פורום אוצר החכמה

אמר רבי יוחנן מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי, מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל, במערבא מתרצי לה הכי נפלה ולא תוסיף לנפול עוד קום בתולת ישראל. אמר רב נחמן בר יצחק אפילו הכי חזר דוד וסמכן ברוח הקדש שנאמר סומך ה' לכל הנופלים.

איבעיא להו [כ"א ב] מהו להפסיק תפילה משום יהא שמיה רבא כי אתא רב דימי וכולהו תלמידי ר' יוחנן אמרי לכל אינן מפסיקין חוץ מיהא שמיה רבא שאפי' עוסק במעשה מרכבה פוסק.
פירוש שמתפלל תפילת המרכבה. ולית הלכתא כוותיה אלא אינו פוסק.

עיני ה' אל צדיקים וגו' פני ה' בעושי רע וגו' צעקו וה' שומע וגו'

צעקו - בשובם מרשעתם. ויש אומרים: כי זה הפסוק שב אל שועת הצדיקים. והנכון כאשר דברתי והעד קרוב.

הגהמ כתב:לתמהוני ראיתי בפירוש המשובח 'אמת קנה' להגר"מ מאזוז שכ' לבאר דעת הי"א שהביא הראב"ע ע"פ סדר הא"ב שבשאר הפרקים באיכה המקדימים פ"ה לעי"ן. האם מאשר בזה דעת הפוקרים האומרים שהגירסא העתיקה היתה להקדים פ"ה לעי"ן בכ"מ ולומר שכן היתה כאן וששוב השתנתה!? או שמא כוונתו רק שמאחר שכן מצינו באיכה שוב ניתן לדרוש פסוקים שונים ע"פ אותו סדר. מוזר מאד.

שבגשמיות במקום העוה"ז יומשך אור עליון וע"ז נאמר נפלה לא תוסיף קום פי' קום מלשון הגבהה ועליי' ממטה למעלה כענין עליות העולמות בשבת ויו"ט דהיינו שילוב אד' בהוי' ובבחי' זו של קום לא תוסיף עוד אלא שיהיו המשכות מלמעלה למטה ובמקום החשך שם ישכון אור א"ס ב"ה

איש-אחד כתב:

הגהמ כתב:לתמהוני ראיתי בפירוש המשובח 'אמת קנה' להגר"מ מאזוז שכ' לבאר דעת הי"א שהביא הראב"ע ע"פ סדר הא"ב שבשאר הפרקים באיכה המקדימים פ"ה לעי"ן. האם מאשר בזה דעת הפוקרים האומרים שהגירסא העתיקה היתה להקדים פ"ה לעי"ן בכ"מ ולומר שכן היתה כאן וששוב השתנתה!? או שמא כוונתו רק שמאחר שכן מצינו באיכה שוב ניתן לדרוש פסוקים שונים ע"פ אותו סדר. מוזר מאד.

יש לציין שדעת הפוקרים מתבססת על כתובת עתיקה מתקופת בי"ר שנמצאה בעזבת צרטה, בה נרשמו האותיות בזה אחר זה לפי הסדר, ושם הפ' מקדימה לע' כמו בחלק מפרקי מגילת איכה.

ראויה לציון העובדה שבסדר האלפבית שבפרקים ב', ג' וד', מקדימה האות פ' את האות ע'.‏[46] כבר חז"ל הבחינו בכך והציעו הסבר לכך על דרך הדרש.‏[47] משערים כי סדר זה מבטא מסורת נוספת קדומה, שהתקיימה לצד הסידור הנוכחי,‏[48] לסדר אותיות האלפבית. סידור זה נמצא גם בממצאים אפיגראפים ארכאולוגים; אבן תל זית, אוסטרקון מעזבת צרטה ואוסטרקון מכונתילת עג'רוד שעליהם מופיע לוח האלפבית ("abecedary"(אנ')), כאשר האות פ' קודמת לאות ע'.‏[49] ואקרוסטיכונים בסדר זה מופיעים במקומות נוספים במקרא.‏[50]

הגהמ כתב:תהלים לד:טז-יח

עיני ה' אל צדיקים וגו' פני ה' בעושי רע וגו' צעקו וה' שומע וגו'

ובפירוש הראב"ע:

צעקו - בשובם מרשעתם. ויש אומרים: כי זה הפסוק שב אל שועת הצדיקים. והנכון כאשר דברתי והעד קרוב.

ואחר אלה השמנה שרשים לא נשאר כי אם מה שהטעות בו מפני סדור הפסוק, באמרו (תהלי' נ"א ו') לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך חשב השומע כי זה השב אומר: כי הוא בעבור שיתקיים עליו מה שגזר בו אלהיו, ואיננו שב אמרו: "למען תצדק" על חטאתו, אך הוא שב על אמרו, ומחטאתי טהרני. הוא אמרו כפר לעוני עד שיתקיים מאמרך אשר אמרת וגזרת, כי מי שישוב אליך תכפר לו, וזה ממה שנוהג בלשון דומה, כאמרו (שם ל"ד י"ח) צעקו ויי' שמע. אשר איננו שב על פני יי' בעושי רע, אבל הוא שב על עיני יי' אל צדיקים

יוצא פוניבז' כתב:אם ספר זה -על כוונותיו של האריז"ל המרומזים בו - היה לפניהם...

