פורום אוצר החכמה

האם ספר המצות הקצר להרמב"ם שנדפס בריש הי"ד הוא חלק מהי"ד או שהוא חלק מספהמ"צ.

בודאי שהוא חלק מספר היד. הרי הוא נכתב אחרי ההקדמה.

מתבאר להדיא בסוף מנין המצוות, וכן בהקדמת ספר המצוות.

מה שנכון נכון כתב:מתבאר להדיא בסוף מנין המצוות, וכן בהקדמת ספר המצוות.

בסוף מנין המצוות - לא מצאתי.
בהקדמת ספר המצוות - אפשר לומר שמדבר על 'פרטי המצוות על סדר ההלכות'. בודאי שלמעשה מדבר על הכל, אמנם אי"ז מפורש שם.

בסוף מנין המצוות

אלו הם שש מאות ושלש עשרה מצוות שנאמרו לו למשה בסיני הן וכללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן... ויש לכל מצוה מאלו פירושין ודקדוקין. והכל יתבאר בחבור זה...וראיתי לחלק חיבור זה לארבעה עשר ספרים.

הקדמת ספר המצוות

ומפני זאת הכוונה גם כן ראיתי שהוא ראוי שאשים תחלה בפתיחת הספר מספר המצוות כלם עשה ולא תעשה. עד שתבוא חלוקת הספר על כללם ולא תמלט מצוה שלא נשלים הדבור בדיניה. אם בפרט כמו סוכה ולולב וציצית ותפילין כי כל אחת מהן סובלת הדבור בפרט, או על כלל מצוות מהם כמו שזכרנו אחר שנמנה אותם ונאמר שהלכות עבודה זרה אלו יש בהם כך וכך מצוות עשה והם אלו ואלו וכך וכך מצוות לא תעשה והם אלו ואלו.

המניין הקצר נכתב ע"י הרמב"ם כחלק מההקדמה ליד החזקה.

אכן לא הבחנתי בתיבות "והכל יתבאר בחיבור זה".
אבל לענין ההקדמה לספר המצוות - הרי ממשיך (כפי שהבאת) "ונאמר שהלכות עבודה זרה אלו יש בהם" כו'. וא"כ גם "ונמנה אותם" יכול להתפרש על זה.
שוב ראיתי - אתה הבנת ש"ואחר" קאי על "ונאמר" כו', אבל באמת קאי על ההלכות עצמם שבספר.

בעבר שמעתי מאדם גדול שהמנין הקצר מתאים עם ספר המצות ולא עם היד ואני לא נזכר מהיכן מקוריו. וכעת אני רואה לדוג' שמצוות ספירת העומר נמנית בספר המצות וכן במנין הקצר כמצוה א' של יומי ושבועי ואילו ביד משמע שזה ב' מצוות.

האיד כתב:בעבר שמעתי מאדם גדול שהמנין הקצר מתאים עם ספר המצות ולא עם היד ואני לא נזכר מהיכן מקוריו. וכעת אני רואה לדוג' שמצוות ספירת העומר נמנית בספר המצות וכן במנין הקצר כמצוה א' של יומי ושבועי ואילו ביד משמע שזה ב' מצוות.

יש על זה מאמר של הר"ד הכהן הנשקה

הרמב"ם מאריך בסהמ"צ מצוה קסא לברר שמנין הימים והשבועות הם שני חלקים של מצוה אחת, ולא שתי מצוות. סלקא דעתך שביד חזר בו? ואם כן מהו שכתב בפתיחת המצוות שבראש הלכות תמידין ומוספין "לספור כל איש ואיש שבעה שבועות מיום הקרבת העומר" ותו לא. ומש"כ בפ"ז הכ"ב "מצות עשה לספור שבע שבתות תמימות... ומצוה למנות הימים עם השבועות שנאמר תספרו חמשים יום", הוא בדיוק כמו שביאר בסהמ"צ "ואל יטעך אמרם מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי ותחשוב שהן שתי מצות. כי כל חלק וחלק מחלקי אי זה מצוה שיהיו לה חלקים מצוה לעשות החלק ההוא ממנה". ע"ש עוד.
ובמנין המצוות הקצר בכלל כתב הרמב"ם בנוסח שלישי "לספור מקצירת העומר תשעה וארבעים יום שנ' וספרתם לכם וגו'". ואין לדייק כלום מכל זה, וכבר כתב הר"מ כמה פעמים שזוכר בסהמ"צ (וכ"ש במנין הקצר) את המצוה בכללות בלבד.

