פורום אוצר החכמה

האם מישהו מכיר מחקר מקיף בנידון העמודים ('עצי החיים') שבספר תורה? ממתי זה נקבע וכיצד?
ראיתי פה ושם דברים מעטים ויפים, אך עדיין לא שבעה ונחה דעתי. אודה לכל עזרה.

הנה ממאמרו של הרן, שנתון לחקר המקרא וכו', י, עמ' 101:

סתם כך, צורה זו של עמוד אחד נוהגת עד היום במגילות ובספרי הנביאים, כנראה מכיון שאינם גדולים כ"כ כמו ספרי תורה.

ואולי צורת העמודים הישנה בספרי תורה היתה כשהיו קוראים בחומשים.

נכון. הרן שם, מעלה השערה זו ומאששה מכמה פנים. יעויי"ש. אבל זה לא נוגע לבקשתי.

יש לציין שיש נם הפוסלים בדיעבד מגילה ללא עמודים, כך ביוסף אומץ אשכנזי ובקול יעקב [לבעל כה"ח]. דומה שהם אינם סבורים שזה בסה"כ מוטיב רומאי.

להעיר מסנהדרין דף ס"ח ע"א בדברי ר' אליעזר "שתי זרועותיי שהן כשתי ספרי תורה שנגללין" וברש"י שם.

בציורי ארונות קודש פתוחים שעל גבי מצבות בקטקומבות ברומי, גליל אחד מציין ספר.

לא מובן כל הדיון פה הגמרא בב"ב שם דנה אם ספר עזרה היה עם שני עמודים או אחד.

ד"צ הילמן כתב על זה מאמר באחד מכרכי ישורון.

על מה בדיוק? על ספר העזרה או על שאלתי הפותחת את האשכול?
ותוכל להפנות למ"מ יותר מדוייק?

על השאלה הפותחת.
איני זוכר כעת מ"מ מדוייק.

חכם באשי כתב:האם מישהו מכיר מחקר מקיף בנידון העמודים ('עצי החיים') שבספר תורה? ממתי זה נקבע וכיצד?

ומהו עם השלשה עמודים אצל המשוגעים שבהר גריזים?

מה? מעולם לא שמעתי? לספרי השומרונים יש שלושה עמודים? היכן בדיוק עומד העמוד השלישי?

ייש"כ.
ועדיין לא הבנתי מהתמונה מה תפקידו של העמוד השלישי (האמצעי).

חכם באשי כתב:ייש"כ.
ועדיין לא הבנתי מהתמונה מה תפקידו של העמוד השלישי (האמצעי).

לבטא כמה הם מיותרים ותקועים בעולמה של התורה...

ועל דרך הפשט?

חכם באשי כתב:ועל דרך הפשט?

זה סתם סמלי [כמדומה לכהן לוי וישראל או דומה לזה]

הרוצה להחכים כתב:ד"צ הילמן כתב על זה מאמר באחד מכרכי ישורון.

חכם באשי כתב:על מה בדיוק? על ספר העזרה או על שאלתי הפותחת את האשכול?
ותוכל להפנות למ"מ יותר מדוייק?

זה היה במדור לזכרו, איני זוכר בדיוק איזה כרך.
זה לא ממש מאמר מקיף, אלא התחלת מחקר שכתב לעצמו בה מביא כל מנהגי המקומות הידועות לו, אודות עצי החיים שבספרי התורה. בעיקר הוא מתמקד בהבדלים שבין עמודי הספר ז"א הספרדי שהוא כעין תיק , לעומת האשכנזי וכדו', ומביא מגוון מנהגים ממאוריטניה ועד קווקז. הוא מציע שמנהגות אלו תוכלו ללמד על תהליכי ההשפעה של מנהגי ישראל במשך שנות הגלות. לדאבוננו, לא אסתייע מלתא, ונדפס כמות שהוא בישורון. אולי תמצא שם משהו לעניין שאלתך.

ייש"כ גדול!

בדיעבד כתב:

הרוצה להחכים כתב:ד"צ הילמן כתב על זה מאמר באחד מכרכי ישורון.

חכם באשי כתב:על מה בדיוק? על ספר העזרה או על שאלתי הפותחת את האשכול?
ותוכל להפנות למ"מ יותר מדוייק?

זה היה במדור לזכרו, איני זוכר בדיוק איזה כרך.
זה לא ממש מאמר מקיף, אלא התחלת מחקר שכתב לעצמו בה מביא כל מנהגי המקומות הידועות לו, אודות עצי החיים שבספרי התורה. בעיקר הוא מתמקד בהבדלים שבין עמודי הספר ז"א הספרדי שהוא כעין תיק , לעומת האשכנזי וכדו', ומביא מגוון מנהגים ממאוריטניה ועד קווקז. הוא מציע שמנהגות אלו תוכלו ללמד על תהליכי ההשפעה של מנהגי ישראל במשך שנות הגלות. לדאבוננו, לא אסתייע מלתא, ונדפס כמות שהוא בישורון. אולי תמצא שם משהו לעניין שאלתך.

כרך כה עמ' תקצ"ז ואילך
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=597

ייש"כ ותזכה למצוות!

גבול ים כתב:יש לציין שיש נם הפוסלים בדיעבד מגילה ללא עמודים, כך ביוסף אומץ אשכנזי ובקול יעקב [לבעל כה"ח]. דומה שהם אינם סבורים שזה בסה"כ מוטיב רומאי.

שו"ת הרשב"ש סימן תקעט: עוד שאלת. אם יכול אדם לצאת ידי חובתו במגילה שאין בה עמוד.
תשובה. דע שעמודי ספרים אינן אלא לנוי בעלמא שאינן מהדברים הפוסלים ספר תורה. וספר תורה שהוא נגלל לאמצעיתו צריך שני עמודים כדי שיהיה נגלל מכאן ומכאן, ושאר ספרים כגון נביאים וכתובים שאינן נגללין אלא לתחלתן אינן צריכין אלא עמוד אחד, ומגלת אסתר מכללם, כדאיתא בפ"ק דבתרא. וזה כלו לנוי אבל לא לעכב. וכן היו נוהגין לעשות לה מטפחת כדמוכח בפרק חלק. ואעפ"י שאין העמוד מעכב, מגלה של רבים ראויה היא לעמוד משום זה אלי ואנוהו אתנאה לפניו במצות.

במעשה רב קלו כתוב- הפטורה.. נכתב בגליון כספר תורה עם עמודים האם הנוהגים מנהגי הגר"א אכן נוהגים לעשות שני עמודים ? וגם במגילות זה כך?