פורום אוצר החכמה

פורסם: **ב' נובמבר 16, 2015 9:08 pm**

לשון הפייט הנעלם [מהגניזה הקהירית] לשבת ראש השנה

מלך הזהיר בועד / שיהיו תוקעים בבית הועד / בשבת וראש השנה

מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

מלך ברר לעדה / שלא יתקעו אלא בפני ראשי תעודה / בשבת וראש השנה

מלך רחש שלא ימשך ביד / אבל יינתן בו פה והוא מגויד / בשבת וראש השנה

והחוקרים, המה ראו כן תמהו, מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם, לקשור השופר אל העמוד בעת תקיעתו, נתחבטו בזה ולא העלו דבר ברור.

פליישר [תרביץ נד -תשמה] טוען שבזה יצאו מידי חשש שמא יעבירנו.
מוסקוביץ [תרביץ נה - תשמו] טוען משום מוקצה בשעת התקיעה עצמה, ואינו נוגע בו אלא בפיו(!).
הנשקה [סידרא ח - תשנב] טוען שזה בשביל שינוי בדרך התקיעה מעובדא דחול, כשלטענתו לירושלמי יסוד האיסור דאין מספקין ואין מרקדין אינו שמא יעשה כלי שיר אלא בגלל זה.

עיין שם כי נכספו החוקרים לתלות מנהג ארץ ישראל בדעת ירושלמי החלוק על הבבלי, בכדי שיבואר למה לא נזכרה ההלכה בתלמוד דידן, והאהבה קלקלה את השורה בפלפולים מיותרים ולא מסתברים.

והנה אלמלי הייתי באותו הדור הייתי מביא מחלוקת בבלי וירושלמי הקשורה מאד לענין-
בתלמוד ירושלמי [סוכה פ״ג הי״א] - כך היה המנהג בירושלם, אדם הולך לבית הכנסת ולולבו בידו וכו׳ לשאת כפיו ולקרות בתורה נותנו לחבירו, הניחו בארץ אסור לטלטלו. [ועיין ביאור הגר"א [יו"ד רסח] ששורת הדין שבסיום הנטילה היה צריך לשומטו מידו כאיזמל של מילה אלא שהקילו בזה, ונאמרו בזה כו"כ טעמים באחרונים].
ואילו בתלמוד בבלי [סוכה דף מ״א ע״ב] - תניא רבי אלעזר בר צדוק אומר כך היה מנהגן של אנשי ירושלם אדם יוצא מביתו ולולבו בידו הולך לביהכנ״ס לולבו בידו, קורא קריאת שמע ומתפלל ולולבו בידו, קורא בתורה ונושא כפיו מניחו על גבי קרקע הולך לבקר חולים ולנחם אבלים לולבו בידו. וכבר פירש בפמ"ג סימן תרנב א"א סק"ג שבא התלמוד ללמד שאין בו איסור טלטול כלל.

והיא הצעה נחמדה לכאורה, שקשירת השופר היא בכדי שלא יפול על הארץ מיד בסיום התקיעה, כשישמטנו, ולאידך גיסא שלא ימשך ביד להחזיקו מפני יראת ההפסד.

ועיין בכל זה.

פורסם: **ב' נובמבר 16, 2015 9:46 pm**

פשט יפה והגיוני.

פורסם: **ב' נובמבר 16, 2015 10:50 pm**

להשלמת הענין נשארה לא מבוארת התיבה 'מגויד', אולי מישהו יכול לעזור?

פורסם: **ב' נובמבר 16, 2015 11:06 pm**

קשור בגידים?

פורסם: **ב' נובמבר 16, 2015 11:13 pm**

וירטואלי כתב:להשלמת הענין נשארה לא מבוארת התיבה 'מגויד', אולי מישהו יכול לעזור?

מגוייד היינו חתוך.
אינני מצוי כעת בענין, אבל אולי הכוונה שלא ייתלש השופר כמות שהוא ויימשך מראש בעל החי, אלא יהיה חתוך יפה במקום הנחת הפה לתקיעה.

פורסם: **ב' נובמבר 16, 2015 11:24 pm**

ומה הקשר לשבת ור"ה?

פורסם: **ב' נובמבר 16, 2015 11:54 pm**

ישראל אליהו כתב:ומה הקשר לשבת ור"ה?

צודק.
וראה ר"ה לד ע"א לגבי 'והעברת' ורש"י.

