פורום אוצר החכמה

מעשה נורא מביקורת ספרים
לפני זמן זמנים, עלה איזה רעיון במערכת ישורון, לייסד מדור ביקורת ספרים, שענינו יהיה לתת מידע והערכה על תכונת הספר. ולא כמקובל במחוזותינו מחרוזות של מליצות ותארים ע"י קשירת כתרים והעתקת מלים גבוהות מההסכמות וההקדמות, אלא דומה קצת לביקורת של הרה"ג הרב קטן שליט"א, וקצת יותר מפורט, אולי משהו באמצע בין של הרי"ק לבין האריכויות והניתוחים הפילוסופיים של הרב זוין. ואולי אפילו כמעשה הרב זוין עצמו ב'סופרים וספרים' (לאפוקי אישים ושיטות, שם נמשך לחיבור שלם ולניתוחים פילוסופיים).
בתור התחלה כתבתי הערכה לספר תשובות והנהגות החדש שיצא אז. וכבר עומד המאמר והוכן לדפוס, אמנם נטרפה השעה והמדור לא נפתח בסופו של דבר. (ואולי לטובה, שכן כל מיני אנשי בליעל הפיצו שמועות על הגאון המחבר שליט"א ונלחמו בו באופן מכוער, וביקורת 'רציונלית' בלי מליצות יכולה אולי להתפרש כפגיעה או כבעלת כוונות סמויות).
והנה, השבוע פתאום אנחנו מקבלים תגובה מהרב הדר יהודה מרגולין שליט"א, ששמו הוזכר בהערת שוליים של המאמר שלא פורסם.
והוא פלא, מכיון שהמאמר לא פורסם, ולא הופץ ע"י אף אחד, כיצד הגיע כבר למוזכרים בו וכבר נתקבלה תגובה?
כך או כך, לזיכוי הרבים, יבא כאן המאמר על הגאון רמ"ש שליט"א וחיבורו, ותגובת הרב מרגולין. ישוטטו רבים ותרבה הדעת.

יורה_דעות כתב:מעשה נורא מביקורת ספרים
לפני זמן זמנים, עלה איזה רעיון במערכת ישורון, לייסד מדור ביקורת ספרים, שענינו יהיה לתת מידע והערכה על תכונת הספר. ולא כמקובל במחוזותינו מחרוזות של מליצות ותארים ע"י קשירת כתרים והעתקת מלים גבוהות מההסכמות וההקדמות, אלא דומה קצת לביקורת של הרה"ג הרב קטן שליט"א, וקצת יותר מפורט, אולי משהו באמצע בין של הרי"ק לבין האריכויות והניתוחים הפילוסופיים של הרב זוין. ואולי אפילו כמעשה הרב זוין עצמו ב'סופרים וספרים' (לאפוקי אישים ושיטות, שם נמשך לחיבור שלם ולניתוחים פילוסופיים).
בתור התחלה כתבתי הערכה לספר תשובות והנהגות החדש שיצא אז. וכבר עומד המאמר והוכן לדפוס, אמנם נטרפה השעה והמדור לא נפתח בסופו של דבר. (ואולי לטובה, שכן כל מיני אנשי בליעל הפיצו שמועות על הגאון המחבר שליט"א ונלחמו בו באופן מכוער, וביקורת 'רציונלית' בלי מליצות יכולה אולי להתפרש כפגיעה או כבעלת כוונות סמויות).
והנה, השבוע פתאום אנחנו מקבלים תגובה מהרב הדר יהודה מרגולין שליט"א, ששמו הוזכר בהערת שוליים של המאמר שלא פורסם.
והוא פלא, מכיון שהמאמר לא פורסם, ולא הופץ ע"י אף אחד, כיצד הגיע כבר למוזכרים בו וכבר נתקבלה תגובה?
כך או כך, לזיכוי הרבים, יבא כאן המאמר על הגאון רמ"ש שליט"א וחיבורו, ותגובת הרב מרגולין. ישוטטו רבים ותרבה הדעת.

