פורום אוצר החכמה

א' שאלני בקשר למקורות והפניות (בכללות הספרים הקלאסיים והמקובלים בכל תפוצות ישראל, ובכל פרד"ס התורה) - ע"ז שאפילו באם ח"ו אנשים 'חסרים' בענין זה או אחר בשמירת התומ"צ - אך יש 'עיקרי היהדות' שהם מעכבים והכרחיים, וצריכים עכ"פ לעמוד באלו (שלא לינתק הקשר עם הקב"ה וכו' וכיו"ב) . ובכל המסתעף מזה.

ו/או בצורה של "לכתחילה" ו"בדיעבד": דהיינו, שבאם אינכם יכולם לעשות X/Y/Z, עכ"פ - עליכם לעשות A/B/C/, אך A/B/C האלו צריכים להיות בבחי' "חוק ולא יעבור".
ובכל כיו"ב.

אכן, יש - במצוות ל"ת - הדוג' של ע"ז, ג"ע, ושפ"ד שהם הכרחיים. ומצד מ"ע - אומרים ש"דתי" הוא עכ"פ שמירת שבת, כשרות, וטהמש"פ. אך מלבד מקורות לכל הני דברים - גם ארצה עוד "אופציות" או דעות שהובאו בכ"ז.

[כמובן הנ"ל גם כולל כאלו דברים הנראים סותרים זל"ז. כדי שאקבל מגוון רחב של דברים מסוג הזו].

ואסיר תודה רבה מראש!

הגר"צ שכטר שליט"א כתב בספר ארץ הצבי (כמדומני שבסימן על יוחסין) בשם הגר"י קמנצקי זצ"ל שהנחה את ארגוני הקירוב באמריקה שאפילו אם יצליחו לשכנע יהודי לא לשאת גויה ימש"ו כבר יש בזה ערך
ולגי מי הוא "דתי" היו על זה מס' מאמרים בתחומים לפני כו"כ שנים (בשאלה הלכה למעשה)

בברכה המשולשת כתב:הגר"צ שכטר שליט"א כתב בספר ארץ הצבי (כמדומני שבסימן על יוחסין) בשם הגר"י קמנצקי זצ"ל שהנחה את ארגוני הקירוב באמריקה שאפילו אם יצליחו לשכנע יהודי לא לשאת גויה ימש"ו כבר יש בזה ערך
ולגי מי הוא "דתי" היו על זה מס' מאמרים בתחומים לפני כו"כ שנים (בשאלה הלכה למעשה)

אין קשר למה שצריך לשמוח בכל הצלה פורתא המצבו הרוחני של יהודי, לבין ידיעה ברורה מהו עיקר שאין לוותר עליו.

לגופו של ענין- מי אמר שיש כזאת הגדרה בכלל?

לגבי שבת יש את המשל הידוע של הח"ח של השלט על החנות, שכשמורידים אותה פירוש הדבר- סגירת החנות.
אבל זה רעיון מוסרי לעורר הלבבות. מי אמר שזה עיקר מוגדר.
האם כשחז"ל הפליגו בחשיבות מצוות ברית מילה בנדרים הם התכוונו שזה עיקר?
אולי בהגדרה גדולה מילה באמת טמון ענין כזה, שזה כנגד התורה כולה. או שרק האו להראות חשיבות אבל לא בהגדרה של עיקר?

דבר ראשון הוא - להזהירו על דברים שהם ב''כרת''!

שוב פעם, זה נקרא סדר עדיפויות. לא עיקרים.

הלכות יסודי התורה לרמב"ם - וקיצור שלחון ערוך.

פלאי פלאים.

עד שקראתי את האשכול, היה פשוט לי שהגדרה של דתי היא מי שמקבל עליו עול מלכות שמים ועול מצוות, ומה שהוא חוטא פה ושם, זה כי היצה''ר גובר עליו לצערו. אבל אם הוא פורק עול זהו הנקרא בלשון חז''ל משומד או מומר (תלוי בצנזור) ובלשוננו חילוני.

וכעת אני רואה שלדעת החברים אין הדברים פשוטים כלל ועיקר, או שבכלל לא הבנתי את נושא האשכול.

מי יאלפני בינה?

ניים ושכיב כתב:פלאי פלאים.

עד שקראתי את האשכול, היה פשוט לי שהגדרה של דתי היא מי שמקבל עליו עול מלכות שמים ועול מצוות, ומה שהוא חוטא פה ושם, זה כי היצה''ר גובר עליו לצערו. אבל אם הוא פורק עול זהו הנקרא בלשון חז''ל משומד או מומר (תלוי בצנזור) ובלשוננו חילוני.

וכעת אני רואה שלדעת החברים אין הדברים פשוטים כלל ועיקר, או שבכלל לא הבנתי את נושא האשכול.

מי יאלפני בינה?

ראשית כל, אודה כאן להמגיבים והמסייעים [גם לאלו שעתידים ליתן עוד חומר והפניות!].