[ומ"ש שיהא שופר קשור לעמוד, עי' תוס' שם ד"ה נעבריה ביד - "פירוש שיאחזנו בידו ויתקע ולא שיניחנו על גבי שום דבר ".]

פורסם: **ג' נובמבר 17, 2015 10:37 am**

וירטואלי,
לביאורך, הרי שנהגו כן בכל ראש השנה גם אם הוא חל בחול, בעוד שמהפיוט הנועד ליו"ט החל בשבת משמע, שכן היה המנהג רק בשבת, ואז צריך להגיע לאחד ההסברים שהבאת לעיל (לדעתי, הסברו של פליישר הוא הנראה ביותר).
הוסף לכך, שבארץ ישראל בתקופת הקלירי והפייטן הנזכר תקעו בר"ה שחל בשבת בבית הוועד, והמנהג שהפייטן הביא הוא 'לרווחא דמילתא' (וכנראה בא כדי לרצות את הדעה הבבלית). עי' פיוטי הקלירי לראש השנה, מהדורת אליצור-רנד, מבוא, עמ' 169 (מצורף)

: ראש השנה.jpg (123.35 KiB) נצפה 8304 פעמים

פורסם: **ג' נובמבר 17, 2015 12:36 pm**

חכם באשי כתב:וירטואלי,
לביאורך, הרי שנהגו כן בכל ראש השנה גם אם הוא חל בחול, בעוד שמהפיוט הנועד ליו"ט החל בשבת משמע, שכן היה המנהג רק בשבת,

עי' העמק שאלה שאילתא נ"ג אות ד' דדברי הירושלמי הוא רק ביו"ט שחל להיות בשבת (וכתב כן גם במרומי שדה סוכה דמ"א ור"ה ד"ל).

פורסם: **ג' נובמבר 17, 2015 1:46 pm**

בתוספתא סוכה סופ"ב מפורש רבי יוסי אומר יו"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת כיון שיצא בו ידי חובתו אסור לטלטלו, ואלא דאית ספרים דלא גרסי לה, [ועיין תוכ"פ לרש"ל באורך], ואמנם דלפי"ז ליכא פלוגתא בהא עם לירושלמי עם הבבלי, שהרי בבבל לא נטלו בשבת, וכ"כ הנצי"ב הנזכר.

ועיקר כוונתי היתה דהואיל והתקיעה הותרה רק בבית הועד לכן בגמר התקיעה השופר מוקצה, משא"כ ביו"ט רגיל של ראש השנה שלעולם יכול ללכת ולתקוע למי שלא שמע, ופשוט.

פורסם: **ג' נובמבר 17, 2015 1:52 pm**

וירטואלי כתב:בתוספתא סוכה סופ"ב פ"ב מפורש רבי יוסי אומר יו"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת כיון שיצא בו ידי חובתו אסור לטלטלו, ואלא דאית ספרים דלא גרסי לה, [ועיין תוכ"פ לרש"ל באורך], ואמנם דלפי"ז ליכא פלוגתא בהא עם לירושלמי עם הבבלי, שהרי בבבל לא נטלו בשבת, וכ"כ הנצי"ב הנזכר.

ועיקר כוונתי היתה דהואיל והתקיעה הותרה רק בבית הועד לכן בגמר התקיעה השופר מוקצה, משא"כ ביו"ט רגיל של ראש השנה שלעולם יכול ללכת ולתקוע למי שלא שמע, ופשוט.

עוד סברא בזה: את"ל שהשופר הוא מוקצה - בשבת הרי הוא אסור בטלטול, וביו"ט מותר לטלטלו לצורך מצוותו, וכן להחזירו למקומו, כמו שמותר להוציאו מרשות לרשות ולהחזירו (טלטול מוקצה ביו"ט הותר לצורך אוכל נפש, ולצורך מצווה שזמנה בו ביום, ככל מלאכת יו"ט).

