פורום אוצר החכמה

בשיר שכתב חכם משלהי תקופת הראשונים, הוכתמו כמה שורות (וגם מעט חוררו בידי התולעים), וקשה מאוד לפענח למה כוונתו.
השיר כולו מגלגל בכמה מהלכות שבת, והקטע הבא מדבר, על עניין בציעת הפת ואולי על פרטים נוספים שלא הצלחתי לעמוד עליהם.
ואבקש את עזרת החכמים לסייע בעדי לאיזה קטעי בבלי וירושלמי רומז המשורר בקטע הקטוע הזה (הקטעים שברקע ירוק-טורקיז לא ניתנים לפיענוח בכתה"י)


תודה רבה!

למקור הקטע ראה בירושלמי ברכות פ"ו ה"א [מג:-מד.].
במקום פוגלא שלפנינו הגרסה בד"ו עיגולא.
הוא מדבר על מי שברך ולפני שאכל נפסד המאכל, ראה בב"י סימן רו.
וכן אם רשאין המסובין לאכול לפני המברך, ראה ברכות מז. פסחים קו. ובראשונים, ובב"י סי' קסו ורעד.

הגאון מש"נ,
תודה ענקית-ענקית-ענקית!!!!
אין מילים!!!

הרב מש"נ, שמא ביכולתך לפתור למה יכוונו רמיזות השיר בטור 18. לאיזו מימרת רבא התכוון המשורר?

כנר' הכונה למימרא בירושלמי שם ר' אבא בשם רב מסובין אסורין וכו'. יתכן שגרס רבא במקום ר' אבא, או שמאיזה טעם [אולי למשקל השיר] קיצר את שמו לרבא, [דומיא דמה שכתבו הגאונים שרבא עצמו היה שמו אבא, ונתקצר מרב אבא לרבא]. או שצריך לקרוא בשיר ר' בא. וצ"ע.

יישר כוח גדול.
ואכן עיינתי שוב בכתה"י ומצאתי גרש דק וזעיר מיד לאחר הרי"ש, ובהחלט ניתן לקרוא: ר' בא.

בכ"י רומי של הירושלמי מצוי רבא=ר' בא.