פורום אוצר החכמה

לאחרונה התעורר הענין של חשיפת גניזת אירופה. ז"א גזרי דפים הנחתכים מכריכות ספרים לטיניים וכדו'. לצורך חיזוק כריכות הספרים השתמשו בכתבי יד ובתקופה מאוחרת בדפוסים, הכורכים לא בחרו באיזה כתבי יד ספציפי לצורך עבודתם והשתמשו מכל אשר מצאו הן כתבי יד ומאוחר דפוסים לטינייים והן עבריים. התופעה הזו נמצא בעיקר בספריות הגדולות בערי אירופה כגון: בפולניה, גרמניה, אוסטריה, צ'כסלבקיה, ספרד (לרשימה חלקית בכתבי יד גירונה ראה יעקובי, עבודת מוסמך, עמ' 87-88, ותיאור מקצתם עמ' 4-12), צרפת, איטליה, רוסיה, אך גם בא"י ובארה"ב נמצאים.
בתקופה האחרונה נחשפו כבר אלפי קטעים, קצתם זוהו, ועוד ידם של החוקרים נטויה למצא עוד קטעים מספריות שעוד לא חשפו, ואף באותן ספריות שנבדקו בכל יום נחשפים ע"י הספרנים כריכות בספרים שלא נודעו על הכריכות. ועדיין המלאכה לפניהם לזהות אלפי הקטעים שעוד לא זוהו וקוטלגו. עניין רב מצאו החוקרים בזה לחקר המדע, הלא הם כתובים בספרתם.
אולם רציתי לידע מה דעתם של חכמי בית המדרש על תופעה זו. האם יהיה איזה תועלת מכל העיסוק הזה למהדירי ספרים וללומדי בית המדרש. שנית: האם יש בזה איזה חשיבות יותר מעיסוק שאר כתבי יד, או לחילופים לעבודה בכתבי יד מאיזה ספריה מיוחדת, שהרי בסך הכל הוא מאותו הזמן של שאר כתבי יד מימי הביניים, ומה חשיבותו במה שהוא כריכת ספרים. האם כל הענין הוא רק פרי הדמיון השובב שחושב שיש כאן גניזה קהירית שניה, או שהוא עניין רומנטי מפני שהכת"י גנוז בכריכות והוא ההתרגשות על הלא ידוע. שהרי בסך הכל מה מצאו כאן בגניזה איזה דפים קטעים של תלמוד וסמ"ג וסמ"ק וכדומה, בשונה מהגניזה הקהירית שמצאו אכן דברים ממשיים הן חיבורים שלמים והן דברים חדשים של היו ידועים.
לשאלה האמורה אין לי תשובה ברורה אך מ"מ אציין החשיבות אף לחושבי ביהמ"ד ולמהדירי ספרים. חשיבות אלו הקטעים היא, היות שדפים אלו נמצאו בכריכות ומזה גנוזים מעיני כל חי מאות שנים, הרי נשתמרו הן פיזית והן טקסטואלית במקוריותן יותר מכתבי יד אחרים, ולכן הרי הם משתמשים לעדי נוסח מקוריים לנוסחאות לספרים אלו. לדברי שמחה עמנואל משמעות החשיבות משני פנים:
1. המון קטעי בבלי וירושלמי, מדרשי הלכה ואגדה ורי"ף, שכן יש בהם לעתים חילופי נוסח חשובים משמעותיים. ראה עמנואל, גנזי אירופה, עמ' 49-51
2. לקטעים נוספים יש חשיבות משום שיש בהם חיבורים שהגיעו לידינו בכתבי יד מאוחרים או בכתב יד אחד בלבד, וכל עד נוסח נוסף יש בו חשיבות, ולעתים קרובות גם חילופים של ממש. למשל: ראב"ן, יראים, ראבי"ה (כתבי היד שבידינו מאוחרים מאוד, ובקטעי הכריכות יש סימן שלם שחסר בכתבי היד), הלכות פסוקות, ספר והזהיר, תשב"ץ, ספר השרשים לגנאח, שאילתות, פירושי תפלה ופיוט, וכו' וכו' וכן הדפים המרובים של פירוש הערוך, פירוש רש"י לתלמוד. ראה עמנואל שם, עמ' 51-56.
אולם לשאלה האם אכן כבר תרמה הגניזה האירופאית לחושבי ביהמ"ד על ידי השתמשות בהם בההדרת ספרים לעדי נוסח. לע"ע מצאתי (עמנואל עם הוספות)
ראה מבוא לראב"ן ח"א עמ' 17-18.
בהלכות פסוקות דנציג השתמש בקטעים חדשים שנתגלו ראה דנציג מבוא לספר הלכות פסוקות עמ' 633-635, ושם עמ' 503 ואילך , ושם עמ' 102-104.
ד' דבלצקי, 'הערות ותקונים לספר "מבוא לספר ראבי"ה", מוריה, יז, גיליון יא-יב (תשנ"א), עמ' קא-קב.
גבריאל ציננער, אוצר פסקי הראשונים על הלכות פסח, ניו יורק תשמ"ה, עמ' לב.
