פורום אוצר החכמה

ידיד טוב גמר אומר להדפיס את הירו' מחדש בתבנית דפוס ווילנא ווארשא. ובכל זאת הוא מעונין להוסיף ע"ז תוספות ושיפורים. אולי ספרים חשובים שבדפוס, או דברים שיש בכ"י. כאלה שהם לא בכמות שינפחו את המהדורה לעשרים כרכים...

למי רעיון?

למשל, חשבתי להדפיס את כל האהבת ציון וירושלים. ולא רק את הקיצור שיש בדפוסים.

-----
הוצאת מאורי אור מוכרת לי. תודה.

הגהות וחידושים כעין שעשו ממהד' וגשל ואילך על הבבלי. מספרים חדשים גם ישנים.

זה פשיטא. יש"כ.
כלומר מכל מה שנדפס בסוף דפו"י.

איש_ספר כתב:זה פשיטא. יש"כ.
כלומר מכל מה שנדפס בסוף דפו"י.

ובתוספת מרובה ממה שתמצא ידו ספרים הגונים.

נכון.

מי זוכר מפרשים טובים וקצרים שניתן לספח לשם?

אני זוכר עכשיו:
פי' ר"ד דרשן תלמיד הרמ"א (הנד' במהדורת קראקא קראטשטין), ראוי שיהיה עה"ג.
גליוני הש"ס לר"י ענגיל
טל תורה לר"מ אראק.
שערי תורת א"י רבינוביץ

כדאי גם את עיקר חידושי הנועם ירושלמי

לדעתי ראוי ביותר להדפיס חידושיו והגהותיו של רמ"ש זיוויץ מספרו 'משבי"ח' (על כל מהדורתיו והוספותיו) שעליו קיבל ג' 'הסכמות' נלהבות מאת הח"ח זצ"ל.

כדאי לנסות להשיג הירושלמי של הגאון רי"ז שטרן. ברמב"ם פרנקל הם קבלו הגליונות שלו מאת מכון ירושלים, יש להם הרבה מכתביו ולאחרונה הם הוציאו תשובות חדשות שלו מכת"י ואולי יש להם הירושלמי שלו. אפשר לנסות גם אצל הג"ר רפאל רייכמאן שיש לו הרבה ספרים ישנים ובתוכם הבכורי שלמה שהיה ברשות הגריז"ש. שמעתי שגם בספריית שיינקן נמצא ספרים שהיו ברשותו.

עמקן כתב:כדאי לנסות להשיג הירושלמי של הגאון רי"ז שטרן. ברמב"ם פרנקל הם קבלו הגליונות שלו מאת מכון ירושלים, יש להם הרבה מכתביו ולאחרונה הם הוציאו תשובות חדשות שלו מכת"י ואולי יש להם הירושלמי שלו. אפשר לנסות גם אצל הג"ר רפאל רייכמאן שיש לו הרבה ספרים ישנים ובתוכם הבכורי שלמה שהיה ברשות הגריז"ש. שמעתי שגם בספריית שיינקן נמצא ספרים שהיו ברשותו.

שיינקן?!
שמא כוונתך ל''שוקן''

אני מתאר לעצמי שפירוש הגרח"ק הוא לא יכניס, גם אם הוא ירצה..
אבל מכל מקום ניתן ללמוד מחוסר ההתאמה שארע בפירוש הגרח"ק שהכניסו עוז והדר. הגרח"ק אינו עקבי בגרסתו כמו רש"ס או הגר"א, והוא בוחר לעצמו את הגרסה שהכי נראית לו במלים הנוכחיות, גם אם במשפט הבא הוא בוחר בגרסה אחרת [כך, בגדול].
רח"ק עצמו בש"ס שלו [ככל הנראה, ואני מקווה כך] הציג את גרסתו ועליה את הפירוש, ועל כן לא טרח תמיד לשלב את הגרסה שלו בתוך הפירוש. אמנם עו"ה הכניסו את פירושו כצורתו באופן שהלומד לא תמיד יודע מהי גרסתו, עובדה שיכולה לגרום לקשיים רבים, ונתקלתי בזה במקומות רבים.
דומני שבחלק מהפירושים שהוזכרו, יש סיכוי גדול לתקלה דומה, ולכן לא חשוב מה הוא יכניס כמו שחשוב שיוודא שהפירוש מותאם כתוספת לגרסת ו"ו.

איש_ספר כתב:ידיד טוב גמר אומר להדפיס את הירו' מחדש בתבנית דפוס ווילנא ווארשא.

מה בבסיס התוכנית, לפני ההוספות ?

האם ידפיס את פי' הקרבן העדה שבסוף נזיקין באותיות גדולות ? (כדאי להוסיף שם את לשון הגמרא)

שבע כתב:

עמקן כתב:כדאי לנסות להשיג הירושלמי של הגאון רי"ז שטרן. ברמב"ם פרנקל הם קבלו הגליונות שלו מאת מכון ירושלים, יש להם הרבה מכתביו ולאחרונה הם הוציאו תשובות חדשות שלו מכת"י ואולי יש להם הירושלמי שלו. אפשר לנסות גם אצל הג"ר רפאל רייכמאן שיש לו הרבה ספרים ישנים ובתוכם הבכורי שלמה שהיה ברשות הגריז"ש. שמעתי שגם בספריית שיינקן נמצא ספרים שהיו ברשותו.

שיינקן?!
שמא כוונתך ל''שוקן''

ברית כרותה לשפתיים

פלגינן כתב:אני מתאר לעצמי שפירוש הגרח"ק הוא לