פורום אוצר החכמה

ראיתי בהקדמת בעל המאור לחיבורו שהוא משביע את המעתיקים לבל יעתיקו את החיבור בלי ההקדמה.
וכיו"ב יש בהקדמת החינוך, (אם זה הרא"ה, ואם הוא נכד של הרז"ה, אולי למד שבועה זו מסבו).
וכן ראיתי בהקד' השו"מ שהוא משביע את הלומד שלא ידון אותו במהרה לכף חובה וטעות, אלא יעיין היטב בדברים.

מה התוקף של ההשבעה הזאת? ואיזה עבירה עבר מי שרח"ל לא ציית לה?

/

חובב_ספרים כתב:היו מדפיסים בזמן בעל המאור?

תיקנתי את הלשון, בשל הערת חובב הספרים והדקדוק.

זה סתם ביטוי, מה אתה מזה עסק?

יעוין בפתחי תשובה יו"ד סימן רכה שהביא משו"ת שתי הלחם סל"ה שעיקר הכונה בזה לגזרת חרם ונידוי, ולכן אסור לזלזל בשבועות אלו.
וע"ע בערוך השלחן שם.
[והשווה עוד לדברי הפרי תואר ספ"ד 'אוסר את ספרי'; 'עקיצנא ליה'].

כיוצ"ב השביע מהרח"ו בתחילת הע"ח ללומדו ע"מ לכוין הכוונות, וראה מש"כ בזה הגרי"א וינטרויב בנפש אליהו במאמר בפתחי שערים.

מתוך הקדמת החיזקוני לפי' עה"ת -
ואני השבעתי אתכם בדברי חפץ איש איש בשמו,
לבל תתהלכו סביב בזלות הספר הזה,
אך לתמו,
מחזיקו ותומכו יאשר,
ובעיני אלהים יישר,
יפקדהו האל במבורכיו,
ויצליחהו בכל דרכיו,
מצדיקים לכף זכות ומעמידים על האמת בחזקת ידם,
חן ושכל טוב ימצאו בעיני אלהים ואדם,

כתב רבי שבתי באס, בראש ספרו שפתי ישינים, אמשטרדם ת"מ:

ראיתי בכמה ספרים שהמחברים משביעים בשמות הקדושים שלא יקרא הקורא בספר עד שיקרא ההקדמה, אבל לא כן אנכי, והנני יושב פתח האהל לראות אם יש עובר ושב להכניסו בדלתות ביתי בדברים נאים המפתים ואומר בא ברוך ה' אשריך שזכית לדפוק ולכנוס בשער, ומי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו, ולקטן כגדול אני אומר אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור עד שתקרא ההקדמה מתחלתה ועד סופה, כי בזולתה יהיה לך ספר זה כדבר ספר החתום..."

דברים מתוקים מדבש...

עושה חדשות כתב:מה התוקף של ההשבעה הזאת? ואיזה עבירה עבר מי שרח"ל לא ציית לה?

מעניין להעתיק את דברי רבי שמואל אריה צאהלין, שלמה מול אדר, פראג תקע"ח, דף א ע"א:

וראיתי לפני גדולי מחברים, מקדימים דבריהם אל מול פני הקורא, ומשביעין אותו שלא ישנה, מלקרות ההקדמה תחילה, וכל הרואה דבריהם שבועה ירא, ויעש כן, אמנם הם בזרוע באו, הבוטחים על צדקתם ויושר לבבם, הם הגבורים אשר מעולם אנשי השם, ויגזרו אומר ויקם להם, ואיש לא ימרה את פיהם, כי כל דבריהם כגחלי אש. לא כן אנכי עמדי, הן כל אלה אפעל, והשבע אשביע על דעתי, מה כחי כי אפקוד עליהם, מי אנכי כי ישמעו בקולי, כי יאמרו, מה גבר בגברים שככה השבעתנו...