רק אעיר על עניין הדרהם של הרמב"ם במצרים המוזכר בסוף הערה 6 שלא מצאו דרהם ממצרים מתקופת הרמב"ם - לא חקרתי את העניין כראוי אלא רק מעט, אבל יש בידינו כיום שתי דרכים לברר את העניין די טוב (אבל הן דורשות השקעה של זמן ומאמצים):
ראשית, בהרבה מוזיאונים בעולם יש דירהמים מתקופות שונות ומאזורים שונים, ואין סיבה להניח שדווקא מצרים בזמן הרמב"ם השמידה את כל הדירהמים שלה (סוף סוף, הרי זה היה מטבע מצוי, ולא מדובר בתקופה של אלפיים שנה). לפני זמן לא רב חיפשתי קצת מידע באינטרנט, ויש אתרים של מוזיאונים שהעלו תמונות של דירהמים ומציינים את כל הפרטים כולל תקופה, מקום ומשקל.
שנית ועיקר, בגניזת קהיר נמצאות תעודות מסחריות ודברי חולין רבים מתקופות שונות. על חלקם כתוב תאריך מפורש, ואת חלקם יודעים לתארך ברמה גבוהה של וודאות לפי הסופר שכתב את השטר (ובשטרות אחרים כתב את שמו ו/או התאריך) וכדו'. שטרות אלו יכולים ללמד בהחלט על שווי הדירהם ועוד כל מיני פרטים עליו. מסמכים רבים נדפסו (ותורגמו) ונזכרו במאמריהם וחיבוריהם של ש"ד גויטיין ומ' גיל.

יישר כח גדול מאד לגאון בעל יורה דעות שליט"א על העלאת האמר מישורון ועל העלאת המאמר אודות תשובות והנהגות. יין חדש מלא ישן. נפלא מאד.

מוזר מאוד מה שכותב הרב ענבל בהע' 6: "ולומר ששיעור רוחב אצבע בינוני הוא 1.52 ס"מ הוא הכחשת החושים." מאיפה הוא לקח את המספר הזה? הרב מרגולין מציע בספרו שלדעת הרמב"ם עובי האצבע הוא 1.9 ס"מ.

יוסף משה כתב:הרב מרגולין מציע בספרו שלדעת הרמב"ם עובי האצבע הוא 1.9 ס"מ.

ככל הזכור לי, כך גם עולה ממדידות מדויקות מאוד של המקום הרחב שבאגודל ממוצע (ומן הסתם הרב מרגולין בעצמו מסתמך גם על מדידות שכאלה).

ראה על כך בספרו של הרב מרגולין עמ' 248-253.

כמד' סברת האוסרים, דלא דמי לאדם נכרי המצלם, שמעשה הצילום מתייחס לנכרי, אבל הכא המעשה מתייחס למצולם, דע"י עמידתו מול המצלמה, גרם למצלמה לצלם את תמונתו, ולא מהני מה שבלא מעשיו הייתה מצלמת תמונה אחרת.

עדיאל ברויאר כתב:

יוסף משה כתב:הרב מרגולין מציע בספרו שלדעת הרמב"ם עובי האצבע הוא 1.9 ס"מ.

ככל הזכור לי, כך גם עולה ממדידות מדויקות מאוד של המקום הרחב שבאגודל ממוצע (ומן הסתם הרב מרגולין בעצמו מסתמך גם על מדידות שכאלה).

שמא כוונת מר לאגודל ממוצע של נער בר מצווה...

מאמרו של הרב ענבל מלא טעם זקנים. טוב טעם ודעת.

אביגדור כתב:

עדיאל ברויאר כתב:

יוסף משה כתב:הרב מרגולין מציע בספרו שלדעת הרמב"ם עובי האצבע הוא 1.9 ס"מ.

ככל הזכור לי, כך גם עולה ממדידות מדויקות מאוד של המקום הרחב שבאגודל ממוצע (ומן הסתם הרב מרגולין בעצמו מסתמך גם על מדידות שכאלה).

שמא כוונת מר לאגודל ממוצע של נער בר מצווה...

בבדיקה של רוחב החלק הרחב באגודל אצל עשרות אחדות של בחורי ישיבה גבוהה נמצא שיעור ממוצע של 2.05, ואם דוחקים קצת את האגודל - 1.95

באמת חבל מאוד על מדור זה שלא מתפרסם, ובכל העיתונים אנו קוראים רק על כמה שציפו וחיכו לספר הזה והזה וכמה הוא משובח ונחוץ לכל אחד ואחד וכו'.
אולי אם מכונים או מהדירים מסוימים (מי שחושב שאני מתכווין אליו, כנראה שיש סיבה לכך) היו יודעים שיתכן ויכתבו עליהם ביקורת (בלשון מכובדת כמובן) היו עושים מלכתם נאמנה יותר, ולא היו מזלזלים בקוראי וקוני ספריהם.
לפעמים הערה מכותב מדור זה יכולה גם להוסיף חומר או להעשירו בידיעה שנחוצה למהדיר להדפסה הבאה וכדומה.

לבב כתב:מאמרו של הרב ענבל מלא טעם זקנים. טוב טעם ודעת.

ג"א מצטרף.

