עצירת גשמים תלוי בתאריך העברי?

[דרדקי]

מאז ומעולם התקשיתי למה הגשמים והתעניות עליהם תלויים בתאריך העברי, כמבואר בגמ' תענית.
הלא לכאו' עונות השנה תלויים בשמש וכו' ולפי התאריך הלועזי היה צריך להכריע אם נחשב כעצירת גשמים אולא.
ולמשל השנה אנו כבר בתוך כסלו אבל בלועזי החורף רק מתחיל. ובזמן הגמ' כבר היו מתענים בזמן זה.

[יאיר]

לא הבנתי שאלתך..הרי התאריך הלועזי לא עקבי ושם החורף יוצא כל פעם בחודש אחר..

לעומת התאריך העברי שבו כל עונה חלה בדיוק באותו תאריך כבשנים קודמות ככתוב "שמור את חדש האביב"-ניסן..פסח תמיד חל באביב.

[דרדקי]

מעשה לסתור?

אתה בעצמך עונה לעצמך, כי התאריך העברי הוא לא מה שקובע את עונות השנה אלא הלועזי, ולכן את חודש האביב 'מזיזים' מדי פעם וזאת בשביל שיכנס הפסח באביב שתלוי בשנת החמה.

(סתם הערה טובה- אתה לא מבין אז אל תענה!).

[חכם באשי]

זה לא ממש תלוי בתאריך העברי, עכ"פ לא לכולי עלמא.
ראה מה שכתבתי כאן:
viewtopic.php?f=7&t=2425&p=17206&hilit=%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%AA+%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D#p17206

[ווונדערלעך]

לא הבנתי שאלתך..הרי התאריך הלועזי לא עקבי ושם החורף יוצא כל פעם בחודש אחר..

על מה אתה מדבר? בודאי בתאריך הלועזי החורף והקיץ תמיד באותו חודש. ושמא כוונתך לשנה המוסלמית שם השנה היא רק על פי שנת הירח.

[איש_ספר]

שו"ע או"ח סי' תקע"ה ס"ט: במה דברים אמורים בארץ ישראל וכל הדומה לה אבל במקומות שעונת הגשמים שלהם קודם שבעה עשר במרחשון או אחר זמן זה כשיגיע זמנם ולא ירדו גשמים יחידים מתענים שני וחמישי ושני ומפסקים בר"ח חנוכה ופורים ושוהין אח"כ כמו כמו ששה ימים אם לא ירדו גשמים בית דין גוזרין י"ג תעניות על הסדר שאמרנו:

[יגל]

מאז ומעולם התקשיתי למה הגשמים והתעניות עליהם תלויים בתאריך העברי, כמבואר בגמ' תענית.
הלא לכאו' עונות השנה תלויים בשמש וכו' ולפי התאריך הלועזי היה צריך להכריע אם נחשב כעצירת גשמים אולא.
ולמשל השנה אנו כבר בתוך כסלו אבל בלועזי החורף רק מתחיל. ובזמן הגמ' כבר היו מתענים בזמן זה.

זה לא כל כך משנה, כי בסופו של דבר עיבורי השנים אמורים תמיד לסדר שפסח יחול באביב (ולא כמו בימינו שהלוח קבוע ויש לעתים סטיות), ושישה חודשים אחרי פסח הוא חג הסוכות שחל לפי זה בחודש תקופת תשרי. שאלת גשמים מתחילה מייד אחרי סוכות אחרי שחזרו על ישראל לבתיהם, ומתחילים להתענות אם בתוך עשרה ימים לא נענו והיא בערך זמן רביעה ראשונה.

[אפרקסתא דעניא]

שמעתי שהחת"ס שואל על ט"ו בשבט, שהגמרא הלא אומרת שיצאו בו רוב גשמי שנה ועלה השרף באילנות, והרי בשנה כי השתא, שאדרה מעובר, יורדים רוב הגשמים עד ט"ו באדר א'?

והשיב שכפי גזירת חז"ל כן מנהג הקב"ה את העולם, ולכן אם אם ירדו מיעוט גשמים לפני ט"ו בשבט ורובם אחריו, עושה הקב"ה ששרף האילנות עולה כבר בט"ו בשבט, וממילא בו מתחלפת שנת האילן. החת"ס מדמה זאת לירושלמי הידוע של "לא-ל גומר עלי" עם בת שלוש שנים שנבעלה ועיברו ב"ד השנה שבתוליה חוזרין.

אינני יודע מקור לכך, ומסתמא ניתן לאתר באוצר או בתוכנה אחרת.

[יצג]

בנוגע למה שהעיר הרב המכנה עצמו אפרקסתא דעניא, הלא דנו ע"ז בגמ' ר"ה טו ע"א ובירושלמי ביכורים פ"ב.
ולעצם הנושא ראה בהרחבה במאמרו של הרב יונה מרצבך הרצו"ב.

עלה יונה.PDF

(629.15 KiB) הורד 422 פעמים