פורום אוצר החכמה

עושה חדשות כתב:1. להתרומם בזימון בעת אמירת ברוך שאכלנו משלו.

עושה חדשות כתב:3. להתנועע ימין ושמאל בעת אמירת וקרא זה אל זה ואמר.

עדיאל ברויאר כתב:הרחקה בין בשר לחלב שלוש שעות אצל היקים, גם כן ללא מקור.

עושה חדשות כתב:וכמובן, לא ע"מ לקלקל את גינת האגוז אנו באים...

יבנה כתב:

עדיאל ברויאר כתב:הרחקה בין בשר לחלב שלוש שעות אצל היקים, גם כן ללא מקור.

תוס' חולין קה. ד"ה לסעודתא סוברים שכל שהפסיק סעודה הראשונה רשאי לאכול חלבי ואין הדבר תלוי בזמן. ורמ"א סי' פט ס' א' הביא דעתם ושעל זה נהגו להמתין שעה א'. ובתוס' חולין קד: ד"ה עוף הביאו דלדעת בה"ג ור"ת מותר לאכול בסעודה א' בשר ואח"כ גבינה ע"י קינוח והדחה. וברשב"א הביא שכן דעת רה"ג ורז"ה.
נמצא שמה שהמתינו שעה או ג' שעות היתה חומרא לחוש שמא נשאר לכלוכי בשר בפיו וידיו, או לחוש שמא יש שיעור לסעודה אחרת וסברו דלאחר שעה או ג' שעות פעמים שחוזרים לאכול. אבל ודאי שאין העושים כשיטות אלו צריכים לבטל שיטתם ומנהגם משום סברת הרמב"ם שחידש שצריך ו' שעות.
וע"ע במאמר [באנגלית] כאן http://www.uncensoredjudaism.com/en/?p=1217 שהאריך בזה.

עדיאל ברויאר כתב:הרחקה בין בשר לחלב שלוש שעות אצל היקים, גם כן ללא מקור.

מקורות כתב:

עדיאל ברויאר כתב:הרחקה בין בשר לחלב שלוש שעות אצל היקים, גם כן ללא מקור.

ראה מאמרו של הרב יוסף ברוך הופנר, בירושתנו, ספר א', מעמוד קכו, "מנהג אשכנז בזמן המתנה בין בשר לחלב".

עושה חדשות כתב:3. להתנועע ימין ושמאל בעת אמירת וקרא זה אל זה ואמר.

עושה חדשות כתב:מידי פעם צץ כאן בפורום עוד אשכול של בירור מקור למנהג מקובל. אולי כדאי לאסוף הכל במקום אחד?
ואהוי פרוונקא להתחיל בשלושה מפורסמים.

1. להתרומם בזימון בעת אמירת ברוך שאכלנו משלו.
2. לסלק מים אחרונים מהשולחן בעת ברכת המזון.
3. להתנועע ימין ושמאל בעת אמירת וקרא זה אל זה ואמר.

זקן ששכח כתב:באמירת 'קדוש, קדוש, קדוש', שבקדושה,
האם יש מקור האומר שיש לקפץ ג' פעמים?

עושה חדשות כתב:הצבעה עם הזרת על הס"ת בשעת ההגבהה.

ציפורן כתב:

עושה חדשות כתב:הצבעה עם הזרת על הס"ת בשעת ההגבהה.

מה שמצאתי
"ילקוט מעם לועז פר' כי תצא .

ציפורן כתב:כמדומה שגדולי ישראל נהגו מנהג זה, כדוגמת הרב וואזנר זצ"ל.

לבנון כתב:

זקן ששכח כתב:באמירת 'קדוש, קדוש, קדוש', שבקדושה,
האם יש מקור האומר שיש לקפץ ג' פעמים?

אין צורך לקפץ אפילו פעם אחת, (שמא התחלף לך קדושה בקדושה, קדושת התפלה בקידוש לבנה), אלא רק להגביה רגליו מעט.

חכם באשי כתב:לא נכון. הכותב אינו ר"י כולי אלא אחד שפעל כמה דורות אחריו.

זקן ששכח כתב:מנהג נוסף שאינני מכיר לו מקור קדום:
לא לזוז מהמקום לאחר סיום אמירת קדושה, עד אשר יסיים הש"ץ ברכת אתה קדוש.
דומני שראיתי כן פעם בערוה"ש. האם יש מי שהקדימו בכך?

עדיאל ברויאר כתב:

מקורות כתב:

עדיאל ברויאר כתב:הרחקה בין בשר לחלב שלוש שעות אצל היקים, גם כן ללא מקור.

ראה מאמרו של הרב יוסף ברוך הופנר, בירושתנו, ספר א', מעמוד קכו, "מנהג אשכנז בזמן המתנה בין בשר לחלב".

ראיתיו לפני זמן רב, ולא זכור לי שהשתכנעתי ממנו שיש מקור.

פלגינן כתב:

זקן ששכח כתב:מנהג נוסף שאינני מכיר לו מקור קדום:
לא לזוז מהמקום לאחר סיום אמירת קדושה, עד אשר יסיים הש"ץ ברכת אתה קדוש.
דומני שראיתי כן פעם בערוה"ש. האם יש מי שהקדימו בכך?

כמדומני א"ר.
- - -
לגבי 'וקרא זא"ז ואמר' עומד בזיכרוני שהרגש"ו ב'עלי שור' נתן טעם מוסרי למנהג שפונים קודם קדושה אנה ואנה.

