פורום אוצר החכמה

נשאלתי ע"י בני שיחי'.
מדוע השו"ע טרח לבאר בסעיף שלם (סי' ו' סעי' א') את כל ברכת אשר יצר, מה שלא עשה כן בשאר ברכות השחר, ולא בברכות של שמונה עשרה?

אולי בגלל שזה נוגע לכל היממה, משא"כ שאר ברכות השחר (פרט לברכת התורה, ליש מהשיטות, שאם ישן ביום צריך לשוב ולברך).

אפשר תשובתך ראויה לשאר ברכות השחר, ברם ברכת המזון, ברכת על המחיה ועוד, ואף ברכות שמו"ע גם הם שייכות לכל היממה.
לכאורה ההבדל הוא בתדירות, שזה לבד מהיותו שייך כל היום הרי שבמציאות זו הברכה שמברכים הרבה.
ושמא היה זה בגלל ענין הברכה שבה מודה האדם בבריאת העולם, שנוצר על ידי בוראו ולחשיבות הדבר והשרשת האמונה בכך ביארה להוציא מלבן של כופרים ומינים.

תודה על התשובות, רק מסקרן אותי אם יש מי בכתובים שכבר עורר על כך, כי זה שאלה מאד מתבקשת לכאורה.

לא השו"ע עשה כן, אלא הטור.

הטעם הוא לפי כמות ההלכות הנוגעות לכל ברכה. ברכת המזון זכתה לכמה וכמה סימנים לא בגלל חשיבותה אלא בגלל פרטי הלכותיה.

אילו ברכת הנותן לשכוי בינה היתה בעלת פרטי הלכות רבות, ודאי היתה זוכה לסימנים בהתאם.

אם כוונתך לשאול למה פירש את ברכת אשר יצר (שגם זה כבר עשה הטור), התשובה היא כיון שברכה זו אינה מובנת, וודאי שלא מובן ההקשר לבית הכסא.

שאר הברכות מובנות גם בלי שום ביאור.