מבקש חכמה כתב:בהערות לחידושין לקידושין (אור הגנוז א, עמודה רסד) ציין לדרשות ר"י אבן שועיב פ' לך לך: "כי לפי שכתבו חכמי הטבע מי שיושב במחשך זמן גדול ויוצא לאור מאורותיו כהות, ויש אומרים כי זה עשה רב ששת וחביריו ממאור עיניהם שהיו תרים אחרי עיניהם, והחשיכום בזה הדרך."
לכאורה נראה שבכוונה סימו עיניהם, אך כנראה כוונתו לכך שהזהירות והמבט כלפי מטה גרמה להם להסתמא.
"ומצינו במדרש כי במסגר הראשון לא ראה [אברהם אבינו] מאורות, ועשה עמו השם נס שלא אבד מאור עיניו, כי לפי שכתבו חכמי הטבע מי שיושב במחשך זמן גדול ויוצא לאור מאורותיו כהות, ויש אומרים כי זה עשה רב ששת וחביריו ממאור עיניהם שהיו תרים אחרי עיניהם (כלומר, שלא הצליחו לעמוד במנהגו של רב), והחשיכום בזה הדרך."
מבקש חכמה כתב:אם כך אנא המשיכו גם לדון ולברר היכן מצינו כדבר הזה שאדם שמרגיש קושי בהתמודדות עם עבירה מסויימת מותר לו לפגוע בעצמו ולגרום לעצמו חבלה קשה, באופן שימנע ממנו עשיית אותה עבירה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 523 אורחים