פורום אוצר החכמה

מה יהיה דינו של בית הקברות לאחר תחיית המתים?
תהיה עליו דין טומאה? כמו בית הקברות הקבוע שאפילו לאחר שפינו ממנו את המתים נשאר עליו דין הטומאה?
איני מכיר את התחום ואשמח לכל מקור, ועדיף (כרגיל...) מחז"ל או ראשונים.

מקור אין לי הסברה הסברא נראית פשוטה, שאם טעם גזירת חז"ל לטמא קבר שפינוהו, כדי שלא יפנוהו, הרי זה לא שייך לאחר תחיה"מ.

נדה סט:-ע:
תנו רבנן שנים עשר דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את רבי יהושע בן חיננא ג' דברי חכמה ג' דברי הגדה ג' דברי בורות ג' דברי דרך ארץ .... שלשה דברי בורות אשתו של לוט מהו שתטמא אמר להם מת מטמא ואין נציב מלח מטמא בן שונמית מהו שיטמא אמר להן מת מטמא ואין חי מטמא מתים לעתיד לבא צריכין הזאה שלישי ושביעי או אין צריכין אמר להן לכשיחיו נחכם להן איכא דאמרי לכשיבא משה רבינו עמהם.

תולדות אדם כתב:מקור אין לי הסברה הסברא נראית פשוטה, שאם טעם גזירת חז"ל לטמא קבר שפינוהו, כדי שלא יפנוהו, הרי זה לא שייך לאחר תחיה"מ.

איה מקום הטעם לגזירת חז"ל זו?

יגל כתב:נדה סט:-ע:
תנו רבנן שנים עשר דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את רבי יהושע בן חיננא ג' דברי חכמה ג' דברי הגדה ג' דברי בורות ג' דברי דרך ארץ .... שלשה דברי בורות אשתו של לוט מהו שתטמא אמר להם מת מטמא ואין נציב מלח מטמא בן שונמית מהו שיטמא אמר להן מת מטמא ואין חי מטמא מתים לעתיד לבא צריכין הזאה שלישי ושביעי או אין צריכין אמר להן לכשיחיו נחכם להן איכא דאמרי לכשיבא משה רבינו עמהם.

תשובתך לא הועילה לי במאומה מלבד שהנני בוּר...
שם הנידון הוא אם המתים יצטרכו הזאה, ואני שואל: מה יהיה דין בית הקברות באותו זמן.
אולי נתכוונת לומר, "לכשיחיו נחכם" גם בפרט זה, אבל מה אעשה שאני צריך לדעת זאת כבר עכשיו (כמו שהאחרונים לא חששו לדון כבר עכשיו בענין אם המתים שיקומו לתחייה יצטרכו הזאה שלישי ושביעי, עי' מגדים חדשים, ברכות, במאמר תחיית המתים שבתחילתו).

בוא נקח את זה צעד קדימה ...

אם בתי הקברות יישארו בדיני טומאתם, האיך יוכל הכהן לעמוד בהר המשחה בכדי לעשות פרה אדומה ?
הרי הר הזתים יש לה דין בית הקברות !

בזמן הבית, לא קברו מתים בהר הזתים. נקודה.
ואולי באמת, לעתיד לבוא, יחפשו הר אחר שכנגד בית המקדש ויזו כנגדו.

עכ"פ אין זה מקור בעבורי אלא סברא. ואני מחפש מקור.

חכם באשי כתב:

תולדות אדם כתב:מקור אין לי הסברה הסברא נראית פשוטה, שאם טעם גזירת חז"ל לטמא קבר שפינוהו, כדי שלא יפנוהו, הרי זה לא שייך לאחר תחיה"מ.

איה מקום הטעם לגזירת חז"ל זו?

רש"י סנהדרין מז:

חכם באשי כתב:בזמן הבית, לא קברו מתים בהר הזתים. נקודה.
ואולי באמת, לעתיד לבוא, יחפשו הר אחר שכנגד בית המקדש ויזו כנגדו.

עכ"פ אין זה מקור בעבורי אלא סברא. ואני מחפש מקור.

כמה נקודות :

א) קבורה בהר הזתים בימי הבית -

1) זכריה בן יהוידע הכהן שהיה בימי בימי יואש בתקופת בית ראשון נהרג במקדש ה' ביום השבת וביום הכיפורים ונקבר בתחתית הר הזתים
2) חגי זכריה ומלאכי שהיו מעולי בבל בתחילת תקופת בית שני ומאנשי כנסת הגדולה קבורים במערה שבמרומי הר הזתים

ב) לדידך שכתבת שלא קברו בהר הזתים כלל בתקופת הבית תיקשי דהרי ידעו שהכהן היה עומד בהר הזתים בעבודת פרה אדומה (וגם המוליך שעיר לעזאזל היה עובר בהר הזתים), א"כ נמצא דשלא כדין עשו כשייסדו שם מקום קבורה בהיות הר הזתים מקום הנצרך לכהנים ?!