תולעת-ספרים כתב:באמת חבל מאוד על מדור זה שלא מתפרסם, ובכל העיתונים אנו קוראים רק על כמה שציפו וחיכו לספר הזה והזה וכמה הוא משובח ונחוץ לכל אחד ואחד וכו'.
אולי אם מכונים או מהדירים מסוימים (מי שחושב שאני מתכווין אליו, כנראה שיש סיבה לכך) היו יודעים שיתכן ויכתבו עליהם ביקורת (בלשון מכובדת כמובן) היו עושים מלכתם נאמנה יותר, ולא היו מזלזלים בקוראי וקוני ספריהם.
לפעמים הערה מכותב מדור זה יכולה גם להוסיף חומר או להעשירו בידיעה שנחוצה למהדיר להדפסה הבאה וכדומה.

ראיתי פעם מיזם חדש שכתב שהסכמות גדולי התורה והחסידות יופיעו בהמשך
וזה נכתב בצורה שהיה משמע שהם טרם קיבלו אף הסכמה...

תשובתו בענין התכלת היא מהסכמה על ספר תכלא דחילזון מר' אליעזר הול ואין לה שייכות לספרו של ר' ישראל טופורוביץ http://www.techeiles.org/viewer.php?fil ... s.org+.pdf
ועיין בתגובה http://www.techeiles.org/viewer.php?fil ... s.org+.pdf

עדיאל ברויאר כתב:בבדיקה של רוחב החלק הרחב באגודל אצל עשרות אחדות של בחורי ישיבה גבוהה נמצא שיעור ממוצע של 2.05, ואם דוחקים קצת את האגודל - 1.95

ר' עדיאל,
מי ערך את הבדיקה? ובאיזה אופן?
רח"נ בדק ע"י שדחקו אגודל בתוך חור בקארטון של 2 צ"מ, וכמובן שאין ערך לבדיקה כזאת.
כפי הידוע האגודל הממוצע אינו פחות מ2.5 לפי בדיקות מדוייקות (ומאיפה ההחלטה שבחור בישב"ג מדותיו כאדם ממוצע?).

ידוע למי? הרב מרגולין כותב "מדדתי בעצמי אגודלים, ומצאתי בהם ממוצע 2.15 ס"מ ולא יותר, גם דיברתי עם מספר רבנים שמדדו ומצאו שיעור קטן משל הגר"מ פיינשטיין זצ"ל."

גם אני מדדתי, ומצאתי כנ"ל.

מעניין.
אני מדדתי ומצאתי בקירוב בין 2.4 ל2.5 צ"מ.

שער כותש כתב:

עדיאל ברויאר כתב:בבדיקה של רוחב החלק הרחב באגודל אצל עשרות אחדות של בחורי ישיבה גבוהה נמצא שיעור ממוצע של 2.05, ואם דוחקים קצת את האגודל - 1.95

ר' עדיאל,
מי ערך את הבדיקה? ובאיזה אופן?
רח"נ בדק ע"י שדחקו אגודל בתוך חור בקארטון של 2 צ"מ, וכמובן שאין ערך לבדיקה כזאת.
כפי הידוע האגודל הממוצע אינו פחות מ2.5 לפי בדיקות מדוייקות (ומאיפה ההחלטה שבחור בישב"ג מדותיו כאדם ממוצע?).

הבדיקה נערכה ע"י מכשיר פשוט ומדויק ביותר - קליבר. זהו סרגל שמורכב על מעין מצבט, וניתן להרחיב ולהגדיל אותו כפי השיעור המדויק של הדבר שמודדים, והסרגל מודד את הדבר שבתוכו. כיום יש מכשיר שגם מציג את הרוחב באופן דיגיטאלי (כמדומני עד רמת עשירית המילימטר), אבל המכשיר מדויק מאוד גם בלי זה.

אני הק' מדדתי אגודלים אצל הרבה אנשים מבוגרים, ע"י הנחת אגודל על סרגל, ורובם המכריע עמד על 2.4 - 2.5 רק אנשים כחושים באופן יוצא דופן הגיעו לפחות מכך. כמו שכותב האגרות משה שאינו מבין מה הויכוח וכל אחד רואה שאצבע היא בגודל אינצ', וגם בין הרבנים, שותים, פוסקים, ומחברים, עד כמה שאני זוכר כל המדידות הגיעו לאותן תוצאות. לפיכך הוצרכו לפתרון של ד"ר גרונפלד שהאצבע נמדדת על הצד, או של הרח"נ להכניס אצבע בקרטון, או למדוד בקליבר (כשמניחים את האצבע היא מתרחבת, כשסוגרים עליה בקליבר היא מתכווצת).

לפי המדידות של ר' משה יוצא שרוחב האגודל הוא 2.25 ס"מ.