פורסם: **ג' נובמבר 17, 2015 2:07 pm**

חכם באשי כתב:וירטואלי,
לביאורך, הרי שנהגו כן בכל ראש השנה גם אם הוא חל בחול, בעוד שמהפיוט הנועד ליו"ט החל בשבת משמע, שכן היה המנהג רק בשבת, ואז צריך להגיע לאחד ההסברים שהבאת לעיל (לדעתי, הסברו של פליישר הוא הנראה ביותר).
הוסף לכך, שבארץ ישראל בתקופת הקלירי והפייטן הנזכר תקעו בר"ה שחל בשבת בבית הוועד, והמנהג שהפייטן הביא הוא 'לרווחא דמילתא' (וכנראה בא כדי לרצות את הדעה הבבלית). עי' פיוטי הקלירי לראש השנה, מהדורת אליצור-רנד, מבוא, עמ' 169 (מצורף)
ראש השנה.jpg

לפי מה שזכור לי בירושלמי לא משמע שס"ל כרבה, ובכל אופן הלא בבית הועד אין חשש שמא יעבירנו.

וירטואלי כתב:בתוספתא סוכה סופ"ב מפורש רבי יוסי אומר יו"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת כיון שיצא בו ידי חובתו אסור לטלטלו, ואלא דאית ספרים דלא גרסי לה, [ועיין תוכ"פ לרש"ל באורך], ואמנם דלפי"ז ליכא פלוגתא בהא עם לירושלמי עם הבבלי, שהרי בבבל לא נטלו בשבת, וכ"כ הנצי"ב הנזכר.

ועיקר כוונתי היתה דהואיל והתקיעה הותרה רק בבית הועד לכן בגמר התקיעה השופר מוקצה, משא"כ ביו"ט רגיל של ראש השנה שלעולם יכול ללכת ולתקוע למי שלא שמע, ופשוט.

הרי בלולב שלא שייך טעם זה ואעפ"כ הוא מוקצה מיד כשהניחו בארץ.

פורסם: **ג' נובמבר 17, 2015 2:20 pm**

צופר הנעמתי כתב:
וירטואלי כתב:בתוספתא סוכה סופ"ב מפורש רבי יוסי אומר יו"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת כיון שיצא בו ידי חובתו אסור לטלטלו, ואלא דאית ספרים דלא גרסי לה, [ועיין תוכ"פ לרש"ל באורך], ואמנם דלפי"ז ליכא פלוגתא בהא עם לירושלמי עם הבבלי, שהרי בבבל לא נטלו בשבת, וכ"כ הנצי"ב הנזכר.

ועיקר כוונתי היתה דהואיל והתקיעה הותרה רק בבית הועד לכן בגמר התקיעה השופר מוקצה, משא"כ ביו"ט רגיל של ראש השנה שלעולם יכול ללכת ולתקוע למי שלא שמע, ופשוט.

הרי בלולב שלא שייך טעם זה ואעפ"כ הוא מוקצה מיד כשהניחו בארץ.

הרי לולב דרכו להיקנות ע"י כל א' וא', ועוד שהרי חוץ לבית הכנסת אסור בטלטול בשבת ואם מישהו בביה"כ עדיין לא יצא יד"ח אה"נ מותר.
[ובעצם אין אחריות הקושיא עלי, כלומר אני טענתי סברא מסוימת במנהג ארץ ישראל [ולהגדיל הענין הבאתי מחלוקת בבלי וירושלמי ונסתעפו הדברים], כת"ר מביא ראיה שיש מקומות שחששו למוקצה גם בלא"ה, אולי יש עוד סברא אחרת לחלק בין יו"ט שחל בשבת ליו"ט גרידא]

פורסם: **ג' נובמבר 17, 2015 3:19 pm**

וירטואלי כתב:
צופר הנעמתי כתב:
וירטואלי כתב:בתוספתא סוכה סופ"ב מפורש רבי יוסי אומר יו"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת כיון שיצא בו ידי חובתו אסור לטלטלו, ואלא דאית ספרים דלא גרסי לה, [ועיין תוכ"פ לרש"ל באורך], ואמנם דלפי"ז ליכא פלוגתא בהא עם לירושלמי עם הבבלי, שהרי בבבל לא נטלו בשבת, וכ"כ הנצי"ב הנזכר.

ועיקר כוונתי היתה דהואיל והתקיעה הותרה רק בבית הועד לכן בגמר התקיעה השופר מוקצה, משא"כ ביו"ט רגיל של ראש השנה שלעולם יכול ללכת ולתקוע למי שלא שמע, ופשוט.

הרי בלולב שלא שייך טעם זה ואעפ"כ הוא מוקצה מיד כשהניחו בארץ.

הרי לולב דרכו להיקנות ע"י כל א' וא', ועוד שהרי חוץ לבית הכנסת אסור בטלטול בשבת ואם מישהו בביה"כ עדיין לא יצא יד"ח אה"נ מותר.

