פורום אוצר החכמה

יורה_דעות כתב:בהקדמתו מזכיר שנעזר בכל מיני ספרי ליקוטים שונים, שלכאורה אינם ברי סמכא גדולים, האם הכוונה שנעזר בהם למראי מקומות ושלא להתגאות כאילו בקי בכל המקורות, או שהכוונה שלפעמים סומך על המובא בהם ומעתיק מהם מבלי לראות המקור?

אב בבינה כתב:

יורה_דעות כתב:בהקדמתו מזכיר שנעזר בכל מיני ספרי ליקוטים שונים, שלכאורה אינם ברי סמכא גדולים, האם הכוונה שנעזר בהם למראי מקומות ושלא להתגאות כאילו בקי בכל המקורות, או שהכוונה שלפעמים סומך על המובא בהם ומעתיק מהם מבלי לראות המקור?

כתב שם בזה"ל "וכן חיבור היקר משנה ברורה הוצאת דרשו שנתפשט בישראל .. והוא רב התועלת שליקטו בו כל פסקי פוסקי זמנינו במקומם [אך כמובן שאין זה אלא לעורר ואינו פוטר מחובת העיון והבירור של כל הלכה לאשורה]"

יורה_דעות כתב:הכוונה שממילא הוא עשה כך מעיקרא, או להיפך, שעל הקורא לעשות כך?

הלכות חג בחג התבסס בעיקר על ספריו משמרת מועד שונה הוא הלכות יום ביום שהוציא עתה רב משה מרדכי שליט"א שלא כתב עליהם ספר חידושים והוא אכן נעזר במחברים אחרים בחלקים האחרונים שהוציא.

הלכות יום ביום אינו עוד ספר של רבי מ"מ אלא בזה משלים את כל או"ח. (כמדומני)

ג האם הלכה ברורה אינו אלא מכון תורני? הרב דוד יוסף עצמו כותב החיבורים?

ד היודע מי מה הסדר הכרונולוגי של יציאת ספריו של הגרמ"מ? כל הזמן הוא מעדכן מהדורות והתאריכים נהפכים

היא שיחתי כתב:הקצב בשנים האחרונות הוא באמת מהיר מאוד מאוד

אב בבינה כתב:

היא שיחתי כתב:הקצב בשנים האחרונות הוא באמת מהיר מאוד מאוד

מאז תשס"ח יצא לאור ד' חלקים הלכות שבת בשבת, ב' חלקים הלכות חג בחג על הלכות יו"ט, חלק על חול המועד, חלק על ראש חודש, וספר החדש הלכות יום ביום. וזאת מלבד הספרים אשר עדכן. וגם יצא לאור ה' חלקים על חמשה חומשי תורה בשם ויבינו במקרא
גם לאחרונה יצא לאור שיעורים שלו [בשם שיעורי הגרמ"מ] : חלק על עגונות, פסחים , ספרים אלו נמצאים באוצר.

היא שיחתי כתב:יש להוסיף את משמרת השביעית שיצא בתשס"ח אם כי אינני יודע אם יצא קודם לכן וזו רק מהדורה שניה

זה אומר ספר בן 450 דף בממוצע לשנה! עם היקף כל הסוגיות בעיון

עד תשס"ח הוציא הרבה פחות לשנה לא כן?

גם זו לטובה כתב:ב' ברם מרוב גאונות ומהירות לפעמים אין הדברים מוכרחים כל עיקר, ולכן עיקר מעלתם רק לחכם המבין מדעתו מה לקרב ומה לרחק. [ובזה שונה הוא מספר ארחו"ש שנופה בכמה נפות]

לומד_בישיבה כתב:חלילה לנו לומר, שהגריש"א ז"ל הסכים עם מה שהוא כותב בספריו, אין בכוחי להיכנס עתה לויכוחים, אך לא יתכן שהגריש"א ז"ל דחה את המ"ב בקש.
ד"מ. הלכות חג בחג ימים נוראים עמוד תל הערה 24 ובמט"א שם כתב דיש למהר ולסיים הברכה קודם הש"צ שיוכל לענות אמן על ברכת הש"צ, והביאו במ"ב שם, ומקורו בא"ר, וצ"ע למה ימהר בברכתו כדי לענות אמן וכו.
ואכן השמיט רמ"מ את הלכה זו של המ"ב ולדעתו אין צריך למהר!

