פורום אוצר החכמה

זה זמן רב שיש ספק בדבר ייחוסם של חידושי הר"ן לסנהדרין. בדבריי דלקמן אין אלא תמצות של הדברים וסגירה של כמה פינות קטנות, ומידי ספק עדיין לא יצאנו, לענ"ד.

חידושי הר"ן לסנהדרין נדפסו על שמו לראשונה בשנת תקכ"ב. אין בידינו כיום כת"י של החיבור.
החיד"א כבר התקשה שהמאירי מוזכר פעם אחת בחיבור, ואין דרכו של הר"ן להזכיר את המאירי.
לאחריו כתב הגר"א וסרמן הי"ד שסגנון החיבור אינו כשל הר"ן, והר"ן אף מוזכר בו פעם אחת (ל, א ד"ה בא) שדעתו חלוקה על הרשב"א. אך מאידך ציין שבשיטמ"ק לכתובות מזכיר רב"צ אשכנזי חיבור זה ע"ש הר"ן.

ר' ישראל סקלר, במבוא לחידושי הר"ן לסנהדרין מוה"ק נוקט שאלו חידושי הר"ן, וכל הבעיות אינן אלא גיליונות שנוספו. בנוסף, הוא מציין שבמקום נוסף נזכר "ר"ן" בחיבור (יב, א ד"ה שעיבר), אך הוא סומך על השערת הערול"נ שזהו רב נסים גאון. לחיזוק ייחוס החיבור לר"ן הוא מציין שרב"צ אשכנזי נקט שזה הר"ן גם בשו"ת, אך בהערה הוא מציין שבכללי התלמוד הסתפק רב"צ בייחוס חיבור זה. ובנוסף, גם הרדב"ז בשו"ת שלו מעתיק קטע מחידושים אלו על שם הר"ן, אך מאידך הוא מציין בהערה שבמקום אחר מעתיק הרדב"ז קטע מהחידושים דידן ע"ש אחד מהראשונים נ"ע. עוד הוא מציין שבחידושים לסנהדרין יש ציון למה שכתב בגיטין בפרק התקבל, ואכן נמצא הדבר בחידושי הר"ן לגיטין אלא שהפרק הוא מי שאחזו. וכן יש ציון למה שכתב בפרק המפקיד ונמצא הדבר בחידושי הר"ן שם.

ר' אליהו ליכטנשטיין, במבוא הכולל שכתב לחידושי הר"ן לע"ז הוצ' מוה"ק, מונה חיבור זה בין החיבורים שיוחסו לר"ן בטעות. את הראייה מרב"צ אשכנזי הוא שולל כנ"ל בעקבות הספק שלו עצמו בכללי התלמוד. עוד הוא מציין שהעובדה שבחידושים דידן יש ציון למה שנכתב בב"ק מחזקת את שלילת ייחוסם לר"ן, שכן בכל חיבורי הר"ן לא נזכר שחיבר על ב"ק (ויש מעט אזכורים שהוא מתעתד לכתוב על מסכת זו).

ר' שלמה טולידאנו מתייחס לדעת רב"צ אשכנזי בדוקטורט שכתב עליו, ושם הוא מציין שכללי התלמוד נכתבו בסביבות שנת של"ה, ואילו השיטמ"ק לכתובות נכתבה בסביבות שנת ש"מ ואף התשובות המדוברות כאן נכתבו בשנת שמ"ט. כך שיוצא שבתחילה רב"צ אשכנזי היה מסופק בדבר ולבסוף, ככל הנראה, הכריע לייחס את החיבור לר"ן.

הרב סקלר הזכיר שבחידושים דידן יש ציון למה שנכתב בפירוש להלכות ציצית ובפירוש להלכות תפילין, אך הוא לא ציין את העובדה שבכל חידושי הר"ן אין אף ציון למה שנכתב בספרי הפירושים אלא להפך, בפירושים מציין הר"ן למה שהתבאר בחידושיו, וזאת משום שהפירושים נכתבו באופן עקבי לאחר החידושים. ואפשר לראות גם בנקודה זו חיזוק לשלילת הייחוס לר"ן.

