ההוא גברא כתב:יש לי הערות על מגילת תענית (על מהדורת ורד נעם), ואני מסתפק אם לכותבן כאן, שמא אף אחד מן הכותבים פה לא עסק בנושא ואין מי שיתעניין בהן.
עיניו כיונים כתב:אני עסקתי מעט בספר ובמהדורת נעם, ואתעניין לקרוא הערותיך.
ההוא גברא כתב:בפרשת מסעי הוא אחר ליל יו"ט של פסח , אבל ממחרת השבת הוא ממחרת יום טוב כולו. (כי "ממחרת השבת" משמע שכבר עבר יום טוב כולו).
ההוא גברא כתב:תחילה הערה עומדת בפני עצמה, ובהמשך השבוע אי"ה אכתוב הערות שמתקשרות זו לזו.
בח' ניסן איתקין חגא , נ"א איתותב חגא דשבועיא. דהיינו שהשיבו חכמים על הביתוסים שאמרו עצרת אחר השבת. זה מובא במנחות סה ע"א. במגילת תענית יש כמה ראיות.
בנוסח פרמא כתוב: ר' יהודה אומר כתו' אחד אומר ממחרת השבת וכתוב אחד אומר ממחרת הפסח מה ממחרת שנ' להלן מאחר יום ראשון של פסח אף ממחרת שנ' כאן ממחרת יום טוב הראשון של פסח (וכו' בתורת כהנים).
[המעתיק חשב בטעות שהדברים שבמגילת תענית כבר נמצאים בתורת כהנים, אבל אינם שם]
ורד נעם כותבת שהיא הדרשה שנמצאת גם בהלכות גדולות ובלקח טוב, שהוכיחו מיהושע שכתוב שם "ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי".
ולא הבחינה ששניהם כתבו נגד הקראים, שמאמינים בנ"ך ומשווים אותו לתורה (ואינם יודעים שחכמים הם שקבעו מה נכלל בתנ"ך). ולכן ראיה מיהושע היא ראיה גמורה נגדם. אבל לא מצאנו שהפרושים הביאו ראיות מן הנ"ך נגד הצדוקים והבייתוסים.
ובתור ראיה בשיטת הלימוד של חז"ל (שלא כנגד הבייתוסים), היא ראיה בעייתית מאוד, דדברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן. והבודק יראה שמדרשי ההלכה, ספרא ספרי ומכילתא [ומכילתא דרשב"י] מלאים פסוקי נ"ך בחלקי האגדה אבל אין פסוקי נ"ך בחלקי ההלכה.
ועוד, שזו ראיה שאינה צריכה גזרה שוה, אלא פסוק מפורש ביהושע.
(ולא נכנסתי לקושית הראב"ע המובאת בתוספות ובפירושו)
אלא נראה שאין זה "ממחרת הפסח" ביהושע, (שאי אפשר ללמוד ממנו שאינו תורה אלא דברי קבלה), אלא המקום האחר בתנ"ך, "ממחרת הפסח" שבפרשת מסעי: וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כָּל מִצְרָיִם.
ולכן הוא רק לימוד בגזירה שוה שאינו במשמעות הפסוק. וגם הלשון מדוייקת:
ר' יהודה אומר כתו' אחד אומר ממחרת השבת וכתוב אחד אומר ממחרת הפסח מה ממחרת שנ' להלן מאחר יום ראשון של פסח אף ממחרת שנ' כאן ממחרת יום טוב הראשון של פסח
בפרשת מסעי הוא אחר ליל יו"ט של פסח , אבל ממחרת השבת הוא ממחרת יום טוב כולו. (כי "ממחרת השבת" משמע שכבר עבר יום טוב כולו).
והוא לימוד רק בגזירה שוה, ולא ממשמעות הפסוק
צופר הנעמתי כתב:הראיה מיהושע אינה פסוק מפורש שכן אפשר שפסח של אותה שנה חל בשבת, ומסתבר שכך פירשו הצדוקים, אבל מגזירה שווה אפשר ללמוד הסתום מן המפורש שבשניהם מדובר ביום שאחר יו"ט ראשון של פסח.
