מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

פשט ודרש

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

פשט ודרש

הודעהעל ידי יאיר » ה' נובמבר 11, 2010 11:50 pm

ברצוני להעלות כאן את נושא הפשט והדרש..
וליתר דיוק, כיצד מתיישב הדרש מול הפשט?

מובן שמה שצריך לעניין אותנו הוא פחות מה קרה במציאות ויותר מה עלינו ללמוד מהדברים הכתובים בחז"ל אך בכל זאת רציתי לדעת יותר..

אציין 2 דוגמאות:

בפס' מובא שבת יפתח הסכימה מיד שאביה יקיים נדרו כאשר נדר "ותאמר אליו, אבי פצית את-פיך אל-ה'--עשה לי, כאשר יצא מפיך: אחרי אשר עשה לך ה' נקמות, מאויביך--מבני עמון. ותאמר, אל-אביה, ייעשה לי, הדבר הזה: הרפה ממני שניים חודשים, ואלכה וירדתי על-ההרים, ואבכה על-בתוליי, אנוכי וריעותיי"

ואילו במדרש נכתב שסירבה בתוקף בתחילה..לכאורה סתירה מפורשת?

או לדוגמא כשמוזכר שבת פרעה שלחה את אמתה - "ותשלח את אמתה" - הרי שלפי הפשט שלחה את שפחתה ואילו לפי הדרש נעשה לה נס והשתרבבה אמתה כמה אמות!...מה היה במציאות?

בעבר שמעתי מס' הסברים אך כנראה שלא ספקו אותי. [ואם במציאות היה כמו הפשט כיצד אמרו חז"ל בפשיטות שנעשה לה נס? הלא דבר הוא?!]

ראיתי בשם הגר"א שאמר שפשט לחוד ודרש לחוד ומצד שני שמעתי מרב פלוני שאמר שהדרש הוא עומק הפשט וכששאלתיו מדברי הגר"א אמר שדבריו אינם סותרים להגר"א..

למי שיש להוסיף בנושא,לבאר ובמיוחד להביא מקורות המדברים בנושא מסויים זה, אשמח מאוד.

אליחי
הודעות: 143
הצטרף: ד' נובמבר 10, 2010 9:00 am

Re: פשט ודרש

הודעהעל ידי אליחי » ו' נובמבר 12, 2010 7:39 am

יש בזה הרבה דרכים.
ולדוגמא בנושא של ותשלח את אמתה, שדרשו חז"ל את ידה. המהר"ל היה מסביר שכ"כ רצתה בדבר זה עד שאילו היה אפשר מצד הטבע הייתה מגיעה לשם, ובאו חז"ל להדגיש או את גודל רצונה לזה, או את רצון שמים בזה שאילו לא היה הקב"ה קובע דרך הטבע, היה מאריך את ידה. וכן ד' מהר"ל להסביר תמיד ניסים הנוגדים את הטבע הפשוט, שאילו היה אפשר כך היה.
ויתכן שיש דרך לבאר שרצו חז"ל להדגיש שכאילו עשתה הדבר בעצמה ולא ע"י אמהותיה, ומה ששלחה את אמתה אי"ז עקרוני אלא מסיבה צדדית, והרי הם כידא אריכתא שלה.
כללו של דבר, אין המדרשים באים לספר סיפור מציאותי אמתי [למעט מקומות שכ' 'גמירי' שאז עבר אליהם הסיפור במסורת], אלא להדגיש פן בסיפור שאינו אלא רמוז. ולדוגמא בנאמר על בניהו בן יהוידע 'אשר הכה את שני אריאל ברד ביום השלג' שבפשוטו הוא סיפור כח גבורתו איך שאפי בקור הנורא הכה אריות חזקים כברד, ודרשו חז"ל ששבר את השלג בכדי לטבול שיוכל לעסוק בתורת כהנים, שלכאו' ד"ז אין לו זכר במקרא. אלא שבאו חז"ל לומר שלא תדמה בנפשך שלא היה אלא גיבור המתעסק בדברי חולין והכאת אריות, אלא כל מעשי גבורתו היו קדושים וחשובים למען הי"ת והיו כהקרבת קרבנות ולימודם, ואף מה שהכה את האריות שאינם מאויבי עם ישראל ואין בהם מלחמת מצוה, אף הם היו הכנה למצוה שהרבה כוחו בכדי שיוכל להלחם בפלשתים, והרי הם כהכנה והטהרות למצוה, הרי הם כטובל ע"מ שיוכל לעסוק בתורה.
וכן ע"ז הדרך ברוב המדרשים והאגדות.

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: פשט ודרש

הודעהעל ידי יאיר » ש' נובמבר 13, 2010 8:15 pm

אליחי,
ישר כח גדול על הבאת דבר מהר"ל הקדושים וביאורן!

