עמוד 1 מתוך 1

יום עיון לכבודו של פרופ' יעקב זוסמן

פורסם: ו' ספטמבר 11, 2015 11:36 am
על ידי מרדכי וינטרויב
אתמול השתתפתי ביום עיון שנערך לכבודו של פרופ' יעקב זוסמן. בכנס הרצו תלמידיו על הנושאים שהעסיקו את פרופ' זוסמן במחקריו.
כאן ניתן לראות את תכנית הכנס.
אני מקווה בהמשך לסקור כמה מן ההרצאות שמשכו את תשומת לבי, או שימשכו את תשומת לבכם ותבקשו עליהם מידע.

Re: יום עיון לכבודו של פרופ' יעקב זוסמן

פורסם: ו' ספטמבר 11, 2015 12:47 pm
על ידי בן אליהו
אני מקווה שהנהלת האתר תסגור לאלתר את האשכול הזה שאין מקומו כאן כלל

Re: יום עיון לכבודו של פרופ' יעקב זוסמן

פורסם: ו' ספטמבר 11, 2015 2:17 pm
על ידי תוכן
למה אין כאן מקומו?

Re: יום עיון לכבודו של פרופ' יעקב זוסמן

פורסם: ו' ספטמבר 11, 2015 5:36 pm
על ידי מרדכי וינטרויב
פרופ' שמחה עמנואל הציג טקסט מהגניזה האירופית הערוך במבנה של ספר השאילתות, אך תכניו שונים לחלוטין.
בקטעי כריכה אלו באים ציטוטים מן המשנה, הבבלי והירושלמי. המחבר פוסק לרוב על פי הירושלמי ולפעמים הוא משלב את דברי הירושלמי עם הבבלי ויוצר בכך מקור חדש.
המשנה שהוא מצטט הינה לפי ענף הנוסח הארצישראלי; הירושלמי בנוסח משובח יותר מכתב יד ליידן.
תופעה ייחודית בקטעים אלו הינה ניסוח הציטוטים מהבבלי בארמית גלילית משובחת.

עמנואל הוכיח כי קטעים אלו מקורם בספרות המעשים לבני ארץ ישראל, זאת משום שבאחד הקטעים מובא מספר עמים הטרמין 'מעשה' ופעם אחת אף "כך הוא המעשה" - טרמין המייחד את ספרות המעשים.

Re: יום עיון לכבודו של פרופ' יעקב זוסמן

פורסם: ש' ספטמבר 12, 2015 12:12 am
על ידי בדיעבד
שאלה של בורות, במחילה מחכמי הפורום:
מהי "ספרות המעשים"? האר נא עיני.

Re: יום עיון לכבודו של פרופ' יעקב זוסמן

פורסם: ש' ספטמבר 12, 2015 7:57 pm
על ידי מרדכי וינטרויב

Re: יום עיון לכבודו של פרופ' יעקב זוסמן

פורסם: א' ספטמבר 13, 2015 3:00 pm
על ידי מרדכי וינטרויב
פרופ' שולמית אליצור תיארה בקצרה את עבודתה בתיארוך פיוטיו של הקילירי. בעבודה זו היא מיינה את הפיוטים לפי פרמטרים שונים וסידרה אותם לפי תקופת חיבורם בחייו של הפייטן. מתברר שאף הרמזים ההיסטוריים בפיוטים תומכים במיון זה ורק ברובד המאוחר ביותר קיימים רמזים לכיבוש הערבי.
תופעה מפליאה הינה שהפיוטים שהגיעו אלינו במחזורים האירופאים כוללים רק את הרובד הקדום ביצירתו של הקילירי.
אליצור מעלה בזהירות את ההשערה שפיוטים אלו הגיעו לאיטליה עוד בחייו של היוצר, ואילו שאר פיוטיו לא זכו להגיע לשם משום הכיבוש הערבי ששיבש את הדרכים והפך את איטליה וא"י לשני אזורי שליטה נפרדים.

Re: יום עיון לכבודו של פרופ' יעקב זוסמן

פורסם: א' ספטמבר 13, 2015 6:15 pm
על ידי הכהן מקולוניא
היבט יהודי מרתק של תאוריית פירן!

Re: יום עיון לכבודו של פרופ' יעקב זוסמן

פורסם: ג' ספטמבר 15, 2015 9:20 pm
על ידי תוכן
מהו תאוריית פירן?

Re: יום עיון לכבודו של פרופ' יעקב זוסמן

פורסם: ג' ספטמבר 15, 2015 9:27 pm
על ידי מצפה לרחמי שמים
חפש בויקיפדיה: התזה של פירן
בקיצור, מה הייתה השפעת האסלאם על אירופה.

Re: יום עיון לכבודו של פרופ' יעקב זוסמן

פורסם: ה' ספטמבר 17, 2015 4:53 pm
על ידי מרדכי וינטרויב
ד"ר יואב רוזנטל דן בשאלה האם שינויי הנוסח הרבים שיש בין עדי הנוסח השונים במדרש מקורם במסורות בעל פה, או שמא מקורם בנוסחאות כתובות.
הוא הביא ראיה חשובה מטקסט בבראשית רבה (בתחילת פרשת נח) שבכתבי היד החשובים הוא מופיע שלא במקומו. ההסבר שהוא מעלה הוא שבקודקס עתיק של ב"ר התהפך הדף האמצעי בקונטרס וכך התחלף הסדר בטקסט.
היות ומדובר בנוסח המופיע בכתבי היד הקדומים ביותר, מוכח שהמדרש כבר היה כתוב כבר בתקופה קדומה מאוד.