האיד כתב:בעבר שמעתי מאדם גדול שהמנין הקצר מתאים עם ספר המצות ולא עם היד ואני לא נזכר מהיכן מקוריו. וכעת אני רואה לדוג' שמצוות ספירת העומר נמנית בספר המצות וכן במנין הקצר כמצוה א' של יומי ושבועי ואילו ביד משמע שזה ב' מצוות.

דומני שיותר מדויק לומר, שבסהמ"צ ובמנין הקצר מדגיש את ספירת הימים, ואילו בהקדמה להלכות תמו"ס וכן בפנים ההלכות מדגיש את ספירת השבועות. אכן מכל מקום הם מצוה אחת. ומ"ש הרמב"ם "ומצוה למנות הימים" הכוונה לפרט במצות עשה של הספירה שדיבר בה מקודם.
בודאי שהמנין הקצר הוא העתק מקוצר של סהמ"צ. ובאותו סדר כמו בסהמ"צ. ואילו בהלכות שבספר היד יש לפעמים שינויים בהגדרת המצוות או בסדר שמביאם כדי לפרט הלכותיהם - מכפי שנכתב בסהמ"צ ובמנין הקצר.
בנוסף לשתי רשימות המצוות הנ"ל, ישנם מניני המצוות בהקדמות להלכות, וסדר המצוות שונה שם לפעמים מכפי שהוא בסהמ"צ ובמנין הקצר (מחוץ לעצם שילוב המ"ע והמל"ת יחד), וגם הסגנון שונה.
אכן כשנרצה להחליט אלו מבין השלש המערכות הנ"ל, הם קרובים יותר לסגנון שבהלכות בפנים ספר היד - הרי דומני שאין בכך כללים קבועים. ראה לדוגמא: בסהמ"צ ובמנין הקצר מ"ע קנו - "לבער חמץ", אבל בהקדמה להל' חו"מ הוא כמו בהלכות רפ"ב - "להשבית" (כלשון הכתוב "תשביתו"). ומצד שני, בסהמ"צ ובמנין הקצר כתב "חמץ" וכ"ה בהל' רפ"ב "להשבית החמץ", אבל בהקדמה כתב "להשבית שאור" (כלשון הפסוק "תשביתו שאור"). יתירה מכך, בסהמ"צ ובמנין הקצר מל"ת קצז-קצט הסדר הוא לאוים דאכילת חמץ בפסח ואח"כ הלאו דאכילת חמץ בע"פ, וכ"ה הסדר בהלכות פ"א מחו"מ, אבל בהקדמה להל' חו"מ מביא קודם את הלאו דאכילת חמץ בע"פ ואח"כ הלאוים דאכילה בפסח. וראה בכס"מ בפתיחה להל' חו"מ שדן בחילוק הסדר בהקדמה מזה שבפנים ההלכות. אבל לא הזכיר את הסדר בסהמ"צ.
כמדומני שמחלק מהדוגמאות שהבאתי ישנה ראיה למ"ש הרב קאפח בכ"מ, שלא בכל דבר הרמב"ם התכוון לדייק, וכפי שהוא מביא שישנן תיבות שהרמב"ם כתב אותם לפעמים כך ולפעמים כך. ולא שאני חושב שאין ברמב"ם יותר מאשר מה שהרב קאפח הבין בו, אבל גם המעמיקים ברמב"ם צריכים כידוע גבולות, באם הם רוצים לדבר לענין.

לאור האמור לעיל, נראה, שמנין המצות הקצר לא נכתב ביחד עם ספר היד, אלא נכתב לאחריו - ביחד עם כתיבת ספר המצוות (ראה בהקדמת ספר המצוות, שהרמב"ם מבאר את סדר כתיבת שני הספרים, היד וסהמ"צ). וזה נראה מוכרח. ומפני ב' סיבות: א. באם המנין הקצר היה נכתב עם ספר היד, הוא היה דומה בסגנונו לרשימת המצוות לפי סדר ההלכות, שבאה מיד אחריו. ב. הדמיון בסגנון בין מנין המצוות הקצר לבין ספר המצוות מורה שמנין המצוות הקצר לא נכתב קודם סהמ"צ, שהרי מסתבר שהסגנון נקבע בספר הארוך ואח"כ קיצרו ממנו.
וא"כ כאשר הרמב"ם כתב את ספר היד, הוא כתב בתחילתו את רשימת המצוות לפי סדר ההלכות בלבד, ורק מאוחר יותר, לאחר כתיבת סהמ"צ, הוא הוסיף בתחילת ספר היד את מנין המצוות הקצר (ואת הקטע המובא לאחריו). ומעתה יובן מה שהרמב"ם סותם מעט בהקדמת סהמ"צ, ואינו מבאר אם בתחילת ספר היד הוא כתב את מנין המצוות הקצר (כפי שהתבאר בתגובות הקודמות).