ליתר דיוק הוא כותב שהשיעור הוא 21.25 אינצ' לאמה ולהחמיר 23 אינצ' לאמה
דהיינו 2.2648 ס"מ ולהחמיר עד 2.43417 לאגודל
"יותר מזה אין מקום להחמיר"
ובכל אופן לענין מקוה פוסק להחמיר 24 אינצ' לאמה, שזה אומר אינצ' 2.54 לאגודל.
החומרא של מקוה הוא כנראה רק משום שיש שיטה כזו ולא להוציא לעז וכו'
אבל החומרא הראשונה הוא משום שיש מקום למדוד גם כך
בכל מקרה השיעור של 1.9 לאגודל לא ריאלי כלל
הויכוח ייתכן במילימטרים שבין 21.5 ואילך

נכון - לא ריאלי אם מודדים ברוחב האגודל באנשים רגילים בזמננו. מצד שני אין מנוס מלומר שמידת האגודל של הרמב"ם, כפי שעולה משיעור הרביעית שלו, היתה יותר קטנה.

גם בזה יש פתרונות יצירתיים
החל מהר"י וייס שאצבעיים על אצבעיים הוא כלי עגול שקטרו אצבעיים על אצבעיים
ועכ"פ הקובע הוא אצבע שלנו

יורה_דעות כתב:אני הק' מדדתי אגודלים אצל הרבה אנשים מבוגרים, ע"י הנחת אגודל על סרגל, ורובם המכריע עמד על 2.4 - 2.5 רק אנשים כחושים באופן יוצא דופן הגיעו לפחות מכך. כמו שכותב האגרות משה שאינו מבין מה הויכוח וכל אחד רואה שאצבע היא בגודל אינצ', וגם בין הרבנים, שותים, פוסקים, ומחברים, עד כמה שאני זוכר כל המדידות הגיעו לאותן תוצאות. לפיכך הוצרכו לפתרון של ד"ר גרונפלד שהאצבע נמדדת על הצד, או של הרח"נ להכניס אצבע בקרטון, או למדוד בקליבר (כשמניחים את האצבע היא מתרחבת, כשסוגרים עליה בקליבר היא מתכווצת).

כשמדדו לי את האצבע בקליבר לחצו מעט מאוד, ודאי לא בשיעור של 5 מ"מ. ועכ"פ, אם אנחנו רואים שהשיעור הזה מתרץ בשופי את כל הסוגיות והשיעורים, ונראה לנו שיש כמה דרכים הגיוניות למדוד (אני יודע שלא לכולם זה נראה הגיוני), על כרחנו שגם הם מדדו כך.
אמנם נראה לי שלא שייך שאכתוב עוד בנושא הזה כיוון שלא למדתי אותו באמת, רק קראתי קצת דברים בעניין. ובסה"כ אגב דברי אחרים הזכרתי את תוצאות המדידות של האצבעות כפי שנמסרו לי.

יורה_דעות כתב:ועכ"פ הקובע הוא אצבע שלנו

גם זה נתון לוויכוח. עיין בספרו של הרב מרגולין עמ' רנ"ד ואילך.

אכן, על כל דבר ניתן להתווכח, השאלה היא מה הקובע בויכוחים אלו...

כנראה שהגריש"א שכתב ביחס לשיעורי אורך "כבר הודעתי דעתי שהשיעור המקובל ושכך נהגו ונוהגים הוא השיעור של ר"ח נאה ז"ל", לא אחז שהאגודל של ימינו קובע.

יוסף משה כתב:כנראה שהגריש"א שכתב ביחס לשיעורי אורך "כבר הודעתי דעתי שהשיעור המקובל ושכך נהגו ונוהגים הוא השיעור של ר"ח נאה ז"ל", לא אחז שהאגודל של ימינו קובע.

לא נראה לי שזה קשור,
כי הוא אחז ש"המסורת קובעת" ותל"מ
(משא"כ דרך החזו"א)

רק רציתי להביא ממנו שלא מוסכם שהאגודל של ימינו קובע את שיעורי האורך. הרב יורה דעות בעצמו כתב שוויכוח יתכן רק מ21.5 מילימטרים ואילך. זאת אומרת שיטתו של ר"ח נאה היא לא ריאלית ביחס לאגודלי זמננו ובכל זאת הגריש"א אימץ אותה.

כעת ראיתי את דעתו של הגרמ"ש על ביקורת ספרים, בעלון של שנה שעברה:

עושה חדשות כתב:כעת ראיתי את דעתו של הגרמ"ש על ביקורת ספרים, בעלון של שנה שעברה:

הגרמ''ש לך לך תשעז.png

כבר מופיע בהקדמת אחד מספריו.