אמנם, יש מקום לתרץ כמה קושיות בחדא מחתא אם נטען שחידושי ב"ק וסנהדרין נכתבו, מסיבה ייחודית, לאחר כתיבת שאר החידושים והפירושים. כך מתורץ מדוע הפירושים לציצית ותפילין נזכרים בסנהדרין, וכן מתורץ שאזכור החידושים לב"ק מופיע רק בחידושים לסנהדרין משום ששאר ספרי החידושים והפירושים נכתבו לפני החידושים לב"ק. כך גם יש ליישב שרק בשלב מאוחר שכזה הגיע חיבורו של המאירי לידי הר"ן והוא החל לצטט ממנו מעט.
אמנם בסופו של דבר אין זה תירוץ מרווח בעיניי, ובנוסף יש לזכור שגם אזכורו של הר"ן בחיבור לא מיושב בשופי. וכאמור, מידי ספק לא יצאנו.

לסיום, אציין לשני כת"י שעפ"י קיטלוגם אולי ניתן למצוא בהם דברים שיוסיפו לדיון, אך אני לא עיינתי בהם:
חידושים על התלמוד לר' שמואל פירה, מרבה לעסוק בר"ן. על מסכתות גטין, יומא, ע"ז וסנהדרין - כרך א http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS כרך ב http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS
שני דפים של הערות על משנ"ת, כולל בין השאר על הל' סנהדרין. מלקט בין השאר גם מהר"ן - http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS

האיזכור של רבינו דוד, הוא ג"כ לא שגרתי בר"ן, לא כך?

עושה חדשות כתב:האיזכור של רבינו דוד, הוא ג"כ לא שגרתי בר"ן, לא כך?

בכזאת תדירות אתה צודק. אבל הוא מוזכר מעט בר"ן:
הר"ן על הרי"ף מסכת תענית דף ט עמוד א, ומן הסתם יש להגיה כן גם שם עמוד ב.
חידושי הר"ן מסכת פסחים דף מ עמוד א
חידושי הר"ן מסכת פסחים דף מו עמוד א

עדיאל ברויאר כתב:חידושים על התלמוד לר' שמואל פירה, מרבה לעסוק בר"ן. על מסכתות גטין, יומא, ע"ז וסנהדרין - כרך א http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS כרך ב http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS

לא מצאתי את ר' שמואל פירה באוצר החכמה. למישהו יש מידע לגביו? בעיקר חשוב לי האם יכול להיות שהוא ראה את המהדורה הנדפסת של חידושי הר"ן על סנהדרין או לא.

עדיאל ברויאר כתב:

עדיאל ברויאר כתב:חידושים על התלמוד לר' שמואל פירה, מרבה לעסוק בר"ן. על מסכתות גטין, יומא, ע"ז וסנהדרין - כרך א http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS כרך ב http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS

לא מצאתי את ר' שמואל פירה באוצר החכמה. למישהו יש מידע לגביו? בעיקר חשוב לי האם יכול להיות שהוא ראה את המהדורה הנדפסת של חידושי הר"ן על סנהדרין או לא.

אם נדפסו לראשונה בתקכב כיצד יתכן שראם?
ראה בקישורים שנתת שכתה"י של חידושיו הוא מהמאה הי"ז, ושהתכתב עם ר' יוסף אישקפה.

על תיארוך הכת"י איני סומך עד כדי כך (אלא אם היה כתוב מאה טו, שזה כבר פער יותר מידי גדול).
אבל נשמט ממני שהתכתב עם ר' יוסף איסקפה שנפטר בשנת תכ"ב (אמנם גם לא ידעתי מתי חי ר' יוסף, אבל זה כבר מופיע בספרים). אמנם יש לציין שעפ"י הציטוט שבקטלוג הספרייה הלאומית הוא לא מזכיר את השם הפרטי, אלא רק מוהר"ר אישקפה. ואם כן, אולי זה קרוב משפחה של ר"י איסקפה? אמנם גם בקטלוג ברומר כתב שהמחבר התכתב עם ר"י איסקפה, אז אולי בטעות נשמט מהקטלוג שמו הפרטי של ר' יוסף ובכת"י כן נכתב. לצערי הכת"י אינו נגיש לי כעת.

