פורום אוצר החכמה

כיום, כדומני, מקובל לנקד את "מיני תרגימא" כך:
מִינֵי תַרְגִּימָא
אכן כן?
ידועות אפשרויות אחרות (במיוחד בנוגע לתיבת "תרגימא")?

אוסיף עוד, חשובה לי במיוחד עדות לניקוד כזה:
תְרַגימא

אינני מבין את התלבטותך. אם מצאת מקור קדום שמנקד כך אין כל סיבה שלא לנקד כך.
[וגם מסתברא יותר, שהרי לא מדובר בענין של תרגום...]

חכם באשי כתב:
אוסיף עוד, חשובה לי במיוחד עדות לניקוד כזה:
תְרַגימא

א"י אם זו עדות כשרה, אבל בערוך השלם ניקד כן תְּרַגֵימָא.

זקן, ההכרח שלי הוא בגלל, שהניקוד בו אני חושק מתאים למשקל איזה שיר.

חקר, נפלא ביותר!
זה מספיק עבורי. היה למהדיר ידע בשפות ואם הוא ניקד כך כנראה שהיה לו על מה לסמוך.

מרדכי וינטרויב כתב:https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%94

ר' מרדכי היקר, גם פותח האשכול ח"ב הכיר את צורת הניקוד העכשוית.

זקן יקר, מחמת זקנתך קשה עליך קריאת אותיות קטנות ולא ראית שכתוב שם בתוך הערך שהקריאה הרגילה היא שיבוש של המילה היוונית טְרַגֵמָא, ט' בשוא, ר' בפתח, ג' בצירה, שהוא הניקוד שחיפש החכם.

אם ביוונית עסקינן, הרי זו ראיה ניצחת. אך לפי הדקדוק העברי (לשון חכמים שהעתיקו את המילה) יותר שייך הניקוד הפותח בפת"ח. ופוק חזי עמא דבר וגדולי ישראל שאומרים כן.

ע. התשבי כתב:אם ביוונית עסקינן, הרי זו ראיה ניצחת. אך לפי הדקדוק העברי (לשון חכמים שהעתיקו את המילה) יותר שייך הניקוד הפותח בפת"ח. ופוק חזי עמא דבר וגדולי ישראל שאומרים כן.

ידוע לך אולי, כיצד ה"עמא" שבתקופת הראשונים נהג להגות?
אני חיפשתי את הניקוד תְרַגימא בגלל שהיה לי הכרח שהיתה כזו הגייה.

מצטער, כנראה טעיתי בהבנת דבריך קודם...

חכם באשי כתב:ההכרח שלי הוא בגלל, שהניקוד בו אני חושק מתאים למשקל איזה שיר.