לוי יצחק חריטן, 'פירוש ר' אהרן ב"ר חיים הכהן לפיוטי חג השבועות', חצי גבורים-פליטת סופרים, ח, עמ' קמב.
כל היודע יותר מידע נא להוסיף פרטים.
גם יש חשיבות לאותם החיבורים החדשים ומקצתם כבר יצאו לאור, בתוך הרשימה ימצא הרבה קובצי תוספות וחשיבותם היא בהיותם מקובצי תוספות שאינן בידינו. הרשימה דלהלן חלקית, וכל מי שיש יותר מידע הן ביבליוגרפיה או חיבורים נוספים נא להוסיף.
ספר חפץ, כ"י קראקה, Neil Danzig, The Jewish Quarterly Review, Vol. 82, No. 1/2 (Jul. - Oct., 1991), pp. 51-136 , ושוב נדפס ע"י שמחה עמנואל בספרו החדש
א.א. אורבך ערוגת הבשם, ד, עמ' 128 הערה 1.
פירוש פיוטים לאזהרות 'אמת יהגה חכי' לר' אליהו הזקן, ו'אזהרת ראשית'. נדפס Saverio Campanini, 'Commentaries on the Azharot and other Liturgical Poems found in the Bibliotheca Civica of Alessandria', Andreas Lehnardt (ed.), Genizat Germania - Hebrew and Aramaic Binding Fragments from Germany in Context, Leiden and Boston 2010, pp. 277-295
תוספות ריב"א לשבת מח,א-נא,א, ישורון אלול תשס"ג, עמ' כא-לו, ושוב בתוספות ר"י הזקן שבת חלק א.
א' הורביץ, 'קטע גניזה מפירוש הרא"ה למסכת ברכות', מקבציאל, לח (טבת תשע"ב), עמ' ט-יב.
פירוש רבינו עזריאל לנזיר, כ"י קראקה, צבי יהושע לייטנר, 'שרידים מפירוש רבינו עזריאל למסכת נזיר', בתוך: ספר הזכרון לזכר רבי שמואל ברוך ורנר, ירושלים תשנ"ו, עמודים קנו-קסב. ושוב ע"י הנ"ל בתך: תורת הנזיר, מכון הרי פישל, תשס. ‫ עמודים תכז-תלו:
פירוש תלמיד הרשב"א ברכות, כ"י גירונה, ליאור יעקובי, עבודה לקבלת מוסמך, רמת גן, מרחשון תשע"ה, ושוב נדפס בישורון חלק לב, עמ' סג- פז.
תלמיד הרשב"א לר"ה, כ"י גירונה, אלי פלאי חצי גבורים-פליטת סופרים, ח, עמ' נו-עה.
תוספות שנ"ץ ב"ב, יעקב ליפשיץ מוריה, חשון תשמב.
ספר ירושלמי, יעקב זוסמן,"'שרידי ירושלמי-כת"י אשכנזי, לקראת פתרון חידת 'ספר ירושלמי'", קובץ על יד, סדרה חדשה, יב (תשנ"ד)
פירוש אחד מחכמי אשכנז מבני קלונימוס למסכת ברכות, עמנואל
תוספות שנץ עירובין, כ"י קולמר, עמנואל
תוספות שנץ לקידושין דף כג, ארכיון המדינה 116, 2 עמודים
פירוש לברכות (הוזכר אצל יעקובי)
תוספות מהר"ם פסחים נדפס 'רבינו מאיר בן ברוך מרוטנבורג: תוספות לפסחים פרקים אלו דברים וכיצד צולין', מאסף תורני משלחן מלכים: פסח, מוקדש לזכרו של ... רבי אליעזר פלצינסקי, א (ניסן תשס"ח), עמ' מב-מט.
פירוש ר"י קרא עה"ת
פירוש טהרות לריבמ"צ
תוספות עה"ת, מודנה 16, 16 עמודים, פרשת בראשית-תולדות - http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS
תוספות לשבת, מודנה ארכיון המדינה 829.1 , 2 דפים (תוס' רי"ד על שבת, פורסם ע"י עמנואל, מגנזי אירופה)
תוספות אחרות לב"ק, מינכן 153, 4 דפים.
תוספות אחרות חולין, מינכין 153, 2 דפים
פירוש ר"י קרא למקרא: א' גרוסמן, 'מ"גניזת איטליה"-שרידים מפירוש ר' יוסף קרא לתורה', פעמים 52 (תשנ"ב), עמ' 16-36. הנ"ל, 'גנוזי איטליה ופירושיו של ר' יוסף קרא למקרא', ש' יפת (עורכת), המקרא בראי מפרשיו: ספר זיכרון לשרה קמין, ירושלים תשנ"ד, עמ' 305-307.
פירוש קדום לספרי ממאה הי"א. א' טוביה 'פירוש אלמוני לספרי מגניזת אירופה', קבץ על יד (בדפוס)
'שרידים מפירוש אשכנזי על מסכת ראש השנה', קבץ על יד, סדרה חדשה, יז (תשס"ג), עמ' 137-151.

