פורום אוצר החכמה

שלום וברכה לרבנן ותלמידיהון.
האם שמיע למישהו כאן מה דעת התורה ומה מנהג העולם בכתיבת השמות בסידורים ובמחזורים, האם כותבים בשם הויה או שני יודין? (או שלושה).
בתודה מראש

בכמה וכמה חצרות חסידים הקפידו במשך הדורות להתפלל דוקא מתוך סידור בית יעקב, או תפלה ישרה וכתר נהורא באדריטשוב, ולא מפני הנוסח שלהם רק דוקא מפני שהם כמעט היחידים שנדפסו בשם הוי"ה המפורש.
וראיתי מצדיקים שהיו מקפידין בזה. וגם כתב כן השל"ה אודות ההפטרה שיקראו דוקא ממה שנדפס הוי"ה מפורש.

ולגבי תקופת הגאונים, יעויין במאמרו של פליישר

לפני כמאה וחמישים שנה היה פולמוס ע"כ, כשהגה"צ רי"מ ממינסק הרעיש על המדפיסים שהתחילו להדפיס שם הוי"ה בסידורים.
מעט ע"ז במאמרו של ר' יהושע מונדשיין ז"ל בזכור לאברהם תשנ"ו עמ' דש, וע"ע מענה אדר"ת אליהו להאדר"ת סי' קלב בתשובתו לחכם זה

בתורת שלום - שאלות ותשובות (נמצא על האוצר)
יש תשובה לאשר החלפת שם הוי' בב' יו"דים בסידורים. עיי"ש

זכור לי שאחד מגדולי המקובלים בתקופת הראשונים מחה על מקובל אחר (אולי ר' יוסף ג'יקטליה, בעל שערי אורה) על מנהגו לכתוב בספריו את שם הוי"ה במילואו וכסידורו.

וכשהמדפיסים יבטלו גזירה זו מעלינו, נקבע ע"ז יו"ט
"ב.? ב.? אתנטילת אדכרתא מן סדוריא ומן ברכוניא" שפעם אחת גזרו המדפיסים וכו' וכו'

לא המדפיסים צריכים לבטל זאת, אלא הרוכשים. כשהם יבהירו למדפיסים שאין חפצם בכאלו סידורים.
בינתיים זה לא הולך להיות בטווח הקרוב.
ואם אתה מאוד רוצה לבטלו, תשקיע כך וכך אלפים (בדולרים) ותדפיס סידורים. בהצלחה!...

משולש כתב:שלום וברכה לרבנן ותלמידיהון.
האם שמיע למישהו כאן מה דעת התורה ומה מנהג העולם בכתיבת השמות בסידורים ובמחזורים, האם כותבים בשם הויה או שני יודין? (או שלושה).
בתודה מראש

עיין דברי הנאמ"ן, אור תורה, י' כהן (עורך), תשע"ג – תקנד, עמ' תתרפג–תתרפה; תגובה 'בענין הדפסת שם הוי"ה בסידורים', אור ישראל (מאנסי), סא (שנה טז א), עמ' שח–שט
ו; להלכה: רמ"א רייך, קדש לה' – דיני שמות השי"ת, סי' כא סעיף ו.

בספה"ק מאור ושמש פר' עקב ד"ה הן לה' אלקיך. שרבו הרה"ק רר"א מליזענסק זי"ע התפלל בסידור האר"י מפני שהשם הוי' נכתב שם בכתיבה תמה.

ראיתי לאחרונה ספר תהילים ששמות ההוי"ה עשה בצבע אדום-צהוב, ובהקדמה מסביר שזה ע"פ דברי מהרח"ו שצריך לצייר צורת אש באמירת השמות.

גימפעל כתב:ראיתי לאחרונה ספר תהילים ששמות ההוי"ה עשה בצבע אדום-צהוב, ובהקדמה מסביר שזה ע"פ דברי מהרח"ו שצריך לצייר צורת אש באמירת השמות.

עוד הזוי אחד.. ועוד מצא זאת בקבלה...

אציין, שבכתב היד העתיק ביותר הקיים כ'קודקס' (פנקס/ספר כרוך) ולא כספר תורה - הלא הוא כתר ארם צובה,
כתבו שם הוי"ה בג' יודי"ן, ולא כמו שהעולם מדפיס היום בב' יודי"ן. ושניהם אין בהם קדושה ממשית.. רק סימן.
כנראה שככל שנוקפים השנים מייחסים לזה חשיבות כאילו זה שם, כמו הנמנעים מלכתוב' בעזרת ה' וכותבים בעזרת ד', ועוד כמה שנים יעברו לג' ..

הפשוט הוא שכמו שבזמן הגאונים (כתר אר"ץ והדומים לו) לא כתבו שם הוי"ה על דבר שאינו ספר תורה כהלכתו, לאו שפיר עבידי אותם המדפיסים כהיום ש'מצטקי בחסידותא'
ומדפיסים שם הוי"ה. היום כל המרבה הרי זה משובח.. כמו שם הוי"ה בצהוב אדום כנאמר בריש דברי.

