פורום אוצר החכמה

חכם באשי כתב:אני, בזמנו, עיינתי במאמר מהחל ועד כלה. ומה לעשות? הגדרתו של הרב המבורגר למנהג ירושלים אמיתי וקולע.

מורה צדק כתב:מנין למעירים שהלוח הנז' הוא מנהג ירושלים?
קדמו להרב טיקוצינסקי חכמים גדולים במשך מאות שנים.
עי' ערך זמן הדלקת נרות.

לענין כתב:זה מקדם תמהתי בדבר מנהגי הפרושים היחודיים בכל ענייני הקבורה והמסתעף. טבוע עליהם חותם קבלי נסתר, וברור שלא מפי רבינו אליהו הם, שכן בליטא לא שמעו עליהם מעולם.

[attachment=0]ילדות בירושלים הישנה.

אוצרניק כתב:

לענין כתב:זה מקדם תמהתי בדבר מנהגי הפרושים היחודיים בכל ענייני הקבורה והמסתעף. טבוע עליהם חותם קבלי נסתר, וברור שלא מפי רבינו אליהו הם, שכן בליטא לא שמעו עליהם מעולם.

[attachment=0]ילדות בירושלים הישנה.

ומענין "לענין" באותו ענין ושלא כ"כ באותו ענין.
מנהג ירושלים, וכן נוהגים כמה וכמה מ"חברה קדישא" (בב"ב ובעוד מקומות) שמכריזים ואוסרים על כל יוצאי יריכו של הנפטר שלא ילכו אחר המיטה. ויש אף מחרימים "לא ילך אחריו שום זרע". וכוונתם בעיקר לקליפות ולמשחיתים וכו'. גם לאחר הטהרה, נהוג שבני המשפחה - יוצאי יריכו של הנפטר, לא הולכים אל הקבר, וממתינים מרחוק עד שיקראו להם (לאחר סתימת הגולל) להתקרב ולהגיד קדיש.
ובפטירתו לח"ע של אאמו"ר זצ"ל תמהתי, איך מבטלים מצות עשה של קבור תקברנו, משום סיבות קבליות. ואפי' אם תאמר שזה כבוד אב, כל זמן שהוא לא ציוה במפורש איך בסברות כאלה מתבטלת המצוה. (ויש גם להסתפק כשהוא ציוה במפורש, האם זה לא ציווי לבטל מצוה וצ"ע).
ושאלתי אז לכמה חברי חברא קדישא ותיקים ות"ח, ולא קיבלתי תשובה ברורה.

שייף נפיק כתב:לא זכיתי להבין, מ''ש קבור תקברנו, יש ח''ק והם עושים את זה בשליחות משפחת הנפטר, וכי יש איזה דין שעל הבן לקבור את אביו? וכמו לגבי קר''ש שכשיש עוסקים בקבורה חייבים לקרוא קר''ש ה''נ.
ולו אי היה ענין כזה, אם גילו בעלי רזין שזה מצער, מכבדו לאחר מותו שלא יהיה לו צער.

לענין כתב:איני יודע אם זה המקום המתאים, אך איידי דזוטר מירכס, והעליתי מחשבה.
זה מקדם תמהתי בדבר מנהגי הפרושים היחודיים בכל ענייני הקבורה והמסתעף. טבוע עליהם חותם קבלי נסתר, וברור שלא מפי רבינו אליהו הם, שכן בליטא לא שמעו עליהם מעולם.
לא עיינתי, ואולי יש בזה דברים מפורשים. אך בדרך עיוני בספר המופלא 'ילדות בירושלים הישנה', שמעביר את ירושלים של פעם בצורה אוטנטית ביותר, ראו עיני את הקטע המצורף. הכותב הוא ספרדי שחי את המסורות העתיקות שמימי הגאונים הקדמונים [סבא שלו רבי יצחק פראג היה תלמיד של החתם סופר, וכאן 'הסתפרד']. נראה איפוא, שמנהגי הפרושים הנ"ל יסודם הוא ספרדי, והמעיין יבחר. הקטע גם הסביר לי את מקור הקריאה 'מי שלא טבל'... צריך לעשות עבודה מקיפה על מה שינקו הפרושים מהמקובלים הספרדים בירושלים.