ג)בינתיים לא נצינו עוד הר שהוא כנגד בית המקדש עליו יוכל הכהן השורף את הפרה לעמוד ולהזות כנגד ההיכל (הר הצופים הוא יותר מדי לכיון צפונית מזרחית וא"א לכוון משם נוכח ההיכל - ומה גם שהחומה הצפונית מפריע לשדה הראייה של הכהן בניגוד לחומה המזרחית שהוא נמוכה בכדי שהכהן יוכל לראות)
(וגם את"ל שלעת"ל הר הזתים יבקע מחציו וא"כ היה' שם "הר חדשה", הרי גם מזה לא הרווחת שהרי המתים קבורים גם מצפון וגם מדרום)

ד) אכן, "מקור" אין לי אבל הסברא אומרת דרשני !!

תולדות,
תודה על ההפנייה והטרחה.

שבטישראל,
אשמח להגיב על דבריך, אך עשה עמי טובה, ותעתיקו לאשכול אחר. אני עדיין 'תקוע' בנושא הנוכחי ואין לי חשק להסיטו.

הקושי' מהר הזתים היא קושיא של הבל במחכ"ת.
מקור הדין בגמ' סנהדרין מ"ז ע"ב כנ"ל לגי' רש"י ופי' שם דהוא משום קנס.
"מקומו טמא. גזירה דרבנן היא שגזרו. טומאה עולמית על הקבר כדי שלא יפנוהו"
והיינו דווקא קבר שפינהו ולא קבר שקמו מתיו לתחיה.
לעצם השאלה לכאו' תלוי אם אחר תחה"מ שוב לא ימותו ובלע המות לנצח ושוב אין טעם לקנס.
משא"כ לדעת הרמב"ם שאח"כ ג"כ ימותו עדיין יש מקום לקנס.

אליהוא, מה שהבאת את דעת הרמב"ם, זה שייך אם נדון אם יבוטל גזירת חכמים זו או לא. אבל על קבריהם של אלו שנקברו טרם התחי' ודאי לא שייך הגזירה אף לדעת הרמב"ם.

תודה, אליהוא.
דבריך מעניינים ביותר.
אך באמת, קשה לי להאמין שאף אחד לא כתב במפורש מה יהיה דינו של בית הקברות.

חכם באשי כתב:אך באמת, קשה לי להאמין שאף אחד לא כתב במפורש מה יהיה דינו של בית הקברות.

אתה מכיר ספרי הלכה המיועדים לתקופה שלאחר תחיית המתים?

אכן, באמת חסר כזה ספר...
אולי תגש למלאכה, אני מוכן לעזור לך.
דווקא היה מתאים לחוג חסידי מסויים לעסוק בענין!
עכ"פ, למרות שאין ספר הלכתי מקיף, אנו מוצאים דיונים רבים בענייני הלכה וכדומה הנוגעים לאותה תקופה. עיין בבקשה, בספר מגדים חדשים שציינתי לעיל, המצוי באוצר (ואין תירוצים, ש"אינו תחת ידי"...), ותראה הרבה מהם.

אולי [בהקשר לדברי תולדות אדם דלעיל אם הבנתי נכון], יש לתלות את הספק עוד בגדר הקנס,
אם הוא טומאה חדשה מדרבנן או שגזרו להשאיר את הטומאה שהיתה קודם שפינה,
שאז אולי יש לומר שאם האדם כעת חי, שוב לא שייך שיטמא.

יגל כתב:נדה סט:-ע:
תנו רבנן שנים עשר דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את רבי יהושע בן חיננא ג' דברי חכמה ג' דברי הגדה ג' דברי בורות ג' דברי דרך ארץ .... שלשה דברי בורות אשתו של לוט מהו שתטמא אמר להם מת מטמא ואין נציב מלח מטמא בן שונמית מהו שיטמא אמר להן מת מטמא ואין חי מטמא מתים לעתיד לבא צריכין הזאה שלישי ושביעי או אין צריכין אמר להן לכשיחיו נחכם להן איכא דאמרי לכשיבא משה רבינו עמהם.

לכאורה יש מקום להביא הוכחה מפורשת מגמרא זו שבית הקברות שוב לא יהיה טמא.
שהרי אם הקברים טמאים, המתים הקמים לתחייה עשויים להיטמא מיד מן הקברים שלהם עצמם,
ומה מקום אפוא יש להסתפק אם המתים לעתיד לבא צריכים הזאה?