למיטב זכרוני יש סידור כוונות עם צבעים, אך איני זוכר אם צבעו את שם הויה

פלגינן כתב: עיין דברי הנאמ"ן, אור תורה, י' כהן (עורך), תשע"ג – תקנד, עמ' תתרפג–תתרפה.

ראה אור תורה שנת תשע"ג (גליון תקנ"ד) שם, שמביא שבסידור תפילת ישרים ליוורנו תק"ס (עם הגהות מרן חיד"א) כותבים המדפיסים בתור חידוש שהם מדפיסים שם הוי"ה במלואו.


והנה שער סידור תפלת ישרים ליוורנו תק"ס

צילום נוסף

אך האמת היא שסידור זה לא היה הראשון שהדפיס שם הוי"ה במלואו, וכבר יותר משישים שנה לפניו נדפס סידור כזה,
ראה
viewtopic.php?f=17&t=22316#p220279
מדובר בסידור בית תפלה קושטא תצ"ה שנדפס בהסכמתו ובעידודו של בעל מחנה אפרים, (על ההסכמה חתומים עוד מרבני קושטא).

אגב, בכל התנ"כים הישנים שבכתב יד כולל הכתר, שם ה' נכתב במילואו, ולא כפי שנטען כאן באחת התגובות.

טרום עידן הדפוס, או אולי יותר בתקופת הגניזה [גאונים] לא נהגו כלל בכתיבת השם כצורתו, וסידור ייחודי שנהג כך, גרם לפליישר לפרסם מאמר מיוחד אודותיו בשם 'סידור השם המפורש: לנוסחי התפילה של בני ארץ ישראל בשבתות ובשבתות ראש חודש'.

יין המשמח כתב:בתורת שלום - שאלות ותשובות (נמצא על האוצר)
יש תשובה לאשר החלפת שם הוי' בב' יו"דים בסידורים. עיי"ש

לפני כו"כ שנים הובאה בעיתון כפר חב"ד שמועה בשמו של הרה"ח ר' פסח צבי שמערלינג שמהורש"ב התרעם על שהדפיסו בסידורים את שם הוי"ה שלא ככתבו, והתבטא על כך, שגם מהסידור רוצים לגרש את הקב"ה.

ראה כאן בהסכמתו של הרה"ק מוהר"י מקוידינוב זי"ע על הנחיצות להתפלל דוקא בסידור שהשמות הקדושים כתובים במילואם ובנקודותיהם.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?156530&pageid=P0010

לא ראיתי שציינו כאן באשכול לתשובתו של האדר"ת בשו"ת 'מענה אליהו' סי' קלב.

מאמר קצר של ר"ב אובלנדר בנושא מתוך העו"ב.


בקובץ השביעי של 'חצי גבורים' מאלול תשע"ד נדפס מאמר של הר"י לויפר בעניין זה.

הגיונות כתב:

יין המשמח כתב:בתורת שלום - שאלות ותשובות (נמצא על האוצר) יש תשובה לאשר החלפת שם הוי' בב' יו"דים בסידורים. עיי"ש

לפני כו"כ שנים הובאה בעיתון כפר חב"ד שמועה בשמו של הרה"ח ר' פסח צבי שמערלינג שמהורש"ב התרעם על שהדפיסו בסידורים את שם הוי"ה שלא ככתבו, והתבטא על כך, שגם מהסידור רוצים לגרש את הקב"ה.

בתשובה הנ"ל מדבר בנוגע למעשה (הדפסת סדור תהלת ה' בראסטאוו-דאן); ומעשה רב ועדיפא.

הגיונות כתב:לא ראיתי שציינו כאן באשכול לתשובתו של האדר"ת בשו"ת 'מענה אליהו' סי' קלב.

מאמר קצר של ר"ב אובלנדר בנושא מתוך העו"ב.

שינוי כתיבת שם ה' בסידורים.pdf

בקובץ השביעי של 'חצי גבורים' מאלול תשע"ד נדפס מאמר של הר"י לויפר בעניין זה.

מאמרו המפורט של הרב אובלנדר, נדפס בשנית כעת (עם הוספות) בקובץ היכל הבעש"ט החדש (קיץ ע"ט), ומשם תדרשנו [ושם גם הביא את השמועות שהבאתי לעיל].

משולש כתב:שלום וברכה לרבנן ותלמידיהון.
האם שמיע למישהו כאן מה דעת התורה ומה מנהג העולם בכתיבת השמות בסידורים ובמחזורים, האם כותבים בשם הויה או שני יודין? (או שלושה).
בתודה מראש

עיין בספר 'עטרת אבות', נספח סוף חלק א'; וכן בסידור 'עטרת אבות' (מנהגי מרוקו) שיצא כעבור זמן, שהקפיד על כתיבת שני יודי"ן דווקא, וע"ש שהאריך בזה בטוטו"ד.