פורום אוצר החכמה

מתוך הקדמת בני הגר"ח זללה"ה לספרו על הרמב"ם:
וברוב צדקתו וענותנותו לא רצה באריכות הדברים, ויוצא מתוך דבריו את כל המשא והמתן ואת כל החידושים הרבים והחריפים שנאמרו בענין זה, רק מסקנא דשמעתתא טהורה וברורה כפי הכרעת סוף דעתו בשנותיו האחרונות... ולגודל ענותנותו שנה הכל בדרך קצרה ובדברים מעטים, עד שפעמים רבות כלל חידושים גדולים ונכבדים במילה אחת או שתים ממש, כאשר המעיינים המבינים יבינו בדברים...

ואם אמנם המעיינים המבינים יודעים שכל האמור שם על תמציתיות דבריו של הגר"ח נכונים הם, אבל לא שמעתי ביאור ברור מה זה שייך לענווה, שמא יחכימוני בזה באי ביהמ"ד דכאן.

מה לא מובן, הם מדברים על "החידושים הרבים והחריפים" ברור שחריפותו של ר' חיים הייתה מעוררת הערצה בלתי נתפסת, ואת זה ביקש למנוע בענוותנותו.

ידוע לי על הגראי"ל שטיינמן שליט"א באילת השחר.

משמיט שטיקלאך על ימין ועל שמאל מטעמים של נקיות והרהורי גאווה.

מלך שלם כתב:ידוע לי על הגראי"ל שטיינמן שליט"א באילת השחר.

משמיט שטיקלאך על ימין ועל שמאל מטעמים של נקיות והרהורי גאווה.

וכן ידוע על כו"כ אדמורי"ם שהיו גאונים גדולים אלא שבחרו להסתיר את גאונותם מטעמי ענוה.

בנוגע להגראי"ל שליט"א הדברים בולטים.
השיעורים שאמר בכולל פוניבז' ונדפסו בספרי שלמי יוסף, כשתחפש בספרי אילת השחר תמצא איך פיזר ופירק את השיעור הבנוי והפכו להערות קצרות...
אם כי ייתכן שאינו מענווה דווקא, אלא שלדעתו יש יותר תועלת בהערות מאשר בדברים ארוכים.

שיעור אחד באיזה ישיבה הצלחתי למצא ברשת: http://www.daathaim.org/3_Media/videos/ ... haronp.php
ומעניין לבדוק איך הדברים נכתבו באיילת השחר.

עי' עוד בספר אעלה בתמר-בריסק עמ' קה שהגראי"ל השמיט קו' על הגרי"ז מפני כבודו, ולכן גם פיזר את ההערות על יסודות הגרי"ז בענין תולדותיהן כיוצ"ב ולשמה ע"פ הספר באופן שלא תהא זו "מערכה" נגד הגרי"ז

אני לא מבין מה שייך ענווה בדברי תורה, הרי אם תורה ללמוד אנו צריכים.

ללמוד אנו צריכים, אבל האם שיעור החיוב ללמד לאחרים מחייב לוותר על הענווה זו שאלה אחרת, מלבד מה שיש לדון עפי"ד מהרי"ץ בהקדמת נפה"ח בשם מרנא מהר"ח וואלאזינער שהיה חושש בזה למאמרם חכמתו מסתלקת וכו', שלפי"ז גם ע"כ אינו בכלל חיוב ללמוד, דוק.

בל נשכח כי אין דומה גדול ליטאי שכל גדלותו תלוייה בתורתו לרעהו החסידי.

בעניין אילה"ש על התורה גם יש ענייני ענווה נוראים ולית דין בר נש [וע"ע בהסכמת הגראי"ל לס' מנחת אריאל שבת ועוד].

בעניין ענווה בד"ת, כאמור, העניין הוא תורה לשמה.

ההסכמה המדוברת:
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?22962&page=PP0003

בזמנו כשנשאל על ההסכמה המדוברת "שאינו יודע כלום" שאינו נכון, נקט בתשובה בשמותיהם של כמה גאונים ואמר, מה אני יודע לעומתם? כלום!

מלך שלם כתב:בל נשכח כי אין דומה גדול ליטאי שכל גדלותו תלוייה בתורתו לרעהו החסידי.

בעניין אילה"ש על התורה גם יש ענייני ענווה נוראים ולית דין בר נש [וע"ע בהסכמת הגראי"ל לס' מנחת אריאל שבת ועוד].

בעניין ענווה בד"ת, כאמור, העניין הוא תורה לשמה.

מה יש באילה"ש על התורה ענייני ענווה? אנא פרט