פורום אוצר החכמה

ז"ל סידור רס"ג "מאהבתך ה' אלוקינו שאהבת את ישראל עמך ומחמלתך מלכנו שחמלת על בני בריתך נתתה לנו ה' אלוקינו את יום השביעי הגדול והקדוש הזה לאהבה למנוחה לעבודה להודאה לתת לנו מאתך חיים וחסד אלוקינו ואלוקי אבותינו רצה במנוחתנו...".

(מאהבתך ומחמלתך וכיו"ב מופיע כבר בתוספתא, הנוסח החדש ברס"ג זה כל התוספת לאהבה למנוחה לעבודה להודאה לתת לנו וכו'. אבל כיו"ב התפרסם בשינוי קצת מנוס' הגניזה, וכתיב שם "...ולהודאה ולתת לנו ברכה ושלום מאיתך אלוקינו...").

מה הכוונה שהשבת ניתנה להודאה? ומה המקור לזה?

מזמור שיר ליום השבת. טוב להודות לה' וכו'

http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 20&hilite= מספר דעת שבת להרב אהוד אביצדק. וע"ש בכל הפרק

אולי זה גם קשור. ומאידך ראה כאן.

ספר שבלי הלקט ענין שבת סימן עו -
מזמור לתודה יש מקומות שאומרים אותו בחול ולא בשבת ומצאתי טעם למנהגם בשם רבינו שלמה זצ"ל לפי שאין קרבן יחיד קרב בשבת ותודה קרבן יחיד היא והיא יכולה ליקרב בכל יום חוץ מן השבת. ובמקומנו מנהג לאומרו בשבת ולא בחול וכתב אחי ר' בנימין נר"ו הטעם לפי מנהגינו לפי שהשבת היא יום הודאה ובלשון הזה פתח אדם הראשון מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' והלשון הזה משמע לשעבר ומשמע לעתיד לשעבר שאנו נותנין הודאה ושבחה למקום שהנחילנו יום הודאה כזה ולעתיד כדאיתא באגדה ר' פנחס ור' לוי ור' יוחנן בשם ר' מנחם דגליא לעתיד לבוא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל כל התפלות עתידות ליבטל ותפלת הודאה אינה בטילה וכן דוד הוא אומר עלי אלהים נדריך אשלם תודות לך תודה לא נאמר אלא תודות ההודאה וקרבן תודה ובשבת היא יום מנוחה דוגמא לעתיד לבא.

לםרבה המשרה כתב:מזמור שיר ליום השבת. טוב להודות לה' וכו'

ועיין מש"כ בחידושי מרן רי"ז הלוי לפרשת בראשית מה שמבאר שאז הוא הזמן הראוי ביותר.

כיון שחזר ועלה אשכול היסטורי זה, אצרף שני עדכונים.

א. נוסח הברכה בסידור רס"ג הנדפס משובש, והוא נסמך על נוסח כי"א הפרסי המשובש. כעת עוסקים בס"ד בהתקנת סידור רס"ג ע"פ נוסח הגניזה (במסגרת מכון באו"י), ונוסח ברכה זו כבר זוקק ע"י ר"א גבאי, והוא:

מאהבתך ייי אלהינו שאהבתה את עמך ישראל, ומחמלתך מלכנו שחמלתה על בני בריתך, נתתה לנו ייי אלהינו, את יום השביעי הגדול והקדוש הזה, לאהבה לגבורה לקדושה למנוחה לעבודה להודאה, לתת לנו ברכה ושלום מאתך.

________________________
ומחמלתך מלכנו] כ"ה ב1 טז1, מחמלתך מלכנו קה1.
לאהבה] כ"ה ב1 טז1, לטובה קה1.
לגבורה] כ"ה ב1 קה1, ולגבורה טז1.
להודאה] כ"ה טז1 קה1 [ורשב"ן המשובח, הזהה לגמרי בכל הקטע לרס"ג, אף שהסופר שם עצמו היה רגיל לומר 'ולהודאה' כמו בנספח שם], ולהודאה ב1.

ונמצא שרס"ג מונה כאן כמה פרטים: אהבה, גבורה, קדושה, מנוחה, עבודה, הודאה ונתינת ברכה ושלום.

ב. סביר בעיני שרס"ג פירט את העניינים הללו בדרשת השבת שלו והראה מתוך הפסוקים כיצד כל עניינים אלו נמצאים בשבת. פירוט דומה למדי, ביחס למועדים, נמצא בדרשת המועדים שלו, שפורסמה בס"ד בחודש זה (זמינה לעיון ולהורדה כאן), ולפיה יש במועדים עשרה עניינים: הודאה (בבריאת העולם), מנוחה, עבודה (בתפילות ומצוות), קדושה (בהתמסרות לתורה ולתפילה), גבורה (בחזרת הגוף לאיזונו), הבטחת מנוחה עתידה, כפרה (בקרבנות), זכרון לטובה, והרמת קרן (בהקבלת פני הרב).

ההקבלה בין עניינים אלו לבין ההזכרות בברכה לרס"ג בשבת נראית מרשימה למדי, וכשלוקחים בחשבון את ההבדלים בין שבת למועדים, שעל כן אין בשבת כפרה בקרבנות וזכרון לטובה, מגיעים לפרטים הנזכרים בנוסח הברכה לרס"ג. וכיון שידוע לנו (מתוך דרשת המועדים הנ"ל) שרס"ג חיבר גם דרשה לשבת, סביר שהעניינים הללו מפורטים שם, ויש לקוות שכל חלקי דרשת השבת ייחשפו אף הם.