בדרשת הרמב"ן לר"ה מהד' זכרון יעקב עמ' קפו
[ומשם בפרויקט השו"ת - במהדורות שעוועל והרשלר הקטע חסר]:
והקושיא שהקשה רש"י דא"כ [דרב חננאל] דלא כרבנן ודלא כר' יוחנן בן נורי, הכי אמרו בתוספות בשם ר"ת דת"ק (כר') [ור'] יוחנן בן נורי היכא דאתחיל פליגי ולא יפחות למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, אבל יכול לפטור עצמו לגמרי על ידי ובתורתך כתוב, אבל מקראות של מוסף צריך להזכיר לעולם, ודברים אלו שלג שניר דתנא תני אין פוחתין והדר קתני דיעבד ואם אמר ז' יצא ור' יוחנן בן נורי ג' יצא, והוא אומר אינו צריך ואם התחיל צריך עשרה ובדיעבד יצא בז' או בג', וכל אין פוחתין דכולי תלמודא אפי' בדיעבד הוא [עד] דתני עלה ואם ויצא, ועוד שעשה את הטפלה עיקר והחמיר בפסוקי המוספין יותר מן המלכיות, וכי היכן הוזכר בתלמוד שיאמר אדם פסוקין במוסף כלל, דבר זה לא מכתב כתיב ולא מתנן תנן וליתא לא בספרא ולא בספרי ולא בגמ', ותפלת המוספין אינה אלא שיאמר אדם השיבנו לירושלים בית מקדשך ונעשה ונקריב לפניך כמוסף היום הזה, ובירושלמי בפ' תפלת השחר אפי' אמר ונעשה לפניך חובותינו בתמידי יום ובקרבן מוסף יצא.
והנה הביטוי 'דברים אלו שלג שניר' בהם מבקר הרמב"ן את דברי ר"ת,
מצאתי [תודות לאוצה"ח כמובן] בסוף השיר הבא של אבן גבירול
שְׂפַת מִזְרָק מְנַשֶּׁקֶת שְׂפָתִי
כְּשֶׁמֶשׁ זָרְחָה עַל כַּף עֲמִיתִי
בְּמֵימֵי הַגְּפָנִים בָּעֲרָה אֵש
וְתֹאכְלֵנִי וְלֹא תֹאכַל לְסוּתִי
וְעוֹד לֹא רָאֲתָה עַיֵן כְּמַרְאֵה
זְכוּכִית יַעֲשֶׂה אָדָם דְּמוּתִי
אֲשֶׁר בַּלָּט יְדַבֵּר לִי עֲסִיסוֹ:
חֲדַל, טֶרֶם יְבַעֶתְךָ שְׂאֵתִי
וְאֵיכָה תַעֲרֹךְ שֶׁמֶשׁ לְאוֹרִי
וְלִי יִתְרוֹן עֲלֵי שֶׁמֶשׁ כְּצֵאתִי
לְמַעַן כִּי גְוִיָּתָהּ עֲרֻמָּה
וְהַסַּפִּיר וְהַשֹּׁהַם כְּסוּתִי
וְאֵיךְ תַּשְׁוֶה דְבִָרי הַמְּהֻלָּל
לְאִישׁ גָּזַל מְעַט מִתַּאֲוָתִי
שְׁתִינוּהוּ וְהַבָּרָק מְפַזֵּז
לְגָרֵשׁ הַאֲפֵלָה מִנְּוָתִי
יְפַזֵּר בַּעֲדָהּ תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם
וְיָפִיץ בְּאֲפָסֶיהָ שְׁנָתִי
וְיִתְפָּאֵר בְּפַח זָהָב עֲלֵי עָב
תְּלַקֵּט שַׁרְשְׁרוֹת זָהָב בְּבֵיתִי
וּמֵימֶיהָ כְּמֵי שֶׁלֶג שְׂנִיר אוֹ
כְּמוֹ שִׁירַת שְׁלֹמֹה הַקְּהָתִי.
לפי רבי משה אבן עזרא [שירת ישראל מהד' הלפר, עמוד קצד]
הנוסח בסוף השיר הוא שמואל הקהתי,
ואם הבנתי נכון את דבריו של רמב"ע
אבן גבירול מותח כאן בקורת על שירתו של רבי שמואל הנגיד,
וכנראה כוונתו לומר ששירתו צוננת כמו שלג שניר.
האם ייתכן שהרמב"ן שאל מטבע לשון זה
כדי לבקר את שיטת ר"ת?
האם ידועים עוד מקומות שהרמב"ן ציטט מאבן גבירול?