פורום אוצר החכמה

משולש כתב:לכאורה השם של הספר לקוח מהפסוק בישעיהו "ערוך השולחן צפה הצפית".
ואם כן יש לומר בחולם ולא בשורוק.
אמנם לא מצאתי מקור לזה, האם מישהו יכול להביא מקור?

אוצר החכמה כתב:למה אתה מתכוון? הח בקמץ והיא נקראת כמו O לפי הברת האשכנזים.

אבא יודן כתב:

אוצר החכמה כתב:למה אתה מתכוון? הח בקמץ והיא נקראת כמו O לפי הברת האשכנזים.

הש' בU!
ועתה אני רואה שאיתם הי"ד התכוון לדעתי.

משולש כתב:הטענה ששם הספר צריך להיות בלשון עבר ולא עתיד אפשר לדחות למשל משם הספר "באר היטב" שהוא לשון עתיד (ולא "מבואר היטב").

משולש כתב:הטענה שלא לקח מפסוק רק הפך שם השלחן ערוך, היא לדעתי מאוד מוזרה ולא מצאנו כדוגמת זה אף ספר (שזכור לי) שלקח שם של ספר אחר והפך אותו. (כמו "אברהם מגן", "זהב טורי", "השקל מחצית", "סופר חתם" וכדומה).

זקן ששכח כתב:

משולש כתב:הטענה ששם הספר צריך להיות בלשון עבר ולא עתיד אפשר לדחות למשל משם הספר "באר היטב" שהוא לשון עתיד (ולא "מבואר היטב").

ב. בדבריך עוררתני לבדוק האם לא היה שם הספר 'באר היטב', והאות ב' קמוצה, שמשמעותו היא מבואר היטב.

בר מן דין, ככל הידוע אין מדובר בספר בן אלף שנים אלא מהדורות האחרונים, כך שאין כל סיבה להניח ששיגרת הלשון בשורוק נשתנתה מכל סיבה שהיא ממה שקרא המחבר.

זקן ששכח כתב:

משולש כתב:הטענה ששם הספר צריך להיות בלשון עבר ולא עתיד אפשר לדחות למשל משם הספר "באר היטב" שהוא לשון עתיד (ולא "מבואר היטב").

א. מכך שמישהו אחר נהג באופן שונה, ממש אין הכרח לשנות את טענת ההגיון הבריא.
ב. בדבריך עוררתני לבדוק האם לא היה שם הספר 'באר היטב', והאות ב' קמוצה, שמשמעותו היא מבואר היטב.

בר מן דין, ככל הידוע אין מדובר בספר בן אלף שנים אלא מהדורות האחרונים, כך שאין כל סיבה להניח ששיגרת הלשון בשורוק נשתנתה מכל סיבה שהיא ממה שקרא המחבר.

ברקים רב כתב:

משולש כתב:הטענה שלא לקח מפסוק רק הפך שם השלחן ערוך, היא לדעתי מאוד מוזרה ולא מצאנו כדוגמת זה אף ספר (שזכור לי) שלקח שם של ספר אחר והפך אותו. (כמו "אברהם מגן", "זהב טורי", "השקל מחצית", "סופר חתם" וכדומה).

פשוט שחיבור מילים אלו לקוח מהפסוק, אבל מאחר והשם ניתן כפרפרזה לשם החיבור 'שולחן ערוך', לכן הוא נקוד שורו"ק.

משולש כתב:

ברקים רב כתב:

משולש כתב:הטענה שלא לקח מפסוק רק הפך שם השלחן ערוך, היא לדעתי מאוד מוזרה ולא מצאנו כדוגמת זה אף ספר (שזכור לי) שלקח שם של ספר אחר והפך אותו. (כמו "אברהם מגן", "זהב טורי", "השקל מחצית", "סופר חתם" וכדומה).

פשוט שחיבור מילים אלו לקוח מהפסוק, אבל מאחר והשם ניתן כפרפרזה לשם החיבור 'שולחן ערוך', לכן הוא נקוד שורו"ק.

אם התחביר "ערוך השולחן" בשורוק היה נכון, טענתך היתה מתקבלת.