אליחי
הודעות: 143
הצטרף: ד' נובמבר 10, 2010 9:00 am

Re: פשט ודרש

הודעהעל ידי אליחי » ש' נובמבר 13, 2010 11:36 pm

כמדומני שלא הובנתי נכון, לא הבאתי את דברי המהר"ל, אלא אמרתי לפי שיטתו וסגנונו בביאור רוב האגדות, מה הוא היה אומר במקרה זה, [ואם בדקת ובאמת כך הוא אומר, אשרי שזכיתי לכוין לדברי קדשו, אבל לא נשמע מדבריך שבדקת, ואף אני אין הספר תח"י]

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: פשט ודרש

הודעהעל ידי יאיר » ש' נובמבר 13, 2010 11:39 pm

אכן לא בדקתי וחשבתי שאלו דבריו..בכל אופן יישר כח.

מעיין
הודעות: 1955
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: פשט ודרש

הודעהעל ידי מעיין » ד' פברואר 02, 2011 8:45 pm

בענין המהר"ל וביאורי האגדות יש לציין לקטע נפלא בנצח ישראל:

זה המאמר יש לדקדק בו הרבה מאוד. וזה, כי אף על גב שהיה טיטוס רשע גמור, אין דרך מי שהוא מלך, כמו שאמר (ישעיה י, לד) "והלבנון באדיר יפול", שינהג בדבר פחיתות כמו זה, שיציע ספר תורה, ויהיה נוהג זנות, שהוא גנאי ומאיס. וכו'
דע כי טיטוס הרשע, אי אפשר שלא היה רשע, והרי על ידו חרב הבית הקדוש, הוא בית אלקינו, ולפיכך רשע גמור היה. ומה שמספר עליו ביוסיפון שלא היה רשע, אבל היה מרחם על הבריות, כל זה אינו, כי דבר שאי אפשר הוא, כי מי שהוא טוב לא יבא ממנו רע כלל, ואיך יבוא רע, כמו זה, ממי שיש בו דבר טוב מה. ואם תאמר, למה לא אירעו דברים אלו לנבוכדנצר, שגם הוא הרשיע ושרף בית אלקינו, ולמה לא אירע לו כל אשר אירע לטיטוס, והלא בית המקדש ראשון יותר בקדושה עוד מן בית שני. ויש לך לדעת, כי נבוכדנצר שהחריב את הבית, לא עשה זה רק בשביל שלא היו רוצים להיות כפופים תחתיו, שהרי מרדו בו, כדכתיב בקרא (מ"ב כד, א). ולפיכך לא היה נבוכדנצר מתנגד אל קדושת בית אלקינו כמו זה, שהרי בבית שני היו רוצים להיות כפופים תחתיו, ובו לא מרדו מעולם. כי הקיסר שמרדו בו בדבר הקרבן, אף שאינו כל כך מרידה, כבר מת. רק כי כל כונתו היה רק להשחית ולקלקל בלא טעם כלל, ולפיכך עשה לו הקב"ה כדינו, וכמו שיתבאר בסמוך:

ואפילו אם נודה לבעל יוסיפון שדיבר טוב מלשרוף בית המקדש, זה כדרך הרשעים מדברים בפיהם, ולבם אין אתם. או שעשה כל זה כדי לעשות בבית המקדש כרצונו, להשתבח ולהתפאר בו שיהיה הבית הגדול והקדוש תחת ידו. והוא יתברך גרם שלא יהיה בית קדשנו ותפארתנו ביד הערל והטמא הזה, ולכך נשרף. כי אין ראוי למעלת קדושתו של בית המקדש, אשר שמו יתברך נקרא על הבית, שיהיה תחת זרים ורשעים כמו אלו אף זמן מה, שהרי בסוף בודאי יהיה שורפו, ולכך נשרף מיד. אבל בודאי הוא היה ראש המשחיתים שהשחית בית אלקינו, ואיך יבוא דבר כזה אם לא על ידי ראש המשחיתים, שהיה מוכן להשחתה. ולפיכך מתחלה כי שדר עלייהו לנירון קיסר, שהוא לא היה בתכלית הרשעה, והיה מצות הקיסר עליו שיהיה מחריב ירושלים, אי אפשר רק שיתגייר. מאחר שהקיסר רצה להכריחו לדבר רע שאינו מוכן לו, וכל מי שרוצה להכריח אחד לדבר שאינו מוכן ומסוגל אליו, כמו הקיסר שהיה רוצה להכריח את נירון קיסר שילחם עם ישראל וישרוף הבית, ולפיכך היה מתחזק נירון קיסר כנגד זה, והיה מתגייר לגמרי. אבל טיטוס הרשע מוכן היה אל הרשעות:
ומה שאמר שתפס זונה בידו ונכנס לבית המקדש. פירוש שהרשע הזה כאשר נכנס למקום הקודש לחבל אותו, אין ספק שהיה יוצא מרשות הקב"ה ודבק באלהי נכר. וזה נקרא ש'תפס זונה', כי עבודה זרה נמשלה כזונה, כי בכל מקום גבי עבודה זרה כתיב "זונה", (ויקרא יז, ז) "ולא יזבחו עוד זבחיהם לשעירים אשר הם זונים אחריהם". וגבי מולך כתיב (שם כ, ה) "והכרתי אותו ואת כל הזונים אחריו". וכן (במדבר טו, לט) "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". ובא לומר כי עכשיו שבא להשחית את ביתו הקדוש, נתחבר לזונה לגמרי, הוא העבודה זרה:

