'ברכת הבית' - מי חיבר? ומתי?

[מצפה לרחמי שמים]

ממתי נהוג לתלותו בבית [אם בכלל]?
[בחיפוש מצאתי את המילים "בזה השער לא יבא צער" לכתיבה מאחורי הדלת כסגולה מבעל ה'ישמח משה', לזמן מחלה - מגיפה דווקא].

כמה נוסחאות:
ברכת הבית
ריבון העולמים, אנא השכן בבית הזה
אורה ושמחה שלום ורעות,
ותשפיע שפע ברכה וקדושה,
בכל חדריו ופינותיו,
ואור תורתך הקדושה ומצוותיך
תזרח בו תמיד, אמן

ברכת הבית
יהא זה המקום
נווה, משכן, לשלום
פה תנוח לה, שלווה
כאן תדרוך האחווה
פה יפגשו נחת ושמחה
עם ברכה והצלחה
בצל זאת הקורה
יתרונן קול תורה
בזה המעון בזו הפינה
תהא שרויה
השכינה

ברכת הבית
בזה השער
לא יבוא צער
בזאת הדירה
לא תבוא צרה
בזאת הדלת
לא תבוא בהלת
בזאת המחלקה
לא תבוא מחלוקת
בזה המקום
תהי ברכה ושלום

ברכת הבית
זה הבית וזאת המשפחה ידעו תמיד הצלחה ושמחה.
וזה המקום יבורך ממרום בשלווה ובריאות טובה ושלוה.
שפע ושגשוג ורווחה גדולה ישררו בזאת הסביבה.
מזה המשכן יעלו ברון קולות של שמחה וגיל וששון.
ברךנא אלי את זה המעון.
אמן כן יהי רצון.

ברכת הבית
יהא זה המקום
מלא באהבה וחום
תהא זו הפינה
מלאה בצחוק וברינה
יתמלא הבית בברכה
ובשיר
שטוף שמש זהור
ואור מאיר

ברכת הבית
בזה הבית תשרה הברכה,
בזה הבית תשכון השכינה,
יתברך זה הבית בברכת שמים
ויהיה שתול על פלגי מים.
אהבה ורעות בו יתחברו
חדווה וששון בו ישררו,
רק שמחה וצהלה
בבית הזה ישמע
וגם פרנסה, ברכה והצלחה...
אמן.
ומלאכי מרום הטובים
וצדיקי השם יעמדו
בעולמות עליונים
בשמירה לטוב ולחסד
על בית זה לעולמים...
אמן.

ברכת הבית
יבורך זה הבית בברכת שמים
והיה כעץ שתול על פלגי מים
אהבה רעות וששון בו ישכנו
פרנסה הצלחה ובריאות בו יכונו
יברכך ה´ וישמרך ישא ה´ פניו אליך וישם לך שלום

ברכת הבית
יבורך זה הבית בברכת שמים, יהיה כעץ שתול על פלגי מים.
אהבה ורעות חדווה וששון בו ישכנו, פרנסה הצלחה ובריאות בו יכונו.
יברכך ה´וישמרך יאר ה´ פניו אליך ויחונך ישא ה´ פניו אליך וישם לך שלום.

מכאן: http://www.prog.co.il/showpost.php?p=53369&postcount=2

[חכם באשי]

ומי חיבר את הנוסח הפיוטי-משהו "ובשמחתם ישמח ליבנו גם אנו" המופיע בהזמנות?...

[מה שנכון נכון]

ומי חיבר את הנוסח הפיוטי-משהו "ובשמחתם ישמח ליבנו גם אנו" המופיע בהזמנות?...

הפיוטיות שבו לקוחה ממשלי כג,טו.

[בדיעבד]

אין לי הוכחות ברורות לזה, אבל סבירות גבוהות שברכת הבית יסדה לראשונה אחת מפייטני חנות הצ'צ'קלאך של עץ זית בתל ארזה, באמצע המאה ה20 לספה"נ.

[מצפה לרחמי שמים]

כמו שתיארתי לעצמי...
בכל מקרה, סביר להניח שלפני 70 שנה הענין לא היה מוכר בכלל?

[לבי במערב]

ראה כאן.

--

פי' הרש''ח אבינר לחומש שמות ע' 419.JPG (54.96 KiB) נצפה 5057 פעמים

ושנה דבריו במק"א:

פסקי שלמה יו''ד ח''ב ע' 246.JPG (26.86 KiB) נצפה 5057 פעמים

[זה, כנראה, הסופר המדובר. לא ידוע לי אם אכן הטענה נכונה].

אך הרב הנאמ"ן פליג עלי':

שנה י (תשס"ט), ריש ע' 86 מעמודי האוצר

עלון 'מפניני הפרשה' סוף גל' 472.JPG (23.63 KiB) נצפה 5057 פעמים

וראה גם ב'מוסף שבת־קודש', ערב חה"ס תשס"ז, ע' 42.

