פורום אוצר החכמה

כידוע, אריסטו מוזכר באין ספור מקומות ככופר גמור ואף כאבי הכפירה.
עד ימיו עבדו רק לאלילים, ומימיו כפרו לחלוטין, והאמין בקדמות העולם והכחיש כל מה שלא השיג בדעתו.
מה שכתב הרמב"ם ש'צצה מינות בישראל' בזמן מלכות יון, ודאי שהכוונה אליו כי הוא היה הרב'ה של אלכסנדר מוקדון.

מישהו שמע כזה דבר שבסוף ימיו הוא חזר בו?
כי בילקוט מעם לועז הובא חיבור בשם 'וידויו של כופר' ומיוחס לאריסטו.
יש כזה דבר? מוסמך? רציני?

כי אין דבר יותר קל מלטעון על כל אחד שסוף ימיו הוא חזר בו. ע"ע הרמב"ם בעניני הקבלה, רי"א באמונת הגלגול וכו'...

הדברים עתיקים ויגיעים.

האריך בזה הרב י. י סטל ביצירתו הראשונה בדפוס בסידרת מאמרים בקובץ אור ישראל מונסי. (אני מניח שיש כאלו בפורום זה שיכולים לתת לינק)

[תוקן השם הנכון בעקבות הערת ח"ב]

אכן י"א שחזר בו וכתב וכו'..

אך הגר"א אמר ש"אריסטו היה כופר מתחילתו ועד סופו".

אתנחתא כתב:הדברים עתיקים ויגיעים.
האריך בזה הרב י. י סטיל ביצירתו הראשונה בדפוס בסידרת מאמרים בקובץ אור ישראל מונסי. (אני מניח שיש כאלו בפורום זה שיכולים לתת לינק)

אכן, הדברים יגעים ועתיקים.
אבל את סדרת המאמרים אליה ציינת כתבה י"י סטל, ולא 'סטיל'. וגם זו אינה יצירתו הראשונה.
לאחרונה הוציא אברהם מלמד ספר מיוחד על אגדה זו: "רקחות וטבחות: המיתוס על מקור החכמות".

סליחה, תיקנתי.

אולי למישהו יש את הקבצים להעלות לכאן?

כבר ציינתי כאן viewtopic.php?f=7&t=1460&p=9699&hilit=%D7%97%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%A9#p9709 למאמר אחרון על נושא זה.