עושה חדשות כתב:מידי פעם צץ כאן בפורום עוד אשכול של בירור מקור למנהג מקובל. אולי כדאי לאסוף הכל במקום אחד?
ואהוי פרוונקא להתחיל בשלושה מפורסמים.

1. להתרומם בזימון בעת אמירת ברוך שאכלנו משלו.

2. לסלק מים אחרונים מהשולחן בעת ברכת המזון.

3. להתנועע ימין ושמאל בעת אמירת וקרא זה אל זה ואמר.

עדיאל ברויאר כתב:יכול להיות שראיתי אבל איני זוכר.
כוונתך למאמר על ריחא שהתפרסם בסיני? אם כן, היה לי אותו בעבר ואינו לפניי כעת.
לפי שעה, בעיניי מסתברים מאוד דבריו של ידידנו, ר' איתם הי"ד, על מנהג הג' שעות: "ובפשוטו אינו אלא פשרה שנהגו מדעתם בין שתי הקצוות". מקורו כאן: viewtopic.php?f=7&t=4999&p=40235&hilit=%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%94+%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8+%D7%A2%D7%9C+%D7%93%D7%91%D7%A8+%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%99#p40235

לעומקו של דבר כתב:

ציפורן כתב:כמדומה שגדולי ישראל נהגו מנהג זה, כדוגמת הרב וואזנר זצ"ל.

כמדומה ששמעתי בשמו ז"ל שאמר שזהו אחד מדברים שאין להם מקור

זקן ששכח כתב:באמירת 'קדוש, קדוש, קדוש', שבקדושה,
האם יש מקור האומר שיש לקפץ ג' פעמים?

ש. ספראי כתב:והתקנה לא התפשטה עד לאחר השואה, ואם כן, זוהי "חומרא שלאחר השואה" (משפט ששמעתי פעם מת"ח אחד, המגדיר הרבה חומרות חדשות כ'חומרות שלאחר השואה'...).

עדיאל ברויאר כתב:הרחקה בין בשר לחלב שלוש שעות אצל היקים, גם כן ללא מקור.

עושה חדשות כתב:העולה לתורה אינו חוזר למקומו עד סוף הקריאה של העולה הבא.
טעם הדין הוא כדי שלא יתחילו לדבר (חזק וברוך וכו') בזמן שהעולה הבא מברך.
אבל פשיטא שאם חזר כבר למקומו, אי"צ לרוץ לעמוד שם שוב.
נא, תקנו אותי אם טעיתי.

אבא יודן כתב:הבה נברר אחת ולתמיד, למה אנחנו מחפשים מ ק ו ר ו ת למנהגי ישראל, האין זה סתירה למושג מנהג, בודאי מעניין מאד לדעת עתיקותו של כל מנהג וגם אני מחובבם ויש הרבה ספרי מנהגים ישנים תח"י תודה לקל אבל מאין הנימה של לעג למנהגי זמנינו ??? אין זה אלא השכלה לוא חיים היינו בזמן הרמ"א כי אז, היו לעגו גם למנהגים של זמנו, לא כן?זה לשוני כאן
viewtopic.php?f=17&t=25412&start=80#p257647

ש. ספראי כתב:והתקנה לא התפשטה עד לאחר השואה, ואם כן, זוהי "חומרא שלאחר השואה" (משפט ששמעתי פעם מת"ח אחד, המגדיר הרבה חומרות חדשות כ'חומרות שלאחר השואה'...).

ובכן ? בא היטלר ואיבד ששת מליון יהודים ואת כל מנהג שיתפשט בישראל עד כי יבוא שילה! [רק שהגרמנים לא יוודעו מזה שהשפיעו על הספרות שלנו..]
לוא הרמ"א היה חי כיום בטח היה כתוב כן בהגהות הרמ"א שם בהל' נידה משהו כזה: ויש מקומות נוהגים...ואין לשנות...ואין לזלזל בשום מנהג כי לא לחנם הוקבעו...
למה יש לנו חוסר מאמץ במנהגים של דורינו תמיד יש למצוא חוטים עד לפחות מלפני שהרג היטלר את רוב האומה שלנו הי"ד.
ואגב בטח שלפני השואה 2 ערערו שלא נהגו כן לפני השואה 1 וכן הלאה כידוע.

מנין כתב:

עדיאל ברויאר כתב:הרחקה בין בשר לחלב שלוש שעות אצל היקים, גם כן ללא מקור.

למה אתה קורא 'מקור'? אם אתה מוצא מנהג שכתוב ברמ"א, זה נקרא מקור? הרמ"א רק מציין שכך נוהגים. אם כן המנהג הוא המקור, ואח"כ הוא נכתב. מסתמא רוב המנהגים התחילו ב'תורה שבעל פה' על פי חכמים (אם לא, אז זה מנהג שטות), ואח"כ נכתבו.

עדיאל ברויאר כתב:

מנין כתב:

עדיאל ברויאר כתב:הרחקה בין בשר לחלב שלוש שעות אצל היקים, גם כן ללא מקור.

למה אתה קורא 'מקור'? אם אתה מוצא מנהג שכתוב ברמ"א, זה נקרא מקור? הרמ"א רק מציין שכך נוהגים. אם כן המנהג הוא המקור, ואח"כ הוא נכתב. מסתמא רוב המנהגים התחילו ב'תורה שבעל פה' על פי חכמים (אם לא, אז זה מנהג שטות), ואח"כ נכתבו.

ככל הזכור לי, הרמ"א כותב שנוהגים שעה