ילדות בירושלים הישנה.PNG

שייף נפיק כתב:לא זכיתי להבין, מ''ש קבור תקברנו, יש ח''ק והם עושים את זה בשליחות משפחת הנפטר, וכי יש איזה דין שעל הבן לקבור את אביו? וכמו לגבי קר''ש שכשיש עוסקים בקבורה חייבים לקרוא קר''ש ה''נ.
ולו אי היה ענין כזה, אם גילו בעלי רזין שזה מצער, מכבדו לאחר מותו שלא יהיה לו צער.

אוצרניק כתב:לשון הרמב"ם (פי"ב מה' אבל ה"א) אם צוה שלא יקבר אין שומעין לו, שהקבורה מצוה, שנא' כי קבור תקברנו.
ומלשון הרמב"ם משמע שהחיוב הוא על היורשים. וכמובן שבניו הם הראשונים בזה.
ואם הם ממנים שליח את אנשי הח"ק, יתכן שזה מועיל. אך בדרך כלל לא זוכרים לעשות את זה.
מ"מ קשה לבטל מצות עשה, מפני גילוי בעלי רזין. ואין כבוד אלא תורה.

אוצרניק כתב:

שייף נפיק כתב:לא זכיתי להבין, מ''ש קבור תקברנו, יש ח''ק והם עושים את זה בשליחות משפחת הנפטר, וכי יש איזה דין שעל הבן לקבור את אביו? וכמו לגבי קר''ש שכשיש עוסקים בקבורה חייבים לקרוא קר''ש ה''נ.
ולו אי היה ענין כזה, אם גילו בעלי רזין שזה מצער, מכבדו לאחר מותו שלא יהיה לו צער.

לשון הרמב"ם (פי"ב מה' אבל ה"א) אם צוה שלא יקבר אין שומעין לו, שהקבורה מצוה, שנא' כי קבור תקברנו.
ומלשון הרמב"ם משמע שהחיוב הוא על היורשים. וכמובן שבניו הם הראשונים בזה.
ואם הם ממנים שליח את אנשי הח"ק, יתכן שזה מועיל. אך בדרך כלל לא זוכרים לעשות את זה.
מ"מ קשה לבטל מצות עשה, מפני גילוי בעלי רזין. ואין כבוד אלא תורה.

מחולת המחנים כתב:בהג"ה בשל"ה הק' הביא "מצאתי בספר טעמי מצות של הרב רבי מנחם הבבלי סימן פ"ד, האריך בעונש המוציא שכבת זרע לבטלה, וכתב, כשמוציא זרע לבטלה שערו אשר סביבו מתעטפים שם כחות הטומאה ומשם נבראים רוחות רעות, ואחרי מיתתו אינם מתפרדים ממנו ומלוים אותו כי הם בניו, (ואין לו צער גדול מזה), רחמנא ליצלן. ותיקונו, להקיפו עשרה טבולי יום והם יריצוהו אל הבור, עד כאן לשונו".
וכמדומני שבספר קב הישר בחומר עוון הוז"ל כתב שכדי שלא ידבקו בו אותן הקליפות אחר מותו, יוציאו כרוז שבניו לא ילוו אותו.

יתכן לתלות את הסיבה שבח"ק פרושים נהגו במנהגי הקבורה כמנהגי הספרדים, וזאת משום שעד שנת תרט"ז לא היתה ח"ק בירושלים לעדת האשכנזים, ונקברו בחלקות הספרדים בהר הזיתים, ואולי כשהתחילו ח"ק פרושים המשיכו במנהגי הספרדים.

וכמו שהעירו יש מנהגים רבים שהפרושים הנהיגו כמנהג הספרדים, כדוגמת נשיאת כפיים בכל יום, לא להניח תפילין בחוה"מ, וחלקם הם כדעת הגר"א, אמנם העיר לי ת"ח אחד שכל מה שהצליחו בהחדרת מנהגי הגר"א, היה רק בדברים שגם הספרדים בארץ ישראל כבר נהגו בהם, (מלבד אמירת 'ושמרו' בליל שב"ק).