פורום אוצר החכמה

רגילה לשוננו להשתמש במלים ארמיות רבות בשימוש חוזר ונשנה, וכדרך השפה לפעמים בלי שימת לב שבעצם אין מובנן נהיר. נתקלתי היום במלים "פתיך" ו"לתא" הרגילים הרבה בספרי האחרונים, ואף שלרוב ניתן להבין את הכוונה מתוך ההקשר, עדיין יש צורך בהתחקות אחר מובנה האמיתי של המלה. היש באמתחתו של מישהו מקור לפירוש נכון לשתי המלים?

מקור לא אוכל לספק פרט ל'שפראך' הקיים בדברי רבותינו. אנסה רק לתרגם כפי הידוע והמובן לי:
פתיך [ביה] - קיים בו; משוקע בו; בשפה יותר מודרנית: מובנה בו.
לתא - זיקה (לא במובן של מס' יבמות); אבק (ע"ד אבק לשה"ר); שמץ; משהו.

אה, ו..שפראך - שפה, צורת ביטוי (הן בדיבור והן בכתב).

השורש 'פתך' במובן 'מעורבב' מצוי הרבה בלשון הפייטנים.
חפשנו, לדוגמא, בדי.בי.אס. במדור התפילה.

המילה פתוך כתובה במשנה נגעים פ"א

ראו למשל בשו"ת הרשב"א חלק ה סימן פד: "אבל בדבר שאינו מסוים, כאומר: תנו שוה מנה לפלו' מנכסי; וא' נתנו לו נכסים שוים מנה, זה מפתך פתיך /מתחלק/ בכולהו נכסי, ושומא בעי". הנוסף בין לוכסנים הוא מפרויקט השו"ת.

אין בידי כרגע מקור מדוייק.
זוכרני שרש"י בחומש (תזריע או מצורע) כותב שכשצבע הנגע מעורבב מלבן ואדום הרי הוא נקרא פתוך.

מעורבב כמו שכתבתי נגעים פ"א מ"ב

פירש"י לפתך:
פָּתַךְ, פתוך
עירב [חולין קיב.].
פתוך - (כלומר לשון) מעורב [פסחים סג.].
פתיכא - מעורבת [נדה ז:].
פתוך - מעורב, הוא נגע לבן אדמדם (כלומר לבן ובתוכו אדמדם) [ויקרא יג מב, שבועות ו.].

פירש"י ללתא:
לְתָא
משום לתא דידה - משום מזל דידה. האי לתא יתור לשון הוא [יבמות כט.].
משום לתאי דידי - בשביל מזלי [ב"מ כ:].
לתך - מזלך [ב"מ קו.].

זאב ערבות כתב:פירש"י ללתא:
לְתָא
משום לתא דידה - משום מזל דידה. האי לתא יתור לשון הוא [יבמות כט.].
משום לתאי דידי - בשביל מזלי [ב"מ כ:].
לתך - מזלך [ב"מ קו.].

דברי רש"י אלו, הם ודאי הביאור לעיקר המילה, אך ככל שפה שהסגנון משתנה עם הזמן [וכמדומני שאף אתה כתבת כך בא' האשכולות אודות האידיש], רבותינו הראשונים והאחרונים השתמשו במילה זו כ"שייכות", אם הצלחתי להגדיר את הדברים במדוייק.

הצלחת. אך אם שמת לב עברתי על אשכולות ישנים והוספתי היכן שהיה מה להוסיף והמלה לתא אף במובנה הרגיל מזל לא נפוצה ומעניין מאין הגיע משמעות שייכות.