פורום אוצר החכמה

המנהג של ברכת הבנים בערב שבת ידוע מאוד, אבל פחות מוכר ברכת הבנים במוצ"ש לפני הבדלה, מהו המקור הקדום לכך?


בינתיים מצאתי את זה:
"מ"ש פרירה מקהילת הספרדים באמסטרדם ציין שבבית הוריו נהגו לברך את הבנים עוד לפני צאתם לבית הכנסת, וכן לאחר שעלה האב לתורה (בשבת בתפילת שחרית). אצל יהודי אמסטרדם האשכנזים נוהגים לברך את הבנים בליל שבת, בבוקרו של יום השבת וגם לאחר ההבדלה במוצאי שבת. בספר "אוצר דינים ומנהגים" של Eisenstion J.D. הוסיף לאחר תיאור המנהג והברכה: "כל אחד מוסיף ברכה משלו". " (מקור: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/tal ... rkat-2.htm)

יצחק אבינו ברך את יעקב בנו, בברכת "ויתן לך".

אוצרניק כתב:יצחק אבינו ברך את יעקב בנו, בברכת "ויתן לך".

ומכאן יונהג המנהג לברך את הבנים בליל פסח...

יש בלקט יושר

עיין בכל הפוסקים שמדברים על ליל תשעה באב שחל במוצ"ש שהם כותבים שאין לברך הבנים במוצ"ש זה. (נ"ל שמקורו מהרמ"א, אבל יתכן שיש מקור קדום יותר לזה. המשנ"ב כמדומני נחלץ לבאר לבני דורו שכבר לא הכירו את המנהג של ברכת הבנים במוצ"ש).

זכור לי שגם במקור חיים (בכרך) בשבת מביא את זה. הרעיון הוא שמברכים את הבנים כל פעם שיוצאים מבית הכנסת. ולכן מברכים אחרי ערבית ליל שבת, שחרית שבת, וערבית מוצ"ש. (באשכנז לא נהגו לצאת מבית הכנסת בין מנחה לערבית של מוצ"ש, ואכלו סעודה שלישית לפני כן).

זקן ששכח כתב:

אוצרניק כתב:יצחק אבינו ברך את יעקב בנו, בברכת "ויתן לך".

ומכאן יונהג המנהג לברך את הבנים בליל פסח...

חושבני שעדיין מנהג כל ישראל לברך ברכת הבנים כל ליל שבת ויו"ט, ואין שום סיבה שליל פסח יצא מן הכלל, להיפך, כתוב שם שזה הזמן הכי טוב לברך שאוצרות טללים נפתחים. כך שמי שמברך את הבנים כל השנה חוץ מליל פסח פספס את העיקר...

אגב, לא רק האבא מברך את הבנים אלא גם האמא, וזה מוזכר בשם האריז"ל בהרבה פוסקים שינשק יד אמו לאחר הברכה שמברכת אותו, (אבל מנהג הברכה שהאמא מברכת היה כמובן עוד הרבה לפני האריז"ל).

משולש כתב:אגב, לא רק האבא מברך את הבנים אלא גם האמא, וזה מוזכר בשם האריז"ל בהרבה פוסקים שינשק יד אמו לאחר הברכה שמברכת אותו, (אבל מנהג הברכה שהאמא מברכת היה כמובן עוד הרבה לפני האריז"ל).

לא ראיתי שכתב האר"י או שכתבו בשמו שהאמא מברכת, אלא "אם אמך קיימת תלך ותנשוק ידיה". והטעם ע"פ הסוד "כי כן ז"א נושק ידי אמו בכל ליל שבת". [וכן מטעם כבוד אם כמ"ש החיד"א במורה באצבע].
[בהמשך הדברים מבאר האר"י את מנהג הנשיקה ע"ג היד "הואיל ואתא לידן", ודיבר שם על ענין קטן הבא להתברך מן הגדול, אבל זה ענין נוסף. ובסידור יעב"ץ כתב שנשיקת ידי אמו היא כדי להכינה להריק הברכה מידיה, ואולי הכונה להשפעה ע"פ סוד. ובמפורש כתב שם שמנהג ישראל לברך את הבנים בליל שבת "הן האבות והן הרבנים", ולא הזכיר אמהות].