פורום אוצר החכמה

שו"ת הרשב"ש סימן תרל
באדיבות מכון ירושלים

שאלוני נאמני הקהל יצ"ו של עיר אלגזאייר.

סיידנא רטי אלאלה ענכם ואמתענא בטוול עמרכם ואייאמכם אלסעידה תעלם כאן מן פסדאד אלזמן פטר אלמתגר וטועפת בעונות תגאר האדאל קהל ולא תם מן יחגר פי אל בחר פי האד אלומאן אלא אלקליל מן אלנאס ובאל קליל מן ראץ אלמאל וצאר מהמא יוטלאב סלף אוו גיירה מן אלמכזן יעלב בלסאן אלמתגר ואל תגאר ולא יומכאן אין יכון דאלך אלדרך כלה על ראוואלאיך אל הלאל לאן לקלתהם ולקלה' ראן מאלהם פי אלקליל מן אלזמן יציע מא בין איידיהם ואין קצר פי שלב אלמכזז חגמל באסם אלתגארי פאל קצד בהו גמיע בם וגהה' צוו הל יומכאן לכל מן פי וגה צוו יעמי פי דאלך אלטליבא אל די יטלב אל מכזן ומהמא אדטלא בת בלסאן אלתגאר אם לא פנטלבו מן אלל' ומנך אן תסתפתי לנא פי דאלך לאנך, אנת מורה הוראותינו ולסראנך נחו וכל הקהלו' מאשיין שוול אללה לנא פי עמרף.

והשבתי להם. פדעותכם האדי למה עטאנה אללה מן חק היא מואפקא ועלי דאלף מהמי אן וקעת רמייה או אסמיית סלף מן אלמכזן עלי וזה מגמל פאן תכון לתגאר ולכל מן פי וגה צוו ואן תכון אלקצמא פיה לפי ממון.

סיידנא רשי אללה ענכם פנחן אנטרנה אדא כאן אל אמר כדאלף פקד יוכתר אל מלשינות ואל מחלוקת אלתי אלשריעה תזרב עליהא אן לא תכון בל תתבע אלישריקא אלה תכון פיהא אחדואלי אלשלום הל יומכן או נבזדו דאלף עלי' כל מין יביע וישתריפיעטי עלי' כל מא ישתרי שי מעלום.

והשבתי להם. אבקאכם אללה אדא ואפק אלרוב עלי' דאלף פלמה בדאלך פלמא מן אצדאר ואל צלאח פי דאלך ואן אכיתרהם עדדא' ואבתדהם מגרס ותתואפקו מע אל רוב פי דאלך נואפקתם אנא עליה, ולכם שלום.
שלמה בן הרב הגדול ר' שמעון נ"ן בן החכם רבי צמח זלה"ה.

ועל זה נאמר:

שכן כתוב בספר בן סירא: במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות (חגיגה יג.)

ותרגומו...?

לצערי אינני יכול לסייע, אני בוּר בשפה הערבית.

