פורום אוצר החכמה

בריש נוסחת ר' יהודה בר נתן, על מסכת נזיר, כתוב: בכתב יד כתוב בתחילה בזה הלשון: פירוש המסכת נזיר לרבינו יהודה בר נתן זצ"ל (אי"ש ג"ר אנכי בארץ חמו"ע).
במהדורת עוז והדר על תיבת חמו"ע, כתבו במדור הגהות וציונים בזה"ל: חאו"ע (כלומר שצריך להגיה חאו"ה במקום חמו"ע. פלתי) וברוב ענוותנותו רומז לתהלים כ"ב סוף פסוק ז'. עכ"ל עוז והדר.
לא רק שהגיהו דבריו ללא שום מקור, אלא גם החליטו שח"ו בא לקלל את עצמו. מהיכן היה להם העוז. ואם ראו זאת באיזה ספר קדמון, מדוע לא הביאו מקור הדברים.

אכן הגהה תמוהה ומשונה, (אך לא הבנתי הנוסח 'שבא לקלל את עצמו', איזה קללה יש כאן? רק לשון נפרז של ענוה ושפלות).
לעצם פתרון הר"ת דחמו"ע, שמעתי ואיני זכור מקורו דהוא ר"ת חניה מישאל ועזריה, ובא לרמוז גרותו (של המעתיק?) בארץ בבל.

[החכם איש ג"ר היה איטליוני]
אי אפשר כמובן להגיה משום שהוא חתם כך פעמים רבות.
בקטלוג יודאיקה ירושלים שבאוצר יש תמונה מחתימה זו.

איש_ספר כתב:[החכם איש ג"ר היה איטליוני]
אי אפשר כמובן להגיה משום שהוא חתם כך פעמים רבות.
בקטלוג יודאיקה ירושלים שבאוצר יש תמונה מחתימה זו.

ראיתי את החתימה, אבל לא הצלחתי לזהות בדיוק את הכתוב שם. האם ראית באופן ברור שכתוב חמו"ע ולא חאו"ע?
הרב הכותש, תולעת ולא איש, זו ענוה יתירה, חרפת אדם ובזוי עם, לטעמי זו קללה. ואל נא תשאל עלי מדהע"ה.
ומה שכתבת שמפרשים חנניה מישאל ועזריה, כן רוצה לומר בספר דברי בן עמרם לר"נ גשטטנער. אבל כמ"ש רבינו א"ס החכם אי"ש ג"ר היה איטליאני ולא מארץ חמו"ע.

ברשות הת"ח נעשה סדר.

כפי שהביא הרב פלתי, נוסח החתימה השלימה המופיע בסוגריים: "אי"ש ג"ר אנכי בארץ חמו"ע".

ובמהדו' עז והדר שם, על תיבות אי"ש ג"ר ציינו: אברהם יוסף שלמה גראצינו. ולאחר מכן על תיבת חמו"ע הציעו פתרונם הנ"ל.

רבי אברהם גראצינו הנזכר, היה מרבני איטליה בשנות התי"ו המוקדמות. אחד מעיסוקיו העיקריים היה רכישת כתבי יד רבים, והתמסר לכך במיוחד. (פרטים בהרחבה בקובץ 'מקבציאל' שע"י אהבת שלום גליון כ"ו עמ' מ"ה). חתימתו וכינויו אי"ש ג"ר מן המפורסמות, וכ"י הנ"ל של פי' הריב"ן למסכת נזיר היה בבעלותו.

והנה לענין הביטוי שבסיום חתימתו, מצאנו במקומות נוספים שדרכו לחתום כך - חאו"ע (ב-א!). יעויין בספר מעבר יבק (עמודים ד-ה מהדו' אהב"ש), שתי קינות מהרב הנזכר (על פטירת בעל המעבר יבק), כשעל שתיהן חתם בלשונות ענוה שונים, וביניהם הביטוי - חאו"ע.

יצויין שבמהדו' אהב"ש הנ"ל הציעו בסוגריים פתרון הביטוי "חסר אור עינים". לאמיתו של דבר ניתן להאמר שהפתרון המוצע במהדו' עז והדר הנ"ל מתקבל יותר על הדעת.

יעקובי כתב:ברשות הת"ח נעשה סדר.

כפי שהביא הרב פלתי, נוסח החתימה השלימה המופיע בסוגריים: "אי"ש ג"ר אנכי בארץ חמו"ע".

ובמהדו' עז והדר שם, על תיבות אי"ש ג"ר ציינו: אברהם יוסף שלמה גראצינו. ולאחר מכן על תיבת חמו"ע הציעו פתרונם הנ"ל.

רבי אברהם גראצינו הנזכר, היה מרבני איטליה בשנות התי"ו המוקדמות. אחד מעיסוקיו העיקריים היה רכישת כתבי יד רבים, והתמסר לכך במיוחד. (פרטים בהרחבה בקובץ 'מקבציאל' שע"י אהבת שלום גליון כ"ו עמ' מ"ה). חתימתו וכינויו אי"ש ג"ר מן המפורסמות, וכ"י הנ"ל של פי' הריב"ן למסכת נזיר היה בבעלותו.