הרמב"ם בהקדמתו למורה השביע:

ואני משביע באלהים ית' כל מי שיקרא מאמרי זה, שלא יפרש ממנו אפלו דבר אחד, ולא יבאר ממנו לזולתו אלא מה שהוא מבאר מפרש בדברי מי שקדמני מחכמי תורתנו הידועים אמנם מה שיבין ממנו מה שלא אמרו זולתי מידועינו - לא יבארהו לזולתו. ולא יהרס ויקפץ עצמו להשיב על דברי, שאפשר שיהיה מה שהבינו מדברי - חלוף מה שרציתיו, ויזיקני תחת רצותי להועילו, ויהיה 'משלם רעה תחת טובה':

הגר"א בפירושו לספרא דצניעותא השביע:

ומכאן תדע קץ הגאולה שהוא בעתה ח"ו כשלא יהיו זכאין שהוא קץ האחרון ומשביע אני את הקורא בה' אלקי ישראל שלא יגלה זה

חשוב לחזור לנושא האשכול: תוקפן של ההשבעות. סוגיא שעוד לא נידונה דיה באשכול זה.
ובאותו ענין: מה היא תוקפה של האזהרה הבאה (ללא השבעה)?
ספר אמרי נועם לרבי צבי הירש ב"ר משה מעיר ווידז, ווארשא תרמ"ג:
"הנני מזהיר לכל איש ישראל בכח תוה"ק אשר לא ירשה כלל לחזור ולהדפיס זה הספר עד עולם, כי אדם יכול לאסור את שלו..."
מסתבר שלא התכוון ממש ל'עד עולם', שכן הוא ממשיך בנתינת טעם לאזהרתו:
"ובפרט אחר כל היגיעות שהיה לו(!) עד שהוציאיו(!) מכח אל הפועל..."

ספרא כתב:הרמב"ם בהקדמתו למורה השביע:

ואני משביע באלהים ית' כל מי שיקרא מאמרי זה, שלא יפרש ממנו אפלו דבר אחד, ולא יבאר ממנו לזולתו אלא מה שהוא מבאר מפרש בדברי מי שקדמני מחכמי תורתנו הידועים אמנם מה שיבין ממנו מה שלא אמרו זולתי מידועינו - לא יבארהו לזולתו. ולא יהרס ויקפץ עצמו להשיב על דברי, שאפשר שיהיה מה שהבינו מדברי - חלוף מה שרציתיו, ויזיקני תחת רצותי להועילו, ויהיה 'משלם רעה תחת טובה':

במקרה של הרמב''ם בכלל לא מצאנו שמקיימים השבעתו ולפחות שיתיחסו לזה כבקשת הרמב''ם ולא יבארו בו דבר ולא כן ראינו לרבתינו וצ''ע

הח"ח לא השביע, אבל בכל זאת, הרי הוא ביקש. האם באמת משתדלים לתרום 4 מתוך 100?

עושה חדשות כתב:הח"ח לא השביע, אבל בכל זאת, הרי הוא ביקש. האם באמת משתדלים לתרום 4 מתוך 100?

ארבעה בחינם.png

הוא לא ביקש הוא התנה תנאי. ומי שסובר שיש לו זכות שהיינו שאם היה אוסר להדפיס היה צועיל לאסור מדיני ממנות יצרך גם להקפיד על התנאי.

אוצר החכמה כתב:

עושה חדשות כתב:הח"ח לא השביע, אבל בכל זאת, הרי הוא ביקש. האם באמת משתדלים לתרום 4 מתוך 100?

ארבעה בחינם.png

הוא לא ביקש הוא התנה תנאי. ומי שסובר שיש לו זכות שהיינו שאם היה אוסר להדפיס היה מועיל לאסור מדיני ממנות יצרך גם להקפיד על התנאי.

ודא עקא מעניין באמת מהו גדר התנאי בנתינת רשות הלזה, דאיך שייך תנאי על נתינת רשות דעל חלות קנין מצינו תנאים.

בענין תוקף ההשבעה בכללות כמדומני כי קראתי פעם שבמחברות הגר"ש גרינמן זללה"ה נמצא ביאור ממרן החזו"א אודות השבעת הגר"א על ידיעת זמן הקץ שכתב בספד"צ ואם יש מי שיודע מזה אודה לו אם יעלה

הרבה מקיימים את צוואת הח"ח. ויש יוצאים בזה יד"ח מעשר כספים מרווחי הדפסת הספר.