לייטנר כתב:התחביר נכון, גם אם לא בשימוש.

משולש כתב:

ברקים רב כתב:

משולש כתב:הטענה שלא לקח מפסוק רק הפך שם השלחן ערוך, היא לדעתי מאוד מוזרה ולא מצאנו כדוגמת זה אף ספר (שזכור לי) שלקח שם של ספר אחר והפך אותו. (כמו "אברהם מגן", "זהב טורי", "השקל מחצית", "סופר חתם" וכדומה).

פשוט שחיבור מילים אלו לקוח מהפסוק, אבל מאחר והשם ניתן כפרפרזה לשם החיבור 'שולחן ערוך', לכן הוא נקוד שורו"ק.

אם התחביר "ערוך השולחן" בשורוק היה נכון, טענתך היתה מתקבלת.

משולש כתב:

לייטנר כתב:התחביר נכון, גם אם לא בשימוש.

אפשר מקור בבקשה?
תודה

משולש כתב:

לייטנר כתב:התחביר נכון, גם אם לא בשימוש.

אפשר מקור בבקשה?
תודה

לייטנר כתב:

משולש כתב:

לייטנר כתב:התחביר נכון, גם אם לא בשימוש.

אפשר מקור בבקשה?
תודה

"עקוב הלב מכל ואנוש הוא" ירמיה יז ט.

צופר הנעמתי כתב:

משולש כתב:

לייטנר כתב:התחביר נכון, גם אם לא בשימוש.

אפשר מקור בבקשה?
תודה

יחזקאל כא טז
הִיא הוּחַדָּה חֶרֶב

מה שנכון נכון כתב:תהלים קיב,ה טוב איש חונן ומלוה. ופי האב"ע "כמו הפוך איש טוב כמו כל רבים עמים כי הכל נכון בלשונינו".

ברקים רב כתב:בפסוק נכתב באר היטב בפת"ח.

משולש כתב:

לייטנר כתב:"עקוב הלב מכל ואנוש הוא" ירמיה יז ט.

לא דומה. שם רוצים להשוות בין הלב לשאר דברים, אז אומרים "עקוב הלב מכל" אבל כשרוצים לתאר לב כשלעצמו לא יאמרו עקוב הלב, אלא לב עקוב.

לייטנר כתב:

משולש כתב:

לייטנר כתב:"עקוב הלב מכל ואנוש הוא" ירמיה יז ט.

לא דומה. שם רוצים להשוות בין הלב לשאר דברים, אז אומרים "עקוב הלב מכל" אבל כשרוצים לתאר לב כשלעצמו לא יאמרו עקוב הלב, אלא לב עקוב.

האם לדעתך, אפשר לכתוב: "ערוך השולחן מכל מיני מאכלים ומשקאות"?

משולש כתב:

לייטנר כתב:

משולש כתב:לא דומה. שם רוצים להשוות בין הלב לשאר דברים, אז אומרים "עקוב הלב מכל" אבל כשרוצים לתאר לב כשלעצמו לא יאמרו עקוב הלב, אלא לב עקוב.

האם לדעתך, אפשר לכתוב: "ערוך השולחן מכל מיני מאכלים ומשקאות"?

לא רק בהשוואה, אלא בכל פעם שהמשפט ממשיך זה נשמע פחות צורם. כמו "טוב הדבר אשר דיברת" וכדומה. זה מצוי במקרא ועוד יותר בלשון חכמים.

אחד מעיר כתב:ערוך השלחן הוא בפשטות בחולם
המחבר ידע רוסית וגם ידע מקרא
בלשון העם מעדיפים תנועת U על תנועת O ולכן אומרים עוּקץ דרבנו תם וכד'

כולם מכירים את בַּתיה בת פרעה נכון?
לכן אין ראיה מהכיתוב ברוסית

לייטנר כתב:

משולש כתב:

לייטנר כתב:האם לדעתך, אפשר לכתוב: "ערוך השולחן מכל מיני מאכלים ומשקאות"?

לא רק בהשוואה, אלא בכל פעם שהמשפט ממשיך זה נשמע פחות צורם. כמו "טוב הדבר אשר דיברת" וכדומה. זה מצוי במקרא ועוד יותר בלשון חכמים.