לכב' הרב 'ניים' -- אמנם כי כן, שהגדרת 'דתי' צריך להיות מי שמקבל עליו כנ"ל (וכמו שהוא אצל גר המתחייב להיות יהודי כדרוש. וכידוע הדיונים בזה עצמו, ואכ"מ).

אלא, שכוונתי בפתיחת האשכול -- ע"ד מי ש'בדיעבד' רק אוחז בדברים הכי בסיסיים כבר, מה אלו העדיפויות ו/או ההכרחיים שיש לשכנעו לשמור עכ"פ אלו, או [ללא קשר אליו אישית] - האם הגדרתו שהוא 'שומר המסורת' עכ"פ יותר ממי שאינו עושה כלום.. וכיו"ב. ולכאו' אלו שהגיבו, הבינו בהתאם.

כל אלו ההפניות - הם עבור מי שצריך להכין שיעור בסיסי (ויש לומר, בבחי' 'הלכה ולא למעשה') עבור סטונדטים בארה"ב שחלקם 'שומרי מסורת' [=לא אגדירם כ'מסורתי', שכן באה"ק זה מקבל הבנה אחרת מאשר בארה"ב]. ויסייעו ההפניות לשיעור מיוסד ותקוע במקורות נאמנים. תבורכו מן השמים!

בברכה המשולשת כתב:הגר"צ שכטר שליט"א כתב בספר ארץ הצבי (כמדומני שבסימן על יוחסין) בשם הגר"י קמנצקי זצ"ל שהנחה את ארגוני הקירוב באמריקה שאפילו אם יצליחו לשכנע יהודי לא לשאת גויה ימש"ו כבר יש בזה ערך
ולגי מי הוא "דתי" היו על זה מס' מאמרים בתחומים לפני כו"כ שנים (בשאלה הלכה למעשה)

תודה. אמנם ספרי 'תחומין' אינם באוצר וגם לא תח"י. ומכאן קריאה למי שבידו, להעלות נא המאמרים המדוברים [או חלקם] לכאן - או עכ"פ לציין כרך(ים( ומאמר(ים) מדוייק(ים), כדי שאוכל לשאול במק"א עבורם.

למיטב כרוני התשובה של הג"ר אליהו שלזינגר המופיעה בתחומין שם פורסמה גם בשו"ת שלו.
ומן הסתם גם דברי הגר"ן גשטטנר בשו"ת שלו

בברכה המשולשת כתב:למיטב כרוני התשובה של הג"ר אליהו שלזינגר המופיעה בתחומין שם פורסמה גם בשו"ת שלו.
ומן הסתם גם דברי הגר"ן גשטטנר בשו"ת שלו

ייש"כ על ההפני'! ואכן מצאתי תשובות כל העונים, בשו"ת שואלין ודורשין ח"ד (סי' צא) להר"א שלזינגר הנז'.

יש כאן שתי שאלות נפרדות:
א. האם ישנם דברים חמורים או "עיקריים" יותר להקפיד בהם - כאן מסתבר שניתן לדרג את המצוות על פי העונשים.
ב. כיצד ניתן לקרב יהודי לשמירת תומ"צ.

יכול להיות שהדרך לקרב יהודי לתורה אינה דרך הדגשת הדברים החשובים דווקא. שמעתי מראש ישיבה חשוב אחד (זצ"ל) שפעם דיברו איתו קבוצת חילונים שהתעניינו ביהדות ושאלו אותו מאיפה להתחיל. הוא אמר להם שיבחרו שתי מצוות להקפיד בהם - האחת שהם מבינים את טעמה והשניה שאינם מבינים את טעמה.
מצד דיני החמורות והקלות ודאי שאין כאן כלום, אך מצד לקרב יהודי לתורה יש כאן חכמה גדולה.

(לגבי סדר עדיפות: קראתי פעם שהגריש"א ז"ל השיב שיש להעדיף טהרת המשפחה על פני שמירת שבת [אף שהוא במיתת בי"ד וחמור ביותר] והראה הגרח"ק שליט"א מקור לזה בב"מ דכייף ליצריה)

אמסטרדם כתב:(לגבי סדר עדיפות: קראתי פעם שהגריש"א ז"ל השיב שיש להעדיף טהרת המשפחה על פני שמירת שבת [אף שהוא במיתת בי"ד וחמור ביותר] והראה הגרח"ק שליט"א מקור לזה בב"מ דכייף ליצריה)

הטעם לזה י"ל בפשטות - שיכול לגעת לדורות.

(הגרי"ש בעצמו אמר כענין שאמר הגרח"ק, רק הגרח"ק הראה המקור לזה בגמ')

שמירת שבת זה לא משל של החפץ חיים [כאילו זה כן אבל הוא רק בא להסביר]. זה הלכה פסוקה בגמ' שמי שלא שומר שבת הוא מומר.