הקדמת רס"ג להאמונות והדעות - ואני משביע באלהים בורא הכל, כל חכם לב שיעיין בספר הזה, ויראה בו שום טעות שיתקנה, או מלה מסופקת שישיבנה אל הישרה, ואל יעכבהו מזה ענין שאין הספר שלו, או שאני הקדמתיו לגלות מה שלא נזדמן לו. כי לחכמים חמלה על החכמה, והם מוציאים לה חנינה, כחנינת אנשי הקרבה. וכאשר אמר (משלי ז' ד') אמור לחכמה אחותי את. אעפ"י שהכסילים חומלים על סכלותם ואינם מניחים אותה, כמו שאמר (איוב כ' י"ג) יחמול עליה ולא יעזבנה. ואחרי כן אשביע על כל מבקש חכמה שמעיין בו, בשם הבורא יתברך, שיכוין את לבו בעת שיקראהו ויכוין בו כוונתו ויעזוב התואנה והערבוב, עד שתשלם לו הטובה ותתום לו התועלת באומץ מי שלמדנו מה שמועיל לנו, כאמרו (ישעיה מ"ח י"ז) אני י"י אלהיך מלמדך להועיל וגו'.
הקדמת רנ"ג ליפה מהישועה - ואני שואל ממך ומאת כל רואי ספר זה ואני משביעו בשם שאם יראה טעות ושגגה שיתקן אותו ויכסה עליו לפי שהחכמים והחסידים ישגו הלא אמר דוד מלך ישראל ע"ה שגיאות מי יבין וגו' כ"ש מי שהוא קטן ונבזה ונקלה כמוני.
הקדמת הש"ך - לכן באתי להשביע ולחלות לכל קורא בספרי זה שאל יסמוך אל פסקי והוראתי והכרעתי כי אין תלמיד כמוני מכריע בין ההרים הגדולים.
הקדמת הפמ"ג - אני טרם אכלה לדבר אודיע למעיין בחיבורי זה שאל יסמוך עלי בשום דבר הן בפירוש שעשיתי על השו"ע וט"ז וש"ך ומכ"ש איזה חידוש דין שהמצאתי מסברתי ומה גם שלא ימצא שום דין שאכתוב עליו וכן הלכה וכיוצא בו רק הנחתי הכל בצ"ע או ויש לעיין מ"מ עכשיו ההוראה מצויה אצל כל אדם כמ"ש היש"ש בחולין עכשיו המורים מרובים והיודעים מועטים ופן ח"ו יראה איזה פחות ערך כמוני בחיבור זה וירצה להקל או להחמיר ח"ו אל יהא כזאת ואני משביע ומחלה ומזהיר את המעיין בזה ולא עשיתי חיבור זה כ"א לעורר לב המעיין ואת אשר יבחר בשכלו הזך יקריב אליו.

הקדמת ספר המנהיג -
... והנני משביע בשם אדון כל העולם לכל הקורא בספרי זה והמביט בו אם מצא ימצא כשגגה היוצא מלפני השליט, לגנון והציל פסוח והמליט ולנשוא עון ולעבור על פשע, ולא להתעולל עלילות ברשע, כי אין משפט מות לאיש נודד ממקומו כי יחטא במבטא אף כי אין צדיק בארץ אשר לא יחטא, והדן אותו לכף זכות כפי כחו וחכמתו ודעו ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלהי ישעו.
אגב, מי כינה את הספר בשם "המנהיג", ולא בשם "מנהיג בני העולם" כאשר קראו המחבר?

הקדמת סמ"ק לרבינו יצחק מקורביל:
ובקשתי כל איש לקרא בכל יום עמוד אחד ... לכן בקשתי שישימו ברכה לעשות כדבר הזה... גם קבעתי ברכה לברך בכל יום לאיש אשר יכנס בברית הזאת במצות שליחי זה, וכל גבאי עיר ועיר יצוו להעתיק את המצוות האלה ולתת השכר מן הקופה... וידעו הכל כי אני מצוה להם ומזהיר כמו שאני יכול להזהיר לכל איש להעתיק ספר זה שלא יורה ממנו שום הוראה אם לא ידע כבר היטב בבירור שהוא מוגה בכל מקום על פי חכם בקי בדקדוק המצוות וההוראות על פי התלמוד, וכן אם למדו לפניו כמו כן הרשות בידו. ושלום. מאתי יצחק בר יוסף נתב"ע ז"ל
(עפ"י מהדורת הארפעניס, סאטמער תרצ"ה הנפוץ)

בספר הברית יש השבעה או כדומה שאסור להוציא את הספר עם אינדקס, וכמדומני שבהוצאה המצויה שיצאה לאור לפני כמה שנים שמרו על השבעתו. לפי מה שהוא כותב הוא חשש שאם יוציאו עם אינדקס הרי שאנשים יחפשו נושא מסוים ויקראו רק אותו במקום לקרוא את כל הספר, והוא ניסה "להכריח" אנשים לקרוא את כל הספר.
לעניות דעתי הנחיה זו ודאי אינה מתאימה לזמננו, משום שהיום לאף אחד אין סבלנות לקרוא ספר שלם הכתוב בשפה ארכאית משהו, למרות התוכן המרתק שלו. דווקא אם היה אינדקס היו אנשים מעיינים בספר מידי פעם בעניין אותו הם מחפשים. יש לעיין האם צריך ללכת אחרי רוח הדברים שהוא רצה שיעיינו בספר או לפי ההשבעה שלו שכבר עבר זמנה.