י' ליפשיץ, 'תוספות ופרישת רבי חזקיה ב"ר יעקב ממגדבורג מהרי"ח', בתוך ליפשיץ, קימחא דפיסחא, עמ' קט-קכז, ושם במבוא, עמ' 21-25. עמ' 21-25.

לוצאטי כתב:לאחרונה מצא עמנואל קטע שמכיל כמה שורות מירושלמי קידושין, שנשמטו מטעות הדומות ואינן לפנינו בשום מקור אחר.

איש_ספר כתב:גם קטעי הירושלמי האשכנזי שהדפיס זוסמן הם מהכריכות.

יש באוצר חוברת שלמה על הנושא http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?172097&

עדיאל ברויאר כתב:אלמלא אטימות ליבנו היינו נופלים על הרצפה מרוב ריקודים על משפט אחד בירושלמי

עדיאל ברויאר כתב:עושה חדשות,
כתבת דברים יפים,
אבל, בעוד שגילוי שכזה הוא דברי חז"ל לאמיתם, לעומת זאת, אין לנו כל ערובא שהדברים שחידש פלוני בהבנת חז"ל הם דברי חז"ל לאמיתם...
לכן, יש חידוש מיוחד בגילוי שכזה שאין בדברי ת"ח פלוני, ואף אם מגדולי הדור הוא.
אמנם, ודאי שחיפוש בגניזה איננו שווה לקדושה ולשכינה השורים על העמל בדברי חז"ל עצמם להבינם לאמיתם כמידת יכולתנו בע"ה. ואין הכי נמי שאדם שזכה לברר שמועה, ובעיניו נראה לו שהוא זכה לעמוד על דברי חז"ל לאמיתם (ובפרט אם צורת הבנתם נשכחה במהלך השנים), יש לו לרקוד מאוד מאוד וכו' (כפי שמסופר על רבים מגדולי ישראל).