מ"ש חוץ לביה"כ מתוך ביה"כ?

וירטואלי כתב:[ובעצם אין אחריות הקושיא עלי, כלומר אני טענתי סברא מסוימת במנהג ארץ ישראל [ולהגדיל הענין הבאתי מחלוקת בבלי וירושלמי ונסתעפו הדברים], כת"ר מביא ראיה שיש מקומות שחששו למוקצה גם בלא"ה, אולי יש עוד סברא אחרת לחלק בין יו"ט שחל בשבת ליו"ט גרידא]

אתה טענת שהנושא הוא מוקצה ולפי זה נשאלת השאלה מה ההבדל בין יו"ט בשבת לשאר יו"ט, והטענה לחלק בין יו"ט ליו"ט בשבת נסתרת מהירושלמי שהבאת. על זה אתה עונה שאולי יש תירוץ. אולי זה נכון, אבל זה לא אומר שאין אחריות הקושיא עליך.

פורסם: **ג' נובמבר 17, 2015 3:27 pm**

לא הבנתי, בשבת יש איסור סקילה להוציא מרשות לרשות ואסור להעביר ד' אמות ברה"ר.

החילוק בין שבת ליו"ט מפורש בתוספתא, וכ"כ הנצי"ב ועוד אחרונים.

פורסם: **ג' נובמבר 17, 2015 3:37 pm**

וירטואלי כתב:לא הבנתי, בשבת יש איסור סקילה להוציא מרשות לרשות ואסור להעביר ד' אמות ברה"ר.

????
הנושא היה לחלק בין שופר ללולב, לא בין שבת ליו"ט.

פורסם: **ג' נובמבר 17, 2015 3:42 pm**

הנושא של מי היה כך? איזה חילוק יש? שלא קשרו את הלולב לעמוד בשבת?

פורסם: **ג' נובמבר 17, 2015 9:59 pm**

חשבתי שהנושא שעליו דיברנו בכמה הודעות האחרונות היה:

צופר הנעמתי כתב:
הרי בלולב שלא שייך טעם זה ואעפ"כ הוא מוקצה מיד כשהניחו בארץ.

עכשיו אני מבין שאתה ניסית לענות על השאלה למה הלולב לא קשור לעמוד בראש השנה.

פורסם: **ג' נובמבר 17, 2015 10:46 pm**

אתה יודע מה, הירושלמי באמת חולק וסובר שהלולב מוקצה גם ביו"ט [ודלא כהנצי"ב] ואני אלך כהתוספתא שמפורש בה שדווקא בשבת.

פורסם: **ד' נובמבר 18, 2015 12:46 am**

וירטואלי כתב:אתה יודע מה, הירושלמי באמת חולק וסובר שהלולב מוקצה גם ביו"ט [ודלא כהנצי"ב] ואני אלך כהתוספתא שמפורש בה שדווקא בשבת.

אה"נ, אלא שלפי זה צריכים להניח שנהגו כהתוספתא נגד הירושלמי.

פורסם: **ד' נובמבר 18, 2015 2:17 am**

וירטואלי כתב:לשון הפייט הנעלם [מהגניזה הקהירית] לשבת ראש השנה
מלך הזהיר בועד / שיהיו תוקעים בבית הועד / בשבת וראש השנה

מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

מלך ברר לעדה / שלא יתקעו אלא בפני ראשי תעודה / בשבת וראש השנה

מלך רחש שלא ימשך ביד / אבל יינתן בו פה והוא מגויד / בשבת וראש השנה

יש"כ על הפשט היפה.
אולי אפשר לפרש באופן שונה לגמרי. שעמוד הוא כינוי לבית הועד? (וממילא "קשור" הוא מטאפורה).

פורסם: **ד' נובמבר 18, 2015 7:57 am**

אפשר גם להשוות את התוספתא לירושלמי, ושביום טוב התירו את מנהג אנשי ירושלים עד שיניחנו בארץ אבל בשבת כיון שצא בו הוא מוקצה.

אבל לא הבנתי למה כת"ר מתאמץ להחזיק נגד דברי הנצי"ב.