ובכן, המשפט שכתבתי הוא ציטוט מתוך מודעה על מלון בעיתון 'המגיד', י"ז במרחשוון התרל"ח (מודעה שאליה הפנה הרב הנקין במאמרו לעיל). כלומר, לא רק שהדבר תקין תחבירית, הוא גם היה בשימוש בתקופת ערוה"ש.

בן_אליעזר כתב:העירוני, שנכתב בזה (גם) בקובץ "חצי גיבורים" חוב' ז (תשע"ד), במאמר "ספרי ערוך השלחן - סדר כתיבתם והדפסתם" (עמ' תקיח) - אדרבה, להוכיח שכצ"ל ערוך (במלאופ"ם).

וגם להמצורף, ממהדורת וילנא תרצ"א (שהובא לדפוס ע"י בתו של המחבר לאחרי פטירתו)- שאכן ה'איות' לאותיות הלטיניות שמעבר לדף השער - ה"ה ORUCH [אמנם מעניין שה"ך' סופית" של "ערוך" באותו דף - כן מנוקד, ולא יתר האותיות..]

משולש כתב:

לייטנר כתב:ובכן, המשפט שכתבתי הוא ציטוט מתוך מודעה על מלון בעיתון 'המגיד', י"ז במרחשוון התרל"ח (מודעה שאליה הפנה הרב הנקין במאמרו לעיל). כלומר, לא רק שהדבר תקין תחבירית, הוא גם היה בשימוש בתקופת ערוה"ש.

נו ואז, אמרתי שזה נשמע יותר טוב בגלל שיש המשך למשפט. (ערוך השולחן ב...) אבל כשרוצים לומר רק את הנקודה שהשולחן הוא ערוך, (בלי להזכיר במה הוא ערוך, או ביחס למה הוא ערוך) אז לעולם לא יאמרו ערוך השולחן אלא במילים זרות של התנ"ך.

לייטנר כתב:

משולש כתב:

לייטנר כתב:ובכן, המשפט שכתבתי הוא ציטוט מתוך מודעה על מלון בעיתון 'המגיד', י"ז במרחשוון התרל"ח (מודעה שאליה הפנה הרב הנקין במאמרו לעיל). כלומר, לא רק שהדבר תקין תחבירית, הוא גם היה בשימוש בתקופת ערוה"ש.

נו ואז, אמרתי שזה נשמע יותר טוב בגלל שיש המשך למשפט. (ערוך השולחן ב...) אבל כשרוצים לומר רק את הנקודה שהשולחן הוא ערוך, (בלי להזכיר במה הוא ערוך, או ביחס למה הוא ערוך) אז לעולם לא יאמרו ערוך השולחן אלא במילים זרות של התנ"ך.

אז יש בעיה תחבירית בתנ"ך?! אינך מכיר את המושג "מילים זרות"?
בשורה התחתונה, זה תקין תחבירית, אף אם לא שמיש כל כך.
כמדומני שבלשון הקודש המדוברת לא משתמשים אף פעם במילים זרות.
כנ"ל, לא ברור לי מדוע יכתוב אדם ספר שהוראתו בציווי (ו'באר היטב', כאמור, אינו הוכחה לשלילה). רשימה חלקית של ספרים בלשון עתיד: אברהם יגל, יצחק ירנן, זכרו תורת משה, יביע אומר ויחוה דעת, יורה דעה, יחל ישראל,

לייטנר כתב:יש להבדיל בין מילים זרות, לבין תחביר זר (?!). שאלת אם התחביר תקין, אז הוא אכן תקין.
ביחס לשימוש שלו, כבר דנו לעיל.
מכל רשימת הספרים שנתת, רק 'זכרו תורת משה' הוא בציווי (כל השאר, בעתיד).

לייטנר כתב:אפשר בהחלט לקרוא לספר בלשון ציווי, אך אם עניינו לתאר שההלכות בו מוכנות לסעודה כמו שולחן ערוך, אין שום עניין שיצווה בו כותב הספר לקורא שיערוך בעצמו את ההלכות...