[אבני גזית]

ציטוטים מעניינים

ומאחר שהרב אבינר מסר שם של אותו סופר גרמני, אני מניח שקל יותר יהיה לעלות על מקור השורות.

[עזריאל ברגר]

הרב הנאמ"ן פליג עלי'.

מחלוקת במציאות?!

[חד ברנש]

גם כן מחלוקת ה'פוסקים'...

[חד ברנש]

לגופו של עניין, ראיתי מציינים שבספר סגולות ישראל, דף קכז ע"ב, הובא הנוסח: "בזה השער לא יבוא צער, בזה הפתח לא יבוא רצח, אבינו מלכנו מנע מגפה מנחלתך".

[חד ברנש]

באוצרות רש"א מצאתי, שבספר חיזוק מצות לישראל, חלק שני... לקוטי דרוש מסה"ק... בעניני אמונה ובטחון לחזק ישראל בזה... הכל בלשון צח וקל... מאת המסדר שמאי בא"א יואל הלוי ז"ל, סופר סת"מ מראדזין, בילגורייא, שנת גאולה שלמה במהרה יבא לפ"ק (תרפה), עמ' 84:

קמיע לשמירה שלא יארע שום רע ר"ל. קבלה מהגאון בעהמח"ס ישמח משה ז"ל:
בזה השער לא יבא צער. בזה הפתח לא יבא רצח. א"מ, מנע מגפה מנחלתך. וישב אהרן אל אהל מועד והמגפה נעצרה. ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף.
רבש"ע, כשם שפסחת על בתי בני ישראל במצרים ולא נתת המשחית לבא אל בתיהם, כך תעצור בתינו ובתי כל ישראל מהמשחית, ולא יהיה לו רשות לבא אל בתינו, אמן נצח סלה ועד.
מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב. אימי' דאברהם אמתלאי בת כרנבו. ושם בת אשר שרח.

[אבני גזית]

באתר דורש ציון

שאלה - 213723
לכבוד הרב
עברתי דירה. נאמר לי שנוסח ברכת הבית הוא ממקור גוי, משורר אנגלי.
האם ידוע לרב אם יש מניעה לתלות מסגרת עם ברכת הבית?
תשובה
תתלה שם למנצח בנגינות בצורת המנורה בלבד

[נוטר הכרמים]

באוצרות רש"א מצאתי, שבספר חיזוק מצות לישראל, חלק שני... לקוטי דרוש מסה"ק... בעניני אמונה ובטחון לחזק ישראל בזה... הכל בלשון צח וקל... מאת המסדר שמאי בא"א יואל הלוי ז"ל, סופר סת"מ מראדזין, בילגורייא, שנת גאולה שלמה במהרה יבא לפ"ק (תרפה), עמ' 84:

קמיע לשמירה שלא יארע שום רע ר"ל. קבלה מהגאון בעהמח"ס ישמח משה ז"ל:
בזה השער לא יבא צער. בזה הפתח לא יבא רצח. א"מ, מנע מגפה מנחלתך וישב אהרן אל אהל מועד והמגפה נעצרה. ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף.
רבש"ע, כשם שפסחת על בתי בני ישראל במצרים ולא נתת המשחית לבא אל בתיהם, כך תעצור בתינו ובתי כל ישראל מהמשחית, ולא יהיה לו רשות לבא אל בתינו, אמן נצח סלה ועד.
מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב. אימי' דאברהם אמתלאי בת כרנבו. ושם בת אשר שרח.

ממתי נהוג לתלותו בבית [אם בכלל]?
[בחיפוש מצאתי את המילים "בזה השער לא יבא צער" לכתיבה מאחורי הדלת כסגולה מבעל ה'ישמח משה', לזמן מחלה - מגיפה דווקא]

[חד ברנש]

מה הסגנון הרדוד הזה של המשיבים?

[שבענו מטובך]

רבי יוסף אבן-זבארה, ספר שעשועים, בתוך: חוברת יין לבנון, פאריז תרכ"ו, עמ' 10, כתב:

והנה סקראט האלקי ברוב חכמתו וגודל חסידותו היה שונא אותן [=הנשים] ומואס להביט צורתן. והנה היתה אשתו דקה וקצרה, ויאמרו לו תלמידיו: אדוננו, איש כמוך לקח אשה כזאת? והשיב: בחרתי הרע במיעוטו...
ופעם אחת בנה אחד מן הגדולים בית חדש, וכתב על המשקוף: לא יבא אליו כל רע! עבר שמה דיאוגניש החכם, וראה את המכתב, וכתב תחתיו: 'ומאין תבא אשתך?'.