פורום אוצר החכמה

א.האם לפי הגר"א יכול להפסיק בכל ענין שרוצה (אפי' קטן) בשנים מקרא ואחד תרגום
[כמבואר בהנהגותיו, שמסיים עד פרשה פתוחה או סתומה או סיום ענין במקרא וחוזר וקורא שוב ואח"כ קורא התרגום]?

ב.האם חייב לסיים בסיום ענין ולחזור פעם נוספת ואח"כ תרגום?
[לפי זה יהיה מאוד קשה לקרוא לפעמים..דלא ברור תמיד מתי הוא סוף ענין ומה הגדר בדיוק].

ג.האם חייב להפסיק בסוף פרשה פתוחה/סתומה?

תודה

יש לי לציין דבר חידוש שבקצשו"ע הבין שיש להפסיק אפילו באמצע פסוק במקום שיש פרשה באמצע פסוק.

כאן באות יא http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.asp?155613&BOOKS&page=95

אוצר החכמה כתב:יש לי לציין דבר חידוש שבקצשו"ע הבין שיש להפסיק אפילו באמצע פסוק במקום שיש פרשה באמצע פסוק.

כאן באות יא http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.asp?155613&BOOKS&page=95

וכן הוא בשל"ה.



בספר "שנים מקרא ואחד תרגום" (אינו מצוי באוצר) דן בשאלות אלו ומסקנתו (בעיקר מסברות הגיוניות):

א.יכול לחזור בסיום ענין רק בפרשות ארוכות שאין בהם הפסק פרשיה פתוחה/סתומה כמו פרשת ויצא.

ב.אינו חייב לסיים בסוף ענין (בפרשת ויצא וכדומה), אבל אם זה עוזר לו להבין יותר את התרגום כשמפסיק בסיום ענין, יעשה כן.

ג.נראה שצריך להפסיק בכל פרשיה פתוחה או סתומה דההפסקות היו משמשות כדי ליתן ריוח למשה להתבונן בכל פרשה ופרשה וע"י הקב"ה הוקבעו.

אם בשמו"ת של הגר"א עסקינן, האם יש מי שיודע מקור שהגר"א נהג להעביר שמו"ת מתוך הס"ת עצמו

הוד_והדר כתב:אם בשמו"ת של הגר"א עסקינן, האם יש מי שיודע מקור שהגר"א נהג להעביר שמו"ת מתוך הס"ת עצמו

על הגר"א לא ידוע לי, אבל כמדומני שכ"ה מנהג האריז"ל. בשער המצוות פ' עקב.

אליחי כתב:

הוד_והדר כתב:אם בשמו"ת של הגר"א עסקינן, האם יש מי שיודע מקור שהגר"א נהג להעביר שמו"ת מתוך הס"ת עצמו

על הגר"א לא ידוע לי, אבל כמדומני שכ"ה מנהג האריז"ל. בשער המצוות פ' עקב.

מנהג זה ידוע בין חסידישע רבי'ס, כידוע שה'חוזה מלובלין' היה נוהג כן.

האם לא כתבתי במפורש שאני מחפש מקור להגר"א, מביאים לי את החוזה ואת האריז"ל

הוד_והדר כתב:האם לא כתבתי במפורש שאני מחפש מקור להגר"א, מביאים לי את החוזה ואת האריז"ל

.

אם לא נמצא מקור מפורש כזה, הרי מסתבר מאוד שלא נהג כן. שהרי בנו הגאון רבי אברהם ז"ל תיאר בפרוטרוט את סדר קריאת שמו"ת שלו, כמובא בספר סערת אליהו, (ונעתק משם בספר מעש"ר השלם מהדורת הר"י זלושינסקי-עמ' סח), ולא נזכר מזה מאומה.

ראיתי מובא כמדומה לי בספרי המנחת אלעזר [אני יבדוק מאוחר יותר] שהגר"א נהג כן, ובמעשה רב ידעתי שלא כתב מזה, ובשביל זה שאלתי אולי יש מקום אחר שכתוב כן