אגב, במקום אחד הוא מציין לדברי הריטב"א על סנהדרין פרק חלק, ומסתבר שכוונתו לחידושי ר' דוד מבונפיד שנדפסו בפראג תע"ה ע"ש הריטב"א (קשה לקבוע מכיוון שהוא לא מצטט אלא מביא את עיקר העניין בלשונו). אם אכן כך, על כרחנו שהחיבור לא נכתב כמיקשה אחת. ועכ"פ, לא מסתבר שהוא התכתב עם ר"י איסקפה, ומאה שנה אח"כ עדיין עיין בספרים...

הרב עדיאל,

רק בקישור הראשון שציינת (יומא וגיטין) מוזכר שהחי' הם בעיקר על הר"ן אבל בקישור השני (ע"ז סנהדרין) לא ראיתי כזה דבר.

השואל מרבו כתב:הרב עדיאל,

רק בקישור הראשון שציינת (יומא וגיטין) מוזכר שהחי' הם בעיקר על הר"ן אבל בקישור השני (ע"ז סנהדרין) לא ראיתי כזה דבר.

בחיבור על סנהדרין מוזכר הר"ן לפחות פעמיים, בדקתי בכת"י.

אתה בטוח שמוזכר הר"ן בחידושיו לסנהדרין (ולא במקום אחר). ואפילו תמצי לומר שכן, האם אין אלו הקטעים/קטע שנדפס/ו בשמ"ק בכתובות?

השואל מרבו כתב:אתה בטוח שמוזכר הר"ן בחידושיו לסנהדרין (ולא במקום אחר). ואפילו תמצי לומר שכן, האם אין אלו הקטעים/קטע שנדפס/ו בשמ"ק בכתובות?

הדעה שהוא מייחס לר"ן נמצאת בחידושי הר"ן סנהדרין קיב ע"א ד"ה הא, הוצ' מוה"ק עמ' תקצג-תקצד, ודעה נוספת שהוא מייחס לר"ן נמצאת בסנהדרין קיא ע"ב ד"ה מתניתין, הוצ' מוה"ק עמ' תקצב (בשני המקומות הוא לא מעתיק את הלשון אלא מסכם את עיקר הדברים). טרם בדקתי אם דברים אלו נמצאים גם בשיטמ"ק לכתובות או במקומות אחרים.

אולי עובדה שיכולה לזהות את המחבר.
הר"ן בדף כז: מקשה סתירה בהבנת הפסוק "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות" בין הסוגיא שם (-פסולי קורבה לעדות) לספר דבה"י (שמבינו כפשוטו)ומתרץ. קוישה זו ותירוצה מופיעים (בתוך דיון נרחב) בפירוש הרמב"ן על התורה.
מעניין מתי פירוש הרמב"ן על התורה (שנכתב בא"י בסוף ימיו של הרמב"ן) הספיק להגיע ולהיות נפוץ בספרד.
שוב מצאתי בהקדמת הרב שעוועל שכבר בהריטב"א מזכיר את פירוש הרמב"ן כך שאינני יודע עד כמה עובדה זו יכולה לסייע בענין

הכי נמי מסתברא כתב:אולי עובדה שיכולה לזהות את המחבר.
הר"ן בדף כז: מקשה סתירה בהבנת הפסוק "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות" בין הסוגיא שם (-פסולי קורבה לעדות) לספר דבה"י (שמבינו כפשוטו)ומתרץ. קוישה זו ותירוצה מופיעים (בתוך דיון נרחב) בפירוש הרמב"ן על התורה.
מעניין מתי פירוש הרמב"ן על התורה (שנכתב בא"י בסוף ימיו של הרמב"ן) הספיק להגיע ולהיות נפוץ בספרד

אאל"ט פירוש הרמב"ן נכתב עוד בהיותו על אדמת ספרד, ובא"י הוא הוסיף הוספות ותיקן טעויות שהתבררו לו. השינויים שהוא ערך בא"י נאספו בשתי רשימות בכת"י, ועל פיהן נערך מחקר מקיף של פרופ' עופר ור' יונתן יעקבס על ההוספות והשינויים הללו, מחקר זה נדפס בספר בפני עצמו.