פורום אוצר החכמה

ציטוט: 'כלי היה במקדש נטלא שמא[!] וממנה נוטלין ידים ממי כיור.
מי יכול להחכימני במהותו ושימושו של כלי זה. וכגון: מי היה אמור ליטול מהכיור לבד מקידוש ידים ורגלים.

זקן ששכח כתב:ציטוט: 'כלי היה במקדש נטלא שמא[!] וממנה נוטלין ידים ממי כיור.
מי יכול להחכימני במהותו ושימושו של כלי זה. וכגון: מי היה אמור ליטול מהכיור לבד מקידוש ידים ורגלים.

עי' תו"ש כרך כ"א עמ' ק"פ

"פירוש אמאי מברכין על נטילת ידים, כלי היה במקדש נטלא שמא וממנה נוטלין ידים ממי כיור ומחזקת רביעית הלוג דאמרינן אתקין רב יעקב מנהר פקיד נטלא בת רביעתא, וכן פירש מר רב היי גאון.
פירש משום שבתא, שבתא רוח רעה, בזמן שהאשה באה מן הנהר או מבית הכסא או טווה ולא רחצה ידיה ונתנה פת לבנה או חלב והניק בלא נ"י יש רוח רעה שבתא שמה ומזקת לנערים ומעוותת ומפרקת הצוואר ושמו של חולי זה קורין לו בלשון לעז שטרניי דוסי ואין לו רפואה אלא דמכות אש, וכן פירש אסף היהודי בספר רפואות.
נטילת ידים עד פרק ראשון של אצבעותיו, ומיהו אם נטל יותר טפי עדיף." (ראב"ן חולין סימן רעא).

יאיר כתב:"פירוש אמאי מברכין על נטילת ידים, כלי היה במקדש נטלא שמא וממנה נוטלין ידים ממי כיור ומחזקת רביעית הלוג דאמרינן אתקין רב יעקב מנהר פקיד נטלא בת רביעתא, וכן פירש מר רב היי גאון.
פירש משום שבתא, שבתא רוח רעה, בזמן שהאשה באה מן הנהר או מבית הכסא או טווה ולא רחצה ידיה ונתנה פת לבנה או חלב והניק בלא נ"י יש רוח רעה שבתא שמה ומזקת לנערים ומעוותת ומפרקת הצוואר ושמו של חולי זה קורין לו בלשון לעז שטרניי דוסי ואין לו רפואה אלא דמכות אש, וכן פירש אסף היהודי בספר רפואות.
נטילת ידים עד פרק ראשון של אצבעותיו, ומיהו אם נטל יותר טפי עדיף." (ראב"ן חולין סימן רעא).

האם הקטע הנוסף רלוונטי להבנת שאלתי ופתרונה?


סעדיה, אשמח מאד אם תואיל ותעלה את הדברים. תודה רבה

יאיר כתב:"פירוש אמאי מברכין על נטילת ידים, כלי היה במקדש נטלא שמא וממנה נוטלין ידים ממי כיור ומחזקת רביעית הלוג דאמרינן אתקין רב יעקב מנהר פקיד נטלא בת רביעתא, וכן פירש מר רב היי גאון.
" (ראב"ן חולין סימן רעא).

הנ"ל מובא כשני טעמים נפרדים בב"י או"ח ד (דף ה ב- ו א)

אבא יודן כתב:

יאיר כתב:"פירוש אמאי מברכין על נטילת ידים, כלי היה במקדש נטלא שמא וממנה נוטלין ידים ממי כיור ומחזקת רביעית הלוג דאמרינן אתקין רב יעקב מנהר פקיד נטלא בת רביעתא, וכן פירש מר רב היי גאון.
" (ראב"ן חולין סימן רעא).

הנ"ל מובא כשני טעמים נפרדים בב"י או"ח ד (דף ה ב- ו א)

לא הוזכר שם שהיה כלי שכזה בבית המקדש.
וזו בעצם שאלתי, האם יש מקור נוסף לכלי שכזה במקדש ומה ייעודו.

התורה שלמה הנ"ל.