פורסם: **ד' נובמבר 18, 2015 8:55 am**

איש_ספר כתב:
וירטואלי כתב:לשון הפייט הנעלם [מהגניזה הקהירית] לשבת ראש השנה
מלך הזהיר בועד / שיהיו תוקעים בבית הועד / בשבת וראש השנה

מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

מלך ברר לעדה / שלא יתקעו אלא בפני ראשי תעודה / בשבת וראש השנה

מלך רחש שלא ימשך ביד / אבל יינתן בו פה והוא מגויד / בשבת וראש השנה

יש"כ על הפשט היפה.
אולי אפשר לפרש באופן שונה לגמרי. שעמוד הוא כינוי לבית הועד? (וממילא "קשור" הוא מטאפורה).

אבל אז איך יתפרש הטור האחרון?

פורסם: **ד' נובמבר 18, 2015 2:17 pm**

וירטואלי כתב:אפשר גם להשוות את התוספתא לירושלמי, ושביום טוב התירו את מנהג אנשי ירושלים עד שיניחנו בארץ אבל בשבת כיון שצא בו הוא מוקצה.

ואז יצא שבר"ה השופר מוקצה מיד גם ביו"ט בשחל להיות בחול.

וירטואלי כתב:אבל לא הבנתי למה כת"ר מתאמץ להחזיק נגד דברי הנצי"ב.

לא ראיתי את הנצי"ב בפנים. איך הוא מסביר את הירושלמי?

פורסם: **ד' נובמבר 18, 2015 2:25 pm**

נ"ב מן השיטה האחרונה שלא היו מחזיקים השופר אף בשעת תקיעה ודו"ק כי נכון הוא

פורסם: **ד' נובמבר 18, 2015 2:44 pm**

צופר הנעמתי כתב:
וירטואלי כתב:אפשר גם להשוות את התוספתא לירושלמי, ושביום טוב התירו את מנהג אנשי ירושלים עד שיניחנו בארץ אבל בשבת כיון שצא בו הוא מוקצה.

ואז יצא שבר"ה השופר מוקצה מיד גם ביו"ט בשחל להיות בחול.
וירטואלי כתב:אבל לא הבנתי למה כת"ר מתאמץ להחזיק נגד דברי הנצי"ב.

לא ראיתי את הנצי"ב בפנים. איך הוא מסביר את הירושלמי?

ועל זה עניתי כבר שבראש השנה אפשר ללכת לתקוע לאחרים וכו' וכו' וכו'.

מה היה קשה לכת"ר על הנצי"ב? מכך שבירושלמי מבואר שהולך לביה"כ מביתו עם הלולב? למה כת"ר לא רואה לנכון לפרש יותר?

הערה נכבדה, [ע"ד פלפול הייתי אומר שהואיל והגמ' מדברת במנהג ירושלים שהיא ככרמלית [עירובין ו, ב] ואפ"ל שעירבו בה, משא"כ מתניתין סוכה פ"ג משנה יג] יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת, כל העם מוליכין את לולביהן לבית הכנסת, הרי מיירי בגבולין].

פורסם: **ד' נובמבר 18, 2015 2:49 pm**

כפשוטו השורה האחרונה מרמזת לדברי הגמ' ר"ה ל"ד. 'נעבריה ביד', שאין מקיימים את ה'והעברת'/במשוך היובל' ביד (עיי"ש ברש"י ותוס'), אלא שאי"ז דוקא בשבת, וצ"ע.

פורסם: **ד' נובמבר 18, 2015 3:02 pm**

סעדיה כתב:כפשוטו השורה האחרונה מרמזת לדברי הגמ' ר"ה ל"ד. 'נעבריה ביד', שאין מקיימים את ה'והעברת'/במשוך היובל' ביד (עיי"ש ברש"י ותוס'), אלא שאי"ז דוקא בשבת, וצ"ע.

זקן ששכח כתב:וראה ר"ה לד ע"א לגבי 'והעברת' ורש"י.
[ומ"ש שיהא שופר קשור לעמוד, עי' תוס' שם ד"ה נעבריה ביד - "פירוש שיאחזנו בידו ויתקע ולא שיניחנו על גבי שום דבר ".]

פורסם: **ד' נובמבר 18, 2015 9:51 pm**

וירטואלי כתב:
צופר הנעמתי כתב:
וירטואלי כתב:אפשר גם להשוות את התוספתא לירושלמי, ושביום טוב התירו את מנהג אנשי ירושלים עד שיניחנו בארץ אבל בשבת כיון שצא בו הוא מוקצה.