והנה לענין הביטוי שבסיום חתימתו, מצאנו במקומות נוספים שדרכו לחתום כך - חאו"ע (ב-א!). יעויין בספר מעבר יבק (עמודים ד-ה מהדו' אהב"ש), שתי קינות מהרב הנזכר (על פטירת בעל המעבר יבק), כשעל שתיהן חתם בלשונות ענוה שונים, וביניהם הביטוי - חאו"ע.

יצויין שבמהדו' אהב"ש הנ"ל הציעו בסוגריים פתרון הביטוי "חסר אור עינים". לאמיתו של דבר ניתן להאמר שהפתרון המוצע במהדו' עז והדר הנ"ל מתקבל יותר על הדעת.

יפה כתבת. מכאן נראה שצדקה הגהת עוז והדר. ומאחר שכן, גם פתרון הר"ת נראה כמו שפירשו הם, והדרנא בי ממש"כ לעיל.

פלתי כתב: חרפת אדם ובזוי עם, לטעמי זו קללה. ואל נא תשאל עלי מדהע"ה.

אני מתעקש כן לשאול.

שער כותש כתב:

פלתי כתב: חרפת אדם ובזוי עם, לטעמי זו קללה. ואל נא תשאל עלי מדהע"ה.

אני מתעקש כן לשאול.

התכוונתי שדוד ברוה"ק אמרה. אכן כבר חזרתי בי בהודעה הקודמת.

התכוונתי שמצוי הוא להשתמש בל' פסוק כמליצה ולא שאמר מילים אלו על עצמו.

אינני מבין, למה להניח שהכוונה לעצמו, ולא לפרש שהכוונה 'גר בארץ אדום' כדרשת חז"ל על האי קרא?

רבי מרחביה,
לא התחלף לכם עם הפסוק בעובדיה "בזוי אתה מאד", ודרשת חז"ל על הפסוק ההוא?
(או שכוונתך על עיקרון הענין, שמצינו באדום שנקרא בזוי?).

יעקובי כתב:והנה לענין הביטוי שבסיום חתימתו, מצאנו במקומות נוספים שדרכו לחתום כך - חאו"ע (ב-א!). יעויין בספר מעבר יבק (עמודים ד-ה מהדו' אהב"ש), שתי קינות מהרב הנזכר (על פטירת בעל המעבר יבק), כשעל שתיהן חתם בלשונות ענוה שונים, וביניהם הביטוי - חאו"ע.

מדבריך נראה שלא בדקת בכת"י של החיבורים המדוברים. כמדומה שאי אפשר לקבוע בוודאות שמצאנו כך בחתימותיו, עד שיימצא כן בחתימת ידו הברורה.

אכן התחלף, תודה על התיקון.
(וראה במהרש"א מגילה טז ב שצרפם, אבל עדיין עיקר הקרא קאי בישראל).

ר' עדיאל, אכן, נתכוונתי על הידוע זה מכבר ע"פ הנדפס.

אם אכן המצא ימצא בעצם חתימת ידו באופן אחר (חמו"ע למשל), אזי יהיה צורך בבחינה מחודשת של כל הענין, וכל יתר כנטול דמי.

נמצא לכאורה המקור לפתיחת ראשי התיבות והגהת עוז והדר. (ולא פלא שהשמיטוהו).
עלי ספר (הוצאת אונ' בר אילן) חוברת ד'.

http://rosetta.nli.org.il/delivery/Deli ... E14116243&
בעמ' 2.

http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 7003_f002r

מה שנכון, יש"כ. ולאלו שאין להם גישה:

ייש"כ לכולם.

מה שעדיין מטריד קצת, א"כ מדוע מלכתחלה הציגו במהדו' עז והדר הנ"ל - חמו"ע, ובהערה הוצרכו "להגיה" חאו"ע?

יעקובי כתב:ייש"כ לכולם.

מה שעדיין מטריד קצת, א"כ מדוע מלכתחלה הציגו במהדו' עז והדר הנ"ל - חמו"ע, ובהערה הוצרכו "להגיה" חאו"ע?

כי לא היה להם את הכתב יד על נזיר.

אברהם יוסף גרציאנו יצ"ו (עם ארבע אותיות) גימטריא חרפת אדם ובזוי עם. ושמא נתכוין גם לזה, בדרך השערה.

פלתי כתב:

יעקובי כתב:ייש"כ לכולם.

מה שעדיין מטריד קצת, א"כ מדוע מלכתחלה הציגו במהדו' עז והדר הנ"ל - חמו"ע, ובהערה הוצרכו "להגיה" חאו"ע?

כי לא היה להם את הכתב יד על נזיר.

צודק. בטעות הבנתי שעצם כתה"י עמד לנגד עיניהם.