Re: יום עיון לכבודו של פרופ' יעקב זוסמן

פורסם: ה' ספטמבר 17, 2015 5:17 pm
על ידי בדיעבד
אני לא מבין מציאות כזו. הקודקס היה עשוי יריעה ארוכה מקופלת קפלים קפלים, (כמו גט מקושר) וכל הכתב היה בצד אחד של הנייר. אאל"ט, הספרים במחברת כעין שלנו הומצאו אחרי הדפוס.
איך א"כ אפשר שיתהפך הדף?

Re: יום עיון לכבודו של פרופ' יעקב זוסמן

פורסם: ה' ספטמבר 17, 2015 5:37 pm
על ידי חכם באשי
טעות בידך,
קודקס הוא כמו ספר בן ימינו, העשוי דפים דפים שנכרכים לכרך אחד.
עי' https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7 ... 7%A7%D7%A1

Re: יום עיון לכבודו של פרופ' יעקב זוסמן

פורסם: ה' ספטמבר 17, 2015 6:50 pm
על ידי עדיאל ברויאר
חכם באשי כתב:טעות בידך,
קודקס הוא כמו ספר בן ימינו, העשוי דפים דפים שנכרכים לכרך אחד.
עי' https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7 ... 7%A7%D7%A1


ועל כל זה ועוד יעויין בספרו של מ' בית-אריה (המומחה הגדול כיום לתחום הקודיקולוגיה) שנמצא כעת בשלבי עריכה (אחת לכמה זמן עולה גירסה מעודכנת יותר) - http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/ ... ersion.pdf

Re: יום עיון לכבודו של פרופ' יעקב זוסמן

פורסם: ו' ספטמבר 18, 2015 12:14 am
על ידי ישבב הסופר
מרדכי וינטרויב כתב:פרופ' שמחה עמנואל הציג טקסט מהגניזה האירופית הערוך במבנה של ספר השאילתות, אך תכניו שונים לחלוטין.
בקטעי כריכה אלו באים ציטוטים מן המשנה, הבבלי והירושלמי. המחבר פוסק לרוב על פי הירושלמי ולפעמים הוא משלב את דברי הירושלמי עם הבבלי ויוצר בכך מקור חדש.
המשנה שהוא מצטט הינה לפי ענף הנוסח הארצישראלי; הירושלמי בנוסח משובח יותר מכתב יד ליידן.
תופעה ייחודית בקטעים אלו הינה ניסוח הציטוטים מהבבלי בארמית גלילית משובחת.

עמנואל הוכיח כי קטעים אלו מקורם בספרות המעשים לבני ארץ ישראל, זאת משום שבאחד הקטעים מובא מספר עמים הטרמין 'מעשה' ופעם אחת אף "כך הוא המעשה" - טרמין המייחד את ספרות המעשים.

ספר והזהיר אינו ספר דומה מצד תוכנו לספר שהציג ר"ש עמנואל? בנוי על צורת השאלתות, מביא מבבלי וירושלמי ומדרשים. הלוא?

Re: יום עיון לכבודו של פרופ' יעקב זוסמן

פורסם: ו' ספטמבר 18, 2015 4:59 am
על ידי לוצאטי
מרדכי וינטרויב כתב:ד"ר יואב רוזנטל דן בשאלה האם שינויי הנוסח הרבים שיש בין עדי הנוסח השונים במדרש מקורם במסורות בעל פה, או שמא מקורם בנוסחאות כתובות.
הוא הביא ראיה חשובה מטקסט בבראשית רבה (בתחילת פרשת נח) שבכתבי היד החשובים הוא מופיע שלא במקומו. ההסבר שהוא מעלה הוא שבקודקס עתיק של ב"ר התהפך הדף האמצעי בקונטרס וכך התחלף הסדר בטקסט.
היות ומדובר בנוסח המופיע בכתבי היד הקדומים ביותר, מוכח שהמדרש כבר היה כתוב כבר בתקופה קדומה מאוד.


כעין זה, מן הרשום אצלי:
בתוספתא סנהדרין יב א יש שיבוש. נוסח כ"י וינה: ואילו הן הנשרפין. הבא על אשה ובתה ובת כהן עם זיקת הבעל. בא על אשה ובתה אינו חייב עד שתהא אחת מהן אשתו (חסר בדפוס וכי"א). בא על אשה ואחר כך בא על בתה בא על בתה ואחר כך בא על אמה חייב. לפי שלא למדנו לבתו מאנוסתו שתהא בשריפה (בכי"א שיהא חייב). [שנ' ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא, במי שיש בה ליקוחין הכת' מדבר.] ת"ל ובת איש כהן מכל מקום.
אף שכך הנוסח בדפוס ובכ"י, המוסגר במרובע נמצא שלא במקומו, וכך צ"ל: בא על אשה ובתה אינו חייב עד שתהא אחת מהן אשתו, שנ' ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא, במי שיש בה ליקוחין הכת' מדבר. כו' לפי שלא למדנו לבתו מאנוסתו שתהא בשריפה, ת"ל ובת איש כהן מכל מקום.
בא על אשה ובתה, עיין ספרא קדושים פרק י הל' יב וירושלמי ט א. לפי שלא למדנו, עיין בבלי עה ב.
שורש הטעות בדרך הסופרים שהשמיטו להוסיף ההשמטה בצד, ובא המעתיק והכניסה שלא במקומה. מכך שהטעות בכל המקורות אתה למד שהיה הדבר בזמן קדום מאוד.