פותח את ידך- גד החוזה.JPG

פותח את ידך.JPG

איש_ספר כתב:

יוצא פוניבז' כתב:אם ספר זה -על כוונותיו של האריז"ל המרומזים בו - היה לפניהם...

פותח את ידך- גד החוזה.JPG

פותח את ידך.JPG

חריף! האם ר"מ בר אילן הבחין בזה?

עושה חדשות כתב:

הגהמ כתב:תהלים לד:טז-יח

עיני ה' אל צדיקים וגו' פני ה' בעושי רע וגו' צעקו וה' שומע וגו'

ובפירוש הראב"ע:

צעקו - בשובם מרשעתם. ויש אומרים: כי זה הפסוק שב אל שועת הצדיקים. והנכון כאשר דברתי והעד קרוב.

כיום ראיתי בס' האמונות והדעות

ואחר אלה השמנה שרשים לא נשאר כי אם מה שהטעות בו מפני סדור הפסוק, באמרו (תהלי' נ"א ו') לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך חשב השומע כי זה השב אומר: כי הוא בעבור שיתקיים עליו מה שגזר בו אלהיו, ואיננו שב אמרו: "למען תצדק" על חטאתו, אך הוא שב על אמרו, ומחטאתי טהרני. הוא אמרו כפר לעוני עד שיתקיים מאמרך אשר אמרת וגזרת, כי מי שישוב אליך תכפר לו, וזה ממה שנוהג בלשון דומה, כאמרו (שם ל"ד י"ח) צעקו ויי' שמע. אשר איננו שב על פני יי' בעושי רע, אבל הוא שב על עיני יי' אל צדיקים

וע"ע כיו"ב בחיבור התשובה מאמר א פרק ד.

יאיר אתמר כתב:נתקלתי בכת"י זה (נכתב באשכנז ע"י 'שמשון בן אברהם', במחצית השנייה של המאה היג)

נאמן.PNG

ר_חיים_הקטן כתב:

יאיר אתמר כתב:נתקלתי בכת"י זה (נכתב באשכנז ע"י 'שמשון בן אברהם', במחצית השנייה של המאה היג)

נאמן.PNG

כת"י של סידור? תנ"ך? ספר תלים?

יאיר אתמר כתב:נתקלתי בכת"י זה (נכתב באשכנז ע"י 'שמשון בן אברהם', במחצית השנייה של המאה היג)

נאמן.PNG

וצדיק בכל מעשיו

וחסיד בכל מעשיו

אישצפת כתב:

יאיר אתמר כתב:נתקלתי בכת"י זה (נכתב באשכנז ע"י 'שמשון בן אברהם', במחצית השנייה של המאה היג).

בראש האשכול ציטטו הנוסח מתרגום השבעים

וצדיק בכל מעשיו

ואילו כאן

וחסיד בכל מעשיו

אגב. האם באות צד"י הנוסח ממש כמופיע במקורותינו? (וממילא כל ההבדל בפתיחת הפסוק בין נאמן לצדיק).

איש_ספר כתב:האם ידוע ממקו"א על היכרות של בני אשכנז מן התקופה ההיא עם תוכנו של תרגום השבעים?

יאיר אתמר כתב:https://seforimblog.com/2022/02/the-missing-nun-verse-in-ashrei/

בברכה המשולשת כתב:

יאיר אתמר כתב:https://seforimblog.com/2022/02/the-missing-nun-verse-in-ashrei/

נחמד
בסוף הערות הקוראים יש הפניה לאשכולות כאן

יאיר אתמר כתב:

בברכה המשולשת כתב:

יאיר אתמר כתב:https://seforimblog.com/2022/02/the-missing-nun-verse-in-ashrei/

נחמד
בסוף הערות הקוראים יש הפניה לאשכולות כאן

מאת ידידנו רח"ק

ר_חיים_הקטן כתב:

יאיר אתמר כתב:

בברכה המשולשת כתב:

יאיר אתמר כתב:https://seforimblog.com/2022/02/the-missing-nun-verse-in-ashrei/

נחמד
בסוף הערות הקוראים יש הפניה לאשכולות כאן

מאת ידידנו רח"ק

וואו, זכיתי להיות כאחד הקדמונים שידוע שמו על ידי ראשי תיבות! זה מזכיר לי מה שבני החכם שאל ממני אתמול, "מאיפה אנחנו יודעים שרש"י מסכים לכינוי השם הזה, אולי הוא רוצה שנקרא אותו שלמה, ואנחנו עוברים על מכנה שם לחבירו אם קוראים לו רש"י", ודפח"ח.

יאיר אתמר כתב:

ר_חיים_הקטן כתב:

יאיר אתמר כתב:נתקלתי בכת"י זה (נכתב באשכנז ע"י 'שמשון בן אברהם', במחצית השנייה של המאה היג)

נאמן.PNG

כת"י של סידור? תנ"ך? ספר תלים?

תהלים.

בדף 122א הוסיף מעתיק אחר פסוק שנשמט, מתחת לטקסט. לצורך זה נוסף שרטוט בעיפרון (גם שוליים).