פורום אוצר החכמה

חכם באשי כתב:טעות בידך,
קודקס הוא כמו ספר בן ימינו, העשוי דפים דפים שנכרכים לכרך אחד.
עי' https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7 ... 7%A7%D7%A1

מרדכי וינטרויב כתב:פרופ' שמחה עמנואל הציג טקסט מהגניזה האירופית הערוך במבנה של ספר השאילתות, אך תכניו שונים לחלוטין.
בקטעי כריכה אלו באים ציטוטים מן המשנה, הבבלי והירושלמי. המחבר פוסק לרוב על פי הירושלמי ולפעמים הוא משלב את דברי הירושלמי עם הבבלי ויוצר בכך מקור חדש.
המשנה שהוא מצטט הינה לפי ענף הנוסח הארצישראלי; הירושלמי בנוסח משובח יותר מכתב יד ליידן.
תופעה ייחודית בקטעים אלו הינה ניסוח הציטוטים מהבבלי בארמית גלילית משובחת.

עמנואל הוכיח כי קטעים אלו מקורם בספרות המעשים לבני ארץ ישראל, זאת משום שבאחד הקטעים מובא מספר עמים הטרמין 'מעשה' ופעם אחת אף "כך הוא המעשה" - טרמין המייחד את ספרות המעשים.

מרדכי וינטרויב כתב:ד"ר יואב רוזנטל דן בשאלה האם שינויי הנוסח הרבים שיש בין עדי הנוסח השונים במדרש מקורם במסורות בעל פה, או שמא מקורם בנוסחאות כתובות.
הוא הביא ראיה חשובה מטקסט בבראשית רבה (בתחילת פרשת נח) שבכתבי היד החשובים הוא מופיע שלא במקומו. ההסבר שהוא מעלה הוא שבקודקס עתיק של ב"ר התהפך הדף האמצעי בקונטרס וכך התחלף הסדר בטקסט.
היות ומדובר בנוסח המופיע בכתבי היד הקדומים ביותר, מוכח שהמדרש כבר היה כתוב כבר בתקופה קדומה מאוד.

בתוספתא סנהדרין יב א יש שיבוש. נוסח כ"י וינה: ואילו הן הנשרפין. הבא על אשה ובתה ובת כהן עם זיקת הבעל. בא על אשה ובתה אינו חייב עד שתהא אחת מהן אשתו (חסר בדפוס וכי"א). בא על אשה ואחר כך בא על בתה בא על בתה ואחר כך בא על אמה חייב. לפי שלא למדנו לבתו מאנוסתו שתהא בשריפה (בכי"א שיהא חייב). [שנ' ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא, במי שיש בה ליקוחין הכת' מדבר.] ת"ל ובת איש כהן מכל מקום.
אף שכך הנוסח בדפוס ובכ"י, המוסגר במרובע נמצא שלא במקומו, וכך צ"ל: בא על אשה ובתה אינו חייב עד שתהא אחת מהן אשתו, שנ' ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא, במי שיש בה ליקוחין הכת' מדבר. כו' לפי שלא למדנו לבתו מאנוסתו שתהא בשריפה, ת"ל ובת איש כהן מכל מקום.
בא על אשה ובתה, עיין ספרא קדושים פרק י הל' יב וירושלמי ט א. לפי שלא למדנו, עיין בבלי עה ב.
שורש הטעות בדרך הסופרים שהשמיטו להוסיף ההשמטה בצד, ובא המעתיק והכניסה שלא במקומה. מכך שהטעות בכל המקורות אתה למד שהיה הדבר בזמן קדום מאוד.