פורום אוצר החכמה

שאלני ידיד, ולא ידעתי. אולי יש כאן היודע. לדבריו מצוי שר"ת זה מופיע לצד ופגי"ן (ופורץ גדר וגו') ושמא יש ללמוד משהו מן הסמיכות.

רצ"ב תמונה משתי אגרות

קול רנה וישועה באהלי צדיקים

ראיתי מישהו שכ' קללה רובצת ופורץ גדר ישכנו נחש

יש כל מיני וריאצות בכתבי ספרד

לפעמים כתוב לבד

ולפעמים כתוב ופגי"ן קרובץ - שאולי ר"ת ופורץ גדר ישכנו נחש קללה רובצת או משהו דומה

קול רנה וישועה באהלי צדיקים לא מתאים כשכותבים ופגי"ן

כעת אני רואה שהקדימני עמיתי מיללער שיחי'

ראיתי להוסיף שהרבה פעמים כתבו על אגרת ופגי"ן דרגמ"ה והכוונה שלא לקרוא מכתב הזולת, ואולי קרוב"ץ לבד גם קשור לזה באיזה אופן

כנראה זה ר"ת קול רנה וגו', זה לעומת זה: הפורץ גדר ישכנו נחש, והצדיק הנזהר בחרם יזכה לרנה וישועה.
כך מוכח מכך שלפעמים מקום ר"ת הנ"ל הם באמצע ר"ת של ברכות אחרות. כגון פציחות"ם = פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט. או אשו"ש ואל"ש = אתה שלום וביתך שלום וגו'. הלב"י = המוליכו לבעליו ברוך יהיה. [אמנם יש לבדוק את מיקומם בכתה"י עצמו, כי יתכן שכשהועתקו לדפוס נשתנה].
להלן דוגמאות מספר קהלת צפרו ח"א. בלוח ראשי התיבות שם הזכיר המחבר הר"ד עובדיה בקרוב"ץ רק את הפתרון קול רנה.
בד"כ בראשי התיבות נוקטים אות אחת בלבד, ודחוק להניח שהשתמשו בארבע אותיות מתוך חמש בשביל ר"ת. (ומהתיבה הראשונה לקחו רק אות אחת). למרות שי"ל שהתכוונו להשתמש במליצת הלשון קרוב"ץ הידוע.



[ועדיין צ"ע. ויל"ע בבית העמרמי.http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... base=NNL01].

יש"כ לעונים, הפתרון קול רנה נראה מאד רחוק.
המכתבים שעלו כן הם מכי"ק ר' אליהו מאני, אבל לדברי השואל יש כיוצ"ב מחכמים ממצרים ומכל אגן הים התיכון.
הרב משנ"נ, מסקרן אותי איך ידעת על קונטרס בית העמרמי...? (לא שבשאר ידיעותיך יש לי השגה, אבל ידיעה משונה כזו מפליאה במיוחד...)

הרב אי"ס,
במכתב הראשון שהועלה, הביטוי קרוב"ץ מופיע לבדו, ללא אזהרת פגי"ן, או כל אזהרה אחרת.
במכתב השני, אזהרת פגי"ן מופיעה אמנם, אך לא נראה שום קשר בינה לבין הביטוי קרוב"ץ. שכן בעוד הקרוב"ץ נראה מעין סיום נוסח המכתב (עם מירכוז שורה אחרונה למען הקישוט), הרי שאזהרת פגי"ן נכתבה כמעט בשולי הגליון, משוכה מעט כלפי מעלה, ונראית כעומדת בפני עצמה.
בשאר הדוגמאות שהעלה הרב משנ"נ, ניכר בהדיא שזהו לשון ברכה.
האם נוכל לראות דוגמא שהביטויים פגי"ן וקרוב"ץ סמוכים זל"ז באופן ברור, ע"מ שנוכל להסיק על איזה שהוא קשר ביניהם?

יעקובי כתב:האם נוכל לראות דוגמא שהביטויים פגי"ן וקרוב"ץ סמוכים זל"ז באופן ברור, ע"מ שנוכל להסיק על איזה שהוא קשר ביניהם?

לדוגמא ראה כאן ובעמ' 107,156 [אמג"ר דהתם היינו ארור מסיג גבול רעהו].
אם הר"ת קרוב"ץ יהיו בין שני ר"ת של 'קללות', תהיה זו ראיה אלימא.
בית העמרמי נזכר כאן פעם בא' מהודעות בריושמא.

ייש"כ!!

ובכל זאת,

מה שנכון נכון כתב:[אמנם יש לבדוק את מיקומם בכתה"י עצמו, כי יתכן שכשהועתקו לדפוס נשתנה].

הנה מכת"י היר"א מירושלים, הרח"ד חזן, ורבני טבריה

ראו כאן. מצאתי עכשיו

http://www.otzar.org/aspcrops/142113_46 ... 332016.asp

אילו היה ניתן לחפש באוצר עם גרשיים, נראה שהיו עולות תוצאות רבות.

מה שנכון נכון כתב:[ועדיין צ"ע. ויל"ע בבית העמרמי.http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... base=NNL01].

איקלע לידי ספר בית העמרמי, ובערך קרוב"ץ אינו מזכיר פענוח נוסף לר"ת אלו מלבד קול רנה וכו'.
וכפי שר"ד עובדיה אינו מזכיר בלוח ראשי התיבות שבסוף קהלת צפרו פענוח נוסף, אע"פ שמובאות בספריו כמה אגרות עם כיתוב זה.
לשאר ראשי התיבות ש'על הכתב' הם מתייחסים. כגון אמג"ר, הלב"י, חמ"ה. כך שיש מה ללמוד משתיקתם זו.

בחיפוש באוצר נמצא שגם יב"צ ובניהו פענחו ר"ת אלו (הסמוכים לפגי"ן) כקול רנה וכו'.
וכן רי"מ טולידנו בירושלים ג עמ' קנ.

על האמור לעיל בקשר שבין ה'פגי"ן' ל'קרוב"ץ' אפשר להוסיף שיתכן שלא רצו לכתוב תיבה של קללה בלבד, וע"כ הוסיפו ברכה לנשמרים מלעבור על החרם.
[גם לשון רביצה ביחס לקללה כמדומני שהוא חדש, ולא היה רגיל בשימוש בעבר. (מצאנוהו גבי אלה בדברים כט יט)].