מנהג ספרדי בלתי ידוע (?)
פורסם: ה' מרץ 03, 2016 3:13 am
בשו"ע סימן קיב
ס"א: אל ישאל אדם צרכיו בג' ראשונות, ולא בג' אחרונות; ודוקא צרכי יחיד, אבל צרכי צבור שרי. וס"ב: אין לומר פיוטים ולא קרובץ בתפלה.
ונ"ב הגהת ר' דוד קורדינאלי (בעל בית דוד):
אבל צרכי צבור וכו' פירוש כגון תקון הטל והמטר וכו'. ומ"ש (מרן השו"ע) בסעיף ב' דאין לומר פיוטים קאי אפיוטים דיוצר כדלעיל סימן ס"ח וחדשים מקרוב באו בטלו לומר תקוני הטל והמטר תוך התפלה ואומרים אותם קודם ולא ידענא מאי שנא להו מזכרנו ומי כמוך ובכן, דאינהו נמי לא הוזכרו בגמרא.
וכתב עליו החיד"א בס' טוב עין סי' מ אות יח:
ועמו הסליחה דהשוה לשאול צרכיו לפיוטי טל ומטר. וחמיר ליה פיוטים דיוצר מלומר פיוטי טל ומטר בתוך ג' ראשונות בלחש. והדבר פשוט דיותר חמור לומר פיוטים בתוך ג' ראשונות בלחש. ומה ענין שאלת צרכי צבור לפיוטים. והרי באמור משיב הרוח שהוא הזכרה כמו שתקנו רז"ל סגי ואינו זמן שאלה דתקון רבנן בתוך התפלה. ומה ענין פיוטים וחרוזים שחיברו אחרונים לזכרנו ומי כמוך שהם במסכת סופרים והם מיוסדים על אדני רזין עילאין כמ"ש רבינו האר"י ז"ל וכבר כתבתי לעיל בסימן זה אות ל"ה שכל זה בא לאחרונים שלא ידעו שהתנאים והאמוראים כל דבריהם הלא ברזי כסף וחכמת האמת שתו בשמים פיהם. וסברו שהדברים כפשוטם ולכן נפשם אוותה לייסד גם הם אמרות טהורות לפי דעתם על פי הפשט. ומ"ש בתוך דבריו ובכן נראה שכונתו על קדושות כפור. וגם אלו. מנהג אשר הריחו בסוד ה' שלא לאומרם. והאומרים אותם (את הרשות וסילוק לקדושה של יוה"כ) ואינם אומרים פיוטי טל ומטר טעמם: שפיוטי טל ומטר שאלת צרכיהם ובלחש. והקדושות שבח השי"ת ובחזרה ודוק כי קצרתי ודעת לנבון נקל.
------------
בער אנכי ולא אדע מי שמע ומי ראה כזאת פיוטי טל ומטר ב[b]לחש? על איזה מנהג מדבר הרחיד"א?[/b]
כמובן ששבעתות עתיקות מהגניזה שאולי אמרום היחידים אינם ממין הענין כאן....
ס"א: אל ישאל אדם צרכיו בג' ראשונות, ולא בג' אחרונות; ודוקא צרכי יחיד, אבל צרכי צבור שרי. וס"ב: אין לומר פיוטים ולא קרובץ בתפלה.
ונ"ב הגהת ר' דוד קורדינאלי (בעל בית דוד):
אבל צרכי צבור וכו' פירוש כגון תקון הטל והמטר וכו'. ומ"ש (מרן השו"ע) בסעיף ב' דאין לומר פיוטים קאי אפיוטים דיוצר כדלעיל סימן ס"ח וחדשים מקרוב באו בטלו לומר תקוני הטל והמטר תוך התפלה ואומרים אותם קודם ולא ידענא מאי שנא להו מזכרנו ומי כמוך ובכן, דאינהו נמי לא הוזכרו בגמרא.
וכתב עליו החיד"א בס' טוב עין סי' מ אות יח:
ועמו הסליחה דהשוה לשאול צרכיו לפיוטי טל ומטר. וחמיר ליה פיוטים דיוצר מלומר פיוטי טל ומטר בתוך ג' ראשונות בלחש. והדבר פשוט דיותר חמור לומר פיוטים בתוך ג' ראשונות בלחש. ומה ענין שאלת צרכי צבור לפיוטים. והרי באמור משיב הרוח שהוא הזכרה כמו שתקנו רז"ל סגי ואינו זמן שאלה דתקון רבנן בתוך התפלה. ומה ענין פיוטים וחרוזים שחיברו אחרונים לזכרנו ומי כמוך שהם במסכת סופרים והם מיוסדים על אדני רזין עילאין כמ"ש רבינו האר"י ז"ל וכבר כתבתי לעיל בסימן זה אות ל"ה שכל זה בא לאחרונים שלא ידעו שהתנאים והאמוראים כל דבריהם הלא ברזי כסף וחכמת האמת שתו בשמים פיהם. וסברו שהדברים כפשוטם ולכן נפשם אוותה לייסד גם הם אמרות טהורות לפי דעתם על פי הפשט. ומ"ש בתוך דבריו ובכן נראה שכונתו על קדושות כפור. וגם אלו. מנהג אשר הריחו בסוד ה' שלא לאומרם. והאומרים אותם (את הרשות וסילוק לקדושה של יוה"כ) ואינם אומרים פיוטי טל ומטר טעמם: שפיוטי טל ומטר שאלת צרכיהם ובלחש. והקדושות שבח השי"ת ובחזרה ודוק כי קצרתי ודעת לנבון נקל.
------------
בער אנכי ולא אדע מי שמע ומי ראה כזאת פיוטי טל ומטר ב[b]לחש? על איזה מנהג מדבר הרחיד"א?[/b]
כמובן ששבעתות עתיקות מהגניזה שאולי אמרום היחידים אינם ממין הענין כאן....