לומד_בישיבה כתב:ואם כתוב במחזור קולי שמעת אסור לו לכתוב שזה טעות, והוא פסוק מאיכה ולא מתמניא אפי, בניגוד למה שמבואר בקבלה והאריך בזה הבעל התניא ועוד אין ספור דוגמאות.

גם זו לטובה כתב:ג' ספריו מלאים בפסקים מהגריש"א, ושמעתי שיש מתלמידי הגריש"א שטוענים שלאו מר בר רב אשי חתים עליה ויותר אין להאריך.

אב בבינה כתב:בקיצור הרב לומד בישיבה לא אוהב ספריו משום שאינם עוד ספר ליקוט, אלא הוא גם כותב חידושים, ר"ל. ושאר הכותבים כאן מחשיבים את ספריו דוקא משום שהוא לומד ומחדש דברים ולא רק מלקט בעלמא.

עתניאל בן קנז כתב:

אב בבינה כתב:בקיצור הרב לומד בישיבה לא אוהב ספריו משום שאינם עוד ספר ליקוט, אלא הוא גם כותב חידושים, ר"ל. ושאר הכותבים כאן מחשיבים את ספריו דוקא משום שהוא לומד ומחדש דברים ולא רק מלקט בעלמא.

עדיין יש מקום לחלק בין 'חידושים' להלכה ובירור הסוגיות ולא רק ליקוט - לבין לדחות הנהגות מקובלות או דברי פוסקים מקובלים, מפני שהדברים אינם מובנים /מוקשים.

יבנה כתב:בענין הלכה ברורה, יש בספרים רשימה של כ10 אנשים שכתבו את הספר עם ר' דוד יוסף.

והנני מעיד עלי שמים וארץ כי בכל כחי עבדתי את העבודה הזאת, ובכל ענין בהלכה לא הכרעתי בדבר עד אשר חקרתי ודרשתי היטב בעומק העיון, וחפשתי היטב עד מקום שידי מגעת בדברי רבותינו הראשונים והאחרונים הנמצאים תחת ידי, וילפינן חיפוש מחיפוש ללבן הדברים לאמתה של תורה, ובדקתי שורשם של דברים בלימוד סוגיות הש"ס בעיון, ובדברי רבותינו הראשונים, ופשוט שקודם שהתחלתי לכתוב בכל ענין, למדתי בדיבוק חברים עם עמיתי וידידי חברי בית המדרש "יחוה דעת", טור ובית יוסף ושלחן ערוך עם נושאי כליו המגן אברהם והטורי זהב והברכי יוסף והמחזיק ברכה והפרי מגדים והמחצית השקל והמשנה ברורה ושאר אחרונים, ושמתי לילות כימים בעמל רב כדי להגיע בס"ד אל האמת לענ"ד.

מה שנכון נכון כתב:

לומד_בישיבה כתב:ואם כתוב במחזור קולי שמעת אסור לו לכתוב שזה טעות, והוא פסוק מאיכה ולא מתמניא אפי, בניגוד למה שמבואר בקבלה והאריך בזה הבעל התניא ועוד אין ספור דוגמאות.

בסידור בעל התניא מופיע הפסוק קולי שמעה ולא קולי שמעת. וכבר הביאו שכ"ה מנהג אלג'יר.

משולש כתב:

מה שנכון נכון כתב:

לומד_בישיבה כתב:ואם כתוב במחזור קולי שמעת אסור לו לכתוב שזה טעות, והוא פסוק מאיכה ולא מתמניא אפי, בניגוד למה שמבואר בקבלה והאריך בזה הבעל התניא ועוד אין ספור דוגמאות.