זקן ששכח כתב:

אבא יודן כתב:

יאיר כתב:"פירוש אמאי מברכין על נטילת ידים, כלי היה במקדש נטלא שמא וממנה נוטלין ידים ממי כיור ומחזקת רביעית הלוג דאמרינן אתקין רב יעקב מנהר פקיד נטלא בת רביעתא, וכן פירש מר רב היי גאון.
" (ראב"ן חולין סימן רעא).

הנ"ל מובא כשני טעמים נפרדים בב"י או"ח ד (דף ה ב- ו א)

לא הוזכר שם שהיה כלי שכזה בבית המקדש.
וזו בעצם שאלתי, האם יש מקור נוסף לכלי שכזה במקדש ומה ייעודו.

(1)בראש: המילה נוטלין ע"ש כלי נטלא.(2) ברשבא: נוטלין שחרית דוגמת ביהמ"ק.= כלי היה במקדש נטלא שמא וממנה נוטלין ידים ממי כיור.

תודה לכל המסייעים.
וברשותכם, באיזו הזדמנות היה על הכהנים ליטול בנטלא. הרי טרם עבודתם נוטלים ישירות מן הכיור?
ואולי הכוונה שנוטלים טרם אכילת קדשים [וכי באמצע העבודה יש צורך בנטילה לבד מקידוש ידים ורגלים?].

השטעבינער רב זצ"ל, אחר הגיעו ירושלימה בא לבקר בישיבת ח"ע. בהכנסו מצא בה יהודים היושבים בכולל זה עשרות שנים. פנה לאחד ושאלו שאלה, אך הלה הביט בו ולא הגיב מאומה. פנה לשני ולשלישי והתגובה זהה.
לימים סיפר, כי היה בטוח שלפי שהוא 'סוחר' והם יושבי כולל, אינם מבינים כלל מה מקום לשאלה בכגון דא. אך כעבור זמן הבין כי הסיבה האמיתית שונה בתכלית.

לי עצמי עדיין קשה להחליט מאיזו סיבה לא השיבוני על שאלתי, הנובעת בהחלט מחוסר ידיעה, ואשמח לכל תשובה נכונה.
בתודה

תיב"ע עה"פ (שמות ל,יט) 'ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם': ויסבון מניה בנטילא דכיא ויקדשון במוהי אהרן ובנוי ית ידיהון וית ריגליהון.
האריך בצי"א ג,לב.
אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך ל, [כלי המקדש] טור שפח: ועי' ראב"ן חולין סי' רעא וריטב"א חולין קו א בשם י"מ, שכלי היה במקדש ושמו נטלא, והיה מחזיק רביעית, והיו נוטלים בו את הידים ממי הכיור, ועי' עזרא א ט: אגרטלי זהב שלשים אגרטלי כסף אלף, ובפי' הרי"ד ובמצודות שם פי' שהם כלים העשוים ליתן מים על ידי הכהנים, ועי' ציון 37 שיש שפי' אגרטלים בע"א.

ארופאי כתב:תיב"ע עה"פ (שמות ל,יט) 'ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם': ויסבון מניה בנטילא דכיא ויקדשון במוהי אהרן ובנוי ית ידיהון וית ריגליהון.
האריך בצי"א ג,לב.
אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך ל, [כלי המקדש] טור שפח: ועי' ראב"ן חולין סי' רעא וריטב"א חולין קו א בשם י"מ, שכלי היה במקדש ושמו נטלא, והיה מחזיק רביעית, והיו נוטלים בו את הידים ממי הכיור, ועי' עזרא א ט: אגרטלי זהב שלשים אגרטלי כסף אלף, ובפי' הרי"ד ובמצודות שם פי' שהם כלים העשוים ליתן מים על ידי הכהנים, ועי' ציון 37 שיש שפי' אגרטלים בע"א.

תודה.
שיטת ת"י שכך קדשו ידים ורגלים וכ"ה בראב"ן. וכמדומני שבחלק מהמקורות אין כתוב בפירוש שזה היה עבור קידוש ידים ורגלים.
ויש לעיין בדבר, שפסק הרמב"ם שקידוש ידים ורגלים הוא ישירות ממי הכיור.