסוכות עם כל מצותיה ולקיים את המצוה המיוחדת ליקח את ארבעת המינים, אנו מביאם לקוראי הבלוג קובץ מעניין להנאתכם.
הקובץ מכיל בתוכו פרטים מרתקים על דיון בבית המשפט לערעורים בניו יורק בשנת תרע"ז-ח אודות תלונה שהגיש ר' יוסף זונדל סאלאנט ע"ה נגד המפעל "היברו פאבלישינג קא." מניו יורק, עבור פרסום שהדפיסו בעיתוני אמעריקא לקראת ימים הנוראים של שנת תרע"ו.
בהמודעה הם מפרסמים שבשנה ההוא לא הצליחו הסוחרים להביא אתרוגים מארץ ישראל כמידי שנה בשנה עקבות המלחמה השוררות בעולם, ובעבור זה עבר ר' זונדל לטריעסט שביון והביא עמו אתרוגי קורפו, אבל האתרוגים הם בחזקת מורכבים!

-
ר' יוסף זונדל סאלאנט מניו יארק ירש את מסחר האתרוגים מאביו ר' יהודה לייב סאלאנט בנו של רבי יוסף זונדל סאלאנט מחכמי ורבני ירושלים עיה"ק - ר' יהודה לייב היה שותף עם בן-אחותו ר' בנימין בינוש בן הגאון רבי שמואל סאלאנט זצ"ל אב"ד ירושלים (חתנו של רבי יוסף זונדל הנ"ל) וכנראה ממודעות שנתפרסמו בעיתונים מהבד"ץ בירושלים לקראת חג הסוכות של שנת תרל"ח גם עליהם עברה רוח הפולמוס של האתרוגים - הפעם אודות אתרוגי ארץ הקודש ששלחו לחו"ל - והדיון אודות מצבם הכשרות

[מאיריחיאלק]

איסור עליהם

[סדנא דארעא]

עוד מגדולי הדור שנהגו ליטול אתרוגי קארפו.
הרה"ק מצאנז זי"ע לקח מאתרוגי קארפו.
בקובץ מוריה (גליון ק"כ עמ' ע"א) נדפס מכתב מהגאון ר' מרדכי אבד"ק טיקטין זצ"ל שכותב לקנותו.
הגה"ק מבוטשאטש זצ"ל באשל אברהם (מהדו"ת סי' תקמ"ח) "ואני מהדר רק אחר אתרוגים ההם".
הגאון ר' אפרים זלמן מרגליות זצ"ל בתשובתו הארוכה והמפורסמת בענין זה בשו"ת בית אפרים (סי' נ"ו) "ומותרים לברך עליהם לכתחילה, אפילו שלא בשעת הדחק" "והמנהג לבחור באלו".
הגאון בעל חוות דעת זצ"ל.
הגאון ר' אברהם מטשעכענאוו זצ"ל.
הגאון ר' אלעזר הכהן זצ"ל אב"ד סאכאטשאוו בספרו חידושי מהרא"ך (סי' תרמ"ח), "וכל גדולי ישראל המפורסמים לקחו אתרוגים האלו".
אדמור"י באבוב קודם המלחמה.