ועוד בא לומר, כאשר בא למקום קדשי הקדשים, ששם ויעוד שכינה והחבור עם ישראל, כי מקום ויעוד שכינה היה על ידי הארון, ששם לוחות הברית שכרת עם ישראל. וכן שם ספר תורה (ב"ב יד ע"ב), שנקרא "ספר הברית" (שמות כד, ז), שהקב"ה יש לו חבור עם ישראל. הנה התורה והלוחות, שהם בארון, הם עצם החיבור שיש להקב"ה עם ישראל. ולפיכך על הארון היו הכרובים, "ופניהם איש אל אחיו" (שמות כה, כ), "כמער איש ולוית" (מ"א ז, לו). כשעלו לרגל היו מגביהם להם הפרוכת, והיו מראים להם הכרובים (יומא נד.), כלומר שחבת הקב"ה אל ישראל כמו זכר אל הנקבה דרך משל. ותוך הארון הוא החבור והדיבוק, וזה על ידי התורה והלוחות. וזה שאמר שלמה (שה"ש ג, י) "רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה", שכל המקרא נאמר על המשכן. "תוכו רצוף אהבה" כרובים ולוחות, כך פירשו ז"ל (שהש"ר ג, ח). נמצא כאשר תבין כי החיבור עצמו היה הארון:

וכאשר בא הרשע לבית [קדשי] הקדשים, למקום הארון אשר שם התורה והלוחות, והמקום שהוא מסוגל אל חבור האלקים, כאשר נכנס הרשע הזה, שהוא בעל עבודה זרה למקום שיש שם חבור ודבוק אלהות, נחשב דבר זה שנכנס עם הזונה, הוא כח עבודה זרה שלו. וזה שאמרו רז"ל שהציע ספר תורה, ועבר עליה עבירה. פירוש, הוא החבור לגמרי עם הזונה שיש לטיטוס שם. לכך נחשב לו שהוציא ספר תורה ועבר עליה עבירה, כי הספר תורה הוא עצם החיבור להקב"ה עם ישראל. לכך נחשב לטיטוס, כאשר נכנס לשם, שהציע ספר תורה ועבר עליה עבירה. והבן הדברים האלו. ומכל מקום, לפי גודל הרשעות של הרשע הזה, הוא טיטוס, נוכל לפרש כי הכל כמשמעו. ואף שדבר זה דבר מגונה, הלא רשעתו מוכן לכל זה. רק מפני שבעל יוסיפון כתב איזה דברים טובים על טיטוס, כי לא הראה עצמו רק שהוא איש טוב, יש לפרש המאמר הזה כמו שאמרנו, והוא נכון:

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: פשט ודרש

הודעהעל ידי יאיר » ו' אוקטובר 21, 2011 1:46 am

דברים נפלאים בענין:
http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.aspx?15692&&page=11

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: פשט ודרש

הודעהעל ידי יאיר » א' אפריל 29, 2012 1:50 am

הטיב לבאר את הדברים בטטו"ד הרמח"ל ב"מאמר על אגדות חז"ל".

ראשית חכמה
הודעות: 53
הצטרף: ה' נובמבר 25, 2010 11:55 pm

Re: פשט ודרש

הודעהעל ידי ראשית חכמה » א' אפריל 29, 2012 3:51 am

מעיין כתב:בענין המהר"ל וביאורי האגדות יש לציין לקטע נפלא בנצח ישראל:

[שהרי בבית שני היו רוצים להיות כפופים תחתיו, ובו לא מרדו מעולם. כי הקיסר שמרדו בו בדבר הקרבן, אף שאינו כל כך מרידה, כבר מת. רק כי כל כונתו היה רק להשחית ולקלקל בלא טעם כלל, ולפיכך עשה לו הקב"ה כדינו, וכמו שיתבאר בסמוך:

מה כונתו? וכי לא היה מרד בכל הארץ כנגד השלטון הרומאי?


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 691 אורחים