ההוא גברא כתב:א. החושן הוא ריבוע כפול (מלבן), "רבוע היה כפול", "זרת ארכו וזרת רחבו כפול". ולכן וודאי המידות הן חלקיות. המזבח הוא רבוע סתם (ריבוע), ולכן רק כך אפשר ללמוד: כשם שבחושן המידות הן חלקיות, מהאמצע (קו האמצע), כך במזבח הן חלקיות, מהאמצע (אמצע הריבוע).
ג. שם שני הפסוקים מדברים בפירוש על המזבח. (ודוחק).
ד. יום ראשון היא לשון חריגה, ולכן כנראה התכוון תחילת פסח. (ודוחק). (אם לא תפרש שהוא כמו ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם).
ההוא גברא כתב:סוף סוף הבעיה בפסוק ביהושע היא שהראיה צריכה הסבר, מנא ליה שמחרת הפסח הוא ט"ז ולא ט"ו, ואין במגילת תענית הסבר.
ההוא גברא כתב:א. לא הבנתי למה כוונתך. גם אתה חושב שהחושן הוא ריבוע כפול, דהיינו כשפושטים אותו הוא מלבן, ועל כרחך זרת ארכו וזרת רבו הן מידות הריבוע (חציו = מידות חלקיות), לפי כללי הגיאומטריה שאי אפשר לחלוק עליהם כידוע מהתוי"ט בכלאים...
ההוא גברא כתב:בז' בכסלו, כתוב בכ"י פ
בשבע בו יום שמת הדורוס מפני שהיה הודורוס שונא את ישראל את החכמים.
בכ"י א כתוב
בשבעה ביה יומא טבא שמת הודורוס רצחן של תלמידי חכמים ששמחה לפני המקום כשהרשעים מסתלקין מן העולם שנ' באבוד רשעים רנה ונא' וגם יד ה' היתה בם להומם.
בשני כתבי היד כתוב הודורוס ולא הורדוס.
המהדירה טוענת ששני כתבי היד הם נוסחים נפרדים שהיו קיימים לפני חתימת התלמוד. אם כן שהם נפרדו כשעדיין היו נוסחים בעל פה (נא לא לדון כאן על שיטת קצת הראשונים שהיו כותבים תורה שבעל פה מזמן חתימת המשנה), איך נפלה בשניהם טעות סופר משותפת?
(אין ספק ששמו של הורדוס היה ר' לפני ד', ומטבעותיו מוכיחות שכך שמו). ד' ור' דומות בכתב, לא בשמיעה.
לפיכך קראתי את הספר בהנחה שהנוסחים נפרדו אחרי חתימת התלמוד, ומצאתי שכך נראה מראיות רבות. רק אחרי כן מצאתי את התשובה לשאלה: אין זו טעות סופר עתיקה שאף אחד לא תיקן אותה, אלא כתיב פרובנסאלי. נראה שמקור כתבי היד הוא מפרובנס.
בפירוט: הכתיב הורודוס הוא קבוע בכ"י פרמא של בית הבחירה למאירי, בין בדברי המאירי בין בפירוש המשנה לרמב"ם. רק במאירי לאבות שנדפס מכ"י אחר הכתיב הורודוס, אבל בספר שערי ציון שהעתיק ממנו הכתיב הודורוס. (בדקתי ליתר ביטחון בכתבי היד ומצאתי שכן הוא, כמו שנדפס במהדורת מכון אופק. כמו כן, יש ממוציאי המאירי שתיקנו את הכתיב, ולכן בחלק מהמסכתות נדפס הורדוס, מאבל בכתב היד תמיד הודורוס).
גם בסדר הקבלה לראב"ד הראשון (אבן דאוד) חלק מכתבי היד כותבים הודורוס, אחד מהם הוא הוא כ"י פ הנ"ל, שכולל גם את סדר הקבלה לראב"ד וגם את מגילת תענית.
כ"י פ כתוב "בכתיבה ספרדית", אבל כידוע ההגרדה כוללת גם כתב פרובנסאלי. כ"י א נכתב על ידי סופר ממיורקה לאחד מבני משפחת קפשאלי (המפורסמת מקנדיא), וברור שנכתב אחרי גירוש ספרד כשמגורשים הגיעו גם לקנדיא.
אבל לא מצאתי תשובה לשאלה למה המהדירה לא כתבה מילה על כך...
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 396 אורחים