מעשה בעיירה יהודית, שהכומר הנוכחי היה גורר אותם לויכוחים בכיכר העיר. מצבם היה כלל לא פשוט, מהסיבה שהכומר היה מלומד ומביא ראיות כביכול מכתבי הקודש, ואילו להבדיל היהודים היו אנשים פשוטים, ולא היה באפשרותם לענות לו. כך התנהלו חייהם שנים רבות. יום אחד ביקר בעיירה יהודי זר, וכששמע על המתרחש, סיפר כי לדעתו הוא יכול לנצח את הכומר. תוך זמן קצר התפשטה בעיירה השמועה, שישנו כאן יהודון הטוען שהוא חכם יותר מהכומר. כמובן ששוב גררו את היהודים לכיכר. אולם בפעם הזו התאספו היהודים עם תקוה מסוימת, אולי סוף סוף תבוא הישועה. לאחר שהתמלאה הכיכר בתושבי העיר, הושיבו כמובן "שופטים" שיקבעו מי יהיה הצודק בויכוח. הם כיבדו את הכומר לדבר ראשון, והוא כהרגלו שפך אש וגפרית. לאחרי נאומו המלומד, קראו ליהודי הזר להשיב לו. נעמד היהודי בביטחון מול הכומר, ושאל בקול: אתה טוען שהנך בקיא בשפת הקודש, האם זה נכון?. ענה הכומר, בהחלט !. הביט בו היהודי כמנצח ושאל: א"כ תאמר לי מה פירוש התיבות "לא ידעתי". הכומר קרא בקול גדול את תרגום התיבות בפולנית צחה. כמובן שהויכוח הסתיים בתבוסתו של הכומר.
לאחר שנרגעו הרוחות שאלו היהודים המקומיים את היהודי הזר, איך עלה בדעתך רעיון כזה. ענה היהודי: אצלנו בעיירה ישנו הדיין הזקן ר' שמחה. אולי אתם לא יודעים אבל אבא שלי (אלעמען צום ליינגע יארן) עוד הסיע אותו בעגלה לחופה שלו בעיר הגדולה, והוא תמיד היה מספר לי על גודל ההתרגשות שהיתה שם. הדיין שיחי' מוסר שיעור חומש עם בית יהודה בכל יום לפני ערבית. ואני נוהג להגיע מוקדם ולהקשיב לשיעור. הרבה אני לא מבין שם, אבל אני נוהג להוריד את המגפיים, וזו הזדמנות בשבילי לחמם את הרגליים ליד התנור. לאחרונה שמעתי בשיעור את ר' שמחה מקריא מרש"י "לא ידעתי" ואח"כ מקריא מהבית יהודה "איך ווייס נישט", נו ואני שואל אותכם: אם ההייליקער בית יהודה לא יודע פירוש תיבות אלו, אז שהכומר ידע?

והנמשל מובן: אם מכון ירושלים אינו יודע, אז שאני ידע?

נ. ב.
כמובן שאין בדעתי ואין ביכלתי למעט בערכו של מכון י-ם. המעט תורה שלמדתי בחיי היה בחלקו הגדול מספריהם. אבל בתוספתא פסחים פ"ה אמרו:

שנאמר תמימים יהיו לכם ונסכיהם כשהן מבוקרין תמידין כשאינן מבוקרין אינן תמידים

.
ויש גורסים (ליברמן):

שנאמר תמימים יהיו לכם ונסכיהן כשהן מבוקרין תמימין כשאינן מבוקרין אין תמימים.

וממי אפשר לצפות לתמימות אם לא ממכון י-ם.

אני לא מבין מטרת אשכול זה,
הפותח הביא תשובה בערבית, ואח"כ המשיך עם מעשייה נפלאה,
אך תכלס' מה הוא רוצה ?

הוא רוצה לומר שמן הראוי היה שמכון ירושלים הנכבד יתרגם את התשובה הזאת, ולא ידפיסה כמות שהיא. זה הכל.

האם מר חיים בדק ונוכח שגם במהדורה הנדפסת אין תרגום לעברית או שהסתפק בעיון בפרוייקט השו"ת של בר אילן.

הבעיה היא שגם לא מדובר בערבית תקינה - עם ההורקה מכלי לכלי על ידי מעתיקים שאינם מכירים את השפה השתבשו המילים טובא, כמצוי בכה"ג, וקשה לדעת מה היה כתוב במקור...

(אם זכרוני אינו בכזיב, שמעתי מת"ח אחד שהוא עוסק בתרגום תשובות רשב"ץ - ואולי משפחתו - שבערבית).

ואני אומר לכם שהסיפור אחר לגמרי. הכותב נוהג בשבוע שחל בו פורים, להתחיל לטעום ממשקאות החג. וכך יצא מה שיצא.

העירו לי שיש לכתוב בית יהודא (עם א' לבסוף). אני מתנצל על הטעות.

כותרת האשכול לא ברורה.
וכפי שהעירו כאן התעתיק עצמו גרוע ומיניה וביה, לדוג' בפיסקה הראשונה: רטי אלאלה, בפיסקה השלישית: רשי אללה, כששתי הצורות אינן נכונות, והראוי: רצ'י.