אגב אשאל (לצורך הבנה בלבד) האם יש תוקף הלכתי לכיתוב המופיע בתוכנת "אוצר החכמה" "המשתמש בתכנה שלא נרכשה כדין עובר באיסור גזל" ??
באיזה גזל עובר ?
את מי חיסר ממון אותו שרק משתמש בתוכנה ?
האם כשאדם שומע שיר שלא נרכש כדין גם עובר בגזל ?
גם הגוזל את התוכנה מה גזל ?

יש לי תוכנה שנרכשה בכסף מלא והשאלות הם לעיון בלבד!

אש משמים כתב:אגב אשאל (לצורך הבנה בלבד) האם יש תוקף הלכתי לכיתוב המופיע בתוכנת "אוצר החכמה" "המשתמש בתכנה שלא נרכשה כדין עובר באיסור גזל" ??
באיזה גזל עובר ?
את מי חיסר ממון אותו שרק משתמש בתוכנה ?
האם כשאדם שומע שיר שלא נרכש כדין גם עובר בגזל ?
גם הגוזל את התוכנה מה גזל ?

יש לי תוכנה שנרכשה בכסף מלא והשאלות הם לעיון בלבד!

יעויין בכל הספרים העוסקים בנושא זכויות יוצרים וכו' בהלכה

הקדמת תשובה מאהבה -
...והנני משביע בשבועה חמורה, לכל רב ומורה, שאל יסמוך עלי בשום הוראה, אם לא שבלבבו יבין ובעיניו יראה...

עושה חדשות כתב:

הקדמת ספר חפץ ה' להאוה''ח.png

שמעתי שפעם ציוה ר' זונדל קרויזר זצ"ל לבחור שהקשה לו קושיה מסויימת, לעיין בספר חפץ ה' ושם ימצא מענה למבוקשו.
שאל הבחור בפליאה, והלא כתב האוה"ח הק' שלא ילמד בספר רק מי שלומד לשם שמים?!
נענה ר' זונדל ואמר, וכי אינך יכול ללמוד חמש דקות לשם שמים ?!

ז"ל הרמב"ן בהקד' פירושו לתורה -
ואני הנני מביא בברית נאמנה, והיא הנותנת עצה הוגנת לכל מסתכל בספר הזה, לבל יסבור סברה ואל יחשוב מחשבות בדבר מכל הרמזים אשר אני כותב בסתרי התורה, כי אני מודיעו נאמנה שלא יושגו דברי ולא יודעו כלל בשום שכל ובינה, זולתי מפי מקובל חכם לאוזן מקובל מבין. והסברא בהן אולת, מחשבה מועלת, רבת הנזקין מנועת התועלת. אל יאמן בשוא נתעה, כי לא תבואהו בסברותיו רק רעה, כי ידברו אל ה' סרה, אשר לא יכלו כפרה, שנאמר "אדם תועה מדרך השכל, בקהל רפאים ינוח", אל יהרסו אל ה' לראות, כי ה' אלוהינו אש אוכלה הוא אל קנאות. והוא יראה את רצוייו מתורתו נפלאות. אבל יחזו בפירושינו חדושים בפשטים ובמדרשים, ויקחו מוסר מפי רבותינו הקדושים: "בגדול ממך אל תדרוש, בחזק ממך בל תחקור, במופלא ממך בל תדע, במכוסה ממך בל תשאל, במה שהורשית התבונן, ואין לך עסק בנסתרות".

בספר 'שתי הלחם' סימן לה מדבר ר"מ חגיז על שבועת הרמב"ם בהתחלת ספר המורה וכן על השבעת הרח"ו בהקדמתו. ולדבריו זהו "חרם ונידוי שהיה לאל ידם לגזור על הדורות הבאים למיגדר מילתא".

וב'לקוטי שיחות' חלק כו עמ' 35 ואילך האריך בדבריו ופירש באופן אחר, עיי"ש.

עמו' 9