בסידור בעל התניא מופיע הפסוק קולי שמעה ולא קולי שמעת. וכבר הביאו שכ"ה מנהג אלג'יר.

יש פה אשכול על זה?? אפשר קישור?

אב בבינה כתב:יצא לאור חלק ג'
בין החידושים שראיתי כשדפדפתי בו, שהוא מחייב ברכת הנהנין על סגריה אלקטרונית

היא שיחתי כתב:

אב בבינה כתב:יצא לאור חלק ג'
בין החידושים שראיתי כשדפדפתי בו, שהוא מחייב ברכת הנהנין על סגריה אלקטרונית

על מה ולמה?
אולי ברכת הריח??

א. בספר הלכות חג בחג חלק ימים נוראים פי"א דין לג נכתב "שופר של תיש ושל עז וכו' יש מי שכתב לפוסלו" ובהערה צוין מקור הדין בפרי חדש [סי' תקפ"ו דין י].
והנה אחר המחילה לא דק פורתא. כי הפר"ח כותב בסתמא שקרן העשויה גילדי גילדי פסולה, וכדברי אביי בגמרא ר"ה [כו א] . ובמטה יהודה שם הכריח שאין כוונת הפר"ח לומר שקרן פרה פסול לשופר, דבר שתינוקות של בית רבן יודעים אותו, אלא לחדש שגם קרן של איל או תיש ועז שבריתם משונה ועשויה גילדי גילדי כקרן הפרה פסולים. [וגם בזה נחלק עליו המט"י שם ולדעתו רק שופר של פרה, שכל מינו גילדי גילדי, פסול]. עכ"פ לא מצינו מי שמחלק בין איל שברייתו משונה לתייש ועז וודאי שאין מקום לפסול שופר של עז ותייש דעלמא.
ומריש הווא"מ שגם המחבר מודה בזה אלא שלא דייק בלישניה וקיצר במקום שאמרו להאריך. אבל חזות קשות ראיתי בפרק הנזכר הערה 3 [הוספה ממהד' תש"ס] שתוך הדיבור על מעלת שופר האיל טרח לציין לדברי הפר"ח האלו. כאילו לשיטתו שופר של תייש ועז פסול וצ"ע כי לכאורה לא נמצא כל מקום לנטות מהוראת הגאונים שהביא או"ז שהביא או"ז (ח"ב הלכות ר"ה סי' רע"ד) שאם אין שופר של איל תוקעים בשל תייש ועז לכתחילה
ב. שם בהערה 4 כתב שבשו"ת פנ"י או"ח סי' ל נו"נ בדברי הרמב"ם שרק קרן של אייל כשר לשופר.
יגעתי ולא מצאתי מה כוונתו. (בשו"ת פני יהושע לרב בעל מגיני שלמה שמסודר ע"פ סדר השו"ע לא מצאתי מאומה בעניין וגם לא בתשובות המעטות שנשתמרו מנכדו בעל פני יהושע על הש"ס).
ולולי דמסתפינא הוא"מ שתלה עיניו באחר ה"ה ר"מ פינקלשטיין בספרו אלף המגן (סי' תקפ"ו אות ב בהערה) אך האמת תורה דרכה שכאמור לפנינו ליתא כלל מעין זה.
ג. כבר ציינתי במקו"א את קושיית האחרונים על הט"ז (תקפ"ו א) שהחילף בין אייל (יו"ד קמוצה) שהוא מין חיה לאיל שהוא זכר הכבשים. והנה בספר שם בהערה 2 הביא קושיא זו מספר נתיב חיים. ובאמת כך ציין הגרעק"א בהגהותיו לשו"ע אך מה נעשו ותניביו לא נודעו כי חיפשתי הרבה בספר בנתיב חיים ולא נמצא ד"ז. ומאחר וכבר תפסו לט"ז החכם צבי (סי' לד) והו"ד ביד אפרים ובלבו"ש על השו"ע שם אין טעם לציין לנתיב חיים שלא נמצא לפנינו ולכה"פ היה לו לומר רעק"א בשם נת"ח.