על התוספות למסכת הוריות <לתחילת לימוד מסכת הוריות>
פורסם: ש' אוקטובר 30, 2010 10:26 pm
כתב כותב אחד בישורון י"ד:
ענין הזכרת התוספות ע"י מהרש"א, לענ"ד הוא עדין תעלומה, פשוט שבזמן ההוא לא הזכירו ספרים המצויים בכתבי יד, ללא ציון מפורש ע"כ. [שאלתי את ר' יצחק יודלוב ולדבריו אין מה לדבר על הקדמת גמרא סוכה הנ"ל מעבר למה שנכתב למעלה]. אולי אין מנוס מלומר שהתוספות נדפסו במקו"א לפני גמ' סוכה הנזכרת. אלא שגם זה דחוק מאד, שהרי הן מדפיסי גמ' סוכה הנ"ל והן מדפיסי הש"ס פפד"א לא ידעו ולא שמעו על דפוס קודם לזה.תוספות למסכת הוריות נדפסו לראשונה (אחר פטירתו של בעל הבאר שבע בשנת ש"ל) בסוף מסכת סוכה החסרה מקום ושנת הדפוס. ע"פ מוטיבי השער וסגנון ההדפסה, קבעו מומחים [כך צוין ברישומי מפעל הביביליוגרפיה] כי מסכת זו נדפסה בדיהנרפורט או בז'ולקוא בשנת תנ"ה בערך. ומשם נעתקו לש"ס פפד"מ תפ"א.
בראש התוספות במהדורת פפד"מ הופיע נוסח זה: 'אמר המתעסק אלו התוס' כבר היו בדפוס וכתוב על גביו בזה הלשון, מצאתי תוס' כ"י על מס' הוריות והעתקתים ונדפס אצל האשר"י ממס' סוכה והמחבר הוא הרב המופלא מהר"ר אליה איטינגין המחבר ס' ברית הלוי. ובהיות שמצאתין נעלם מעין כל ומי יבקש דבר שלא במקומו אמרתי להעמידן במקומן'.
מנוסח זה משתמע כי רבי אליהו הינו מחבר התוס' ואכן כך התייחסו לתוס' אלו רבים מן האחרונים, שהבולט בהם הוא הגאון חיד"א בחיבורו שער יוסף. אמנם נוסח מוטעה ומטעה זה נתחדש במהדורת פפד"מ, ואילו במסכת סוכה הנ"ל נמצא נוסח שונה לחלוטין וכך נכתב שם: ועם דבר חדש... תוספות מסכת הוריות... אשר מצאתי באמתחת של המחבר פי' על התנחומא הנזכר למטה בכתיבת ידי החתום ה"ה הרב... מ' אלי' איטינגין... המחבר של ס' ברית הלוי.
נוסח זה מתפרש בפשיטות שלא היה רבי אליהו הנ"ל אלא מעתיק ולא מחבר. (וכבר עמד בזה רנ"נ רבינוביץ 'מאמר על הדפסת התלמוד' מהדורת ירושלים תשי"ב עמ' קיא, אלא שלא העתיק הנוסח כולו ודבריו חתומים. אגב, במהדורת ווילנא נשנה נוסח זה באופן שרירותי ונכתב 'ונלקטו' ע"י הג"מ וכו''). ואכן כבר כתבו חכמים שונים (אור החיים ערך אליה אינטגן עמ' 160, תוספת פליטת סופרים לרמ"מ קארנגיל מערכת ת' אות יב) ראיה מכרעת ומוחלטת לביטול יחוסו של רבי אליהו כמחבר התוס', והוא ממה שנמצא בתשו' בנימין זאב הנדפסות בוונציא רצ"ט בסימן קלא שכתב: 'והכי משמע מהתוספות דפ"ק דהוריות שמצאתיו בקונדרס ישן משמם וז"ל וכו'. והם המה דברי התוס' לפנינו אות באות תיבה בתיבה בתוס' ב, א ד"ה הכא מסקינן.
ויש להוסיף שהנה גם במהרש"א נזכרו דברי התוס' בב' מקומות. (ד, ב ד"ה בעי רב יוסף; ה, ב רש"י ד"ה ור"ש). חידושי הלכות מהרש"א להוריות נדפסו לראשונה כבר בלובלין שע"ב, (ומבדיקה שערכתי נוכחתי שגם במהדורה זו נזכרים התוס' כך שאין לתלותם בתוספת מאוחרת) ואילו התוס' נדפסו ככל המוקדם בשנת תנ"ה. הרי שהיו למהרש"א תוס' אלו בכת"י ! אף שתמוה הדבר שלא הזכיר כן בפירוש. (ולא ניתן להקדים את הגמ' סוכה הנ"ל מקודם ת"ה, שהרי נזכר שם 'המחבר ברית הלוי' וברית הלוי לא נדפס אלא בלובלין ת"ה).
והגאון ר"ב רנגשבורג (בהקדמתו לספרו הורה גבר פראג תקס"ב) אף הוא לא אבה לקבל דברי המדפיסים והאומרים כי תוס' אלו חיברם רבי אליהו הנזכר וכתב: 'ואם כי לא נודע מי היה מחברם האם גם המה מרבותינו נוחי נפש בעלי התוס' הקדמונים שעל כל הש"ס או היא שיטה אחרת לא נודעת מבטן מי יצאו הדברים כי מעל גביהן כתוב שמחברם היה הרב מוהר"ר אלי' איטינגן, וכפי הנראה מהר"א הנ"ל הביאן רק אל הדפוס לאשר היו גנוזים בבית גנזיו ולא שהי' הוא המציא הדברים לאורה, כי בדף ד' ע"ב עשה עליהם הערה שלא יהיו סותרים הש"ס שבדף ג ע"ב וכנראה שאף המה מיוחסין לבעלי התוס' הקדמונים, דכך מוכיח קיצור לשונם, אף כי בדף ד' ע"א הביאו דברי ריב"ק ופי' רבינו שמחה, שהם מכת הקדמונים, גם רבו כמו רבו הדברים בתוכם שנמצאו בלשון התוס' בשארי מקומות שבש"ס, וגם לפני מרן דכולי תלמודא המאיר לארץ ולדרים מהרש"א ז"ל הי' התוספות האלה שהביאן בדבריו המסולאים מפז פעמיים ושלוש, וממרוצת דבריו ולשונו הזהב נראה שאף גם הוא ז"ל חשבם כאלו המה שפה אחת ודברים אחדים עם שארי התוס' שעל סדר הש"ס'. הרי שאף ההורה גבר ראה את דברי המהרש"א ולמד מהם על היחס לתוספות, אבל לא עמד על כך שמגוף הבאת המהרש"א את דברי התוס' יש ללמוד על כך שאין רבי אליהו מחברם וכאמור.