ואז יצא שבר"ה השופר מוקצה מיד גם ביו"ט בשחל להיות בחול.
וירטואלי כתב:אבל לא הבנתי למה כת"ר מתאמץ להחזיק נגד דברי הנצי"ב.

לא ראיתי את הנצי"ב בפנים. איך הוא מסביר את הירושלמי?

ועל זה עניתי כבר שבראש השנה אפשר ללכת לתקוע לאחרים וכו' וכו' וכו'.

ועל זה כבר עניתי שאותו דבר לולב וכו' וכו' וכו' ואז יצא שבר"ה השופר מוקצה מיד גם ביו"ט בשחל להיות בחול.
אני לחלוטין לא מצליח לעקוב אחרי קו המחשבה שלך. אולי תנסה להסביר את הענין בכללות לדעתך על מנת שאוכל לרדת לעומק דעתך?

וירטואלי כתב:מה היה קשה לכת"ר על הנצי"ב? מכך שבירושלמי מבואר שהולך לביה"כ מביתו עם הלולב? למה כת"ר לא רואה לנכון לפרש יותר?

שהניחו בארץ אסור לטלטלו אף ביום טוב גרידא, ומוקצה דלולב לאו דווקא ביו"ט שחל להיות בשבת.

פורסם: **ב' ספטמבר 26, 2016 8:38 pm**

אפשר בבקשה להעלות את התרביץ'ים המוזכרים לעיל?

פורסם: **א' דצמבר 04, 2016 8:56 pm**

עזריאל ברגר כתב:טלטול מוקצה ביו"ט הותר לצורך אוכל נפש, ולצורך מצווה שזמנה בו ביום, ככל מלאכת יו"ט.

אני חוזר בי, לאור המבואר במג"א (תקכו, כג) ובטור (שם, "סעיף כא", עמוד שנד בהוצאת שירת דבורה) שאסור לטלטל אבנים לצורך מצוות תקיעת שופר (וראה גם בסימן תמו בשו"ע אדה"ז סעיף ה' שמשמע שם די בבירור שהבערה הותרה לצורך מצווה עוברת משא"כ מוקצה וצ"ע מהו מקור וטעם החילוק).

פורסם: **ד' מרץ 10, 2021 2:44 pm**

ראו מאמרו של הגר"י נאה בענין פיוט זה
viewtopic.php?p=681992#p681992

פורסם: **ד' מרץ 10, 2021 3:59 pm**

עושה חדשות כתב:אפשר בבקשה להעלות את התרביץ'ים המוזכרים לעיל?

תרשום לאלו מאמרים כוונתך.

פורסם: **ד' מרץ 10, 2021 5:26 pm**

חד ברנש כתב:תרשום לאלו מאמרים כוונתך.

וירטואלי כתב:פליישר [תרביץ נד -תשמה] טוען שבזה יצאו מידי חשש שמא יעבירנו. מוסקוביץ [תרביץ נה - תשמו] טוען משום מוקצה בשעת התקיעה עצמה, ואינו נוגע בו אלא בפיו(!).

פורסם: **ד' מרץ 10, 2021 6:14 pm**

חד ברנש כתב:
עושה חדשות כתב:אפשר בבקשה להעלות את התרביץ'ים המוזכרים לעיל?

תרשום לאלו מאמרים כוונתך.

עבר יותר מחצי שמיטה מאז בקשתו...

פורסם: **ד' מרץ 10, 2021 7:59 pm**

אך עדיין טעמה עומד בה וריחה לא נמר.

פורסם: **ה' מרץ 11, 2021 12:16 am**

רק עכשיו ראיתי את בקשתו...
וכבר אמרו חז"ל, יש תפילה הנענית לשלושה ימים, לשלושים יום, לשנה, לשמיטה ולשלושים שנה... עוד הייתי יכול להמתין שלושים שנה.

פליישר ע, פיוט על סדרי התקיעה בשופר בארץ־ישראל בראש־השנה ושבת, תרביץ, 54, תשמה.pdf: (332.92 KiB) הורד 103 פעמים

מוסקוביץ ל, עוד על תקיעת שופר בארץ־ישראל בראש־השנה ושבת, תרביץ, 55, תשמו.pdf: (234.79 KiB) הורד 116 פעמים

פורסם: **ה' מרץ 11, 2021 1:28 am**

רוב תודות!

פורום אוצר החכמה

מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה

Re: מלך חיזקם בלימוד / שיהא שופר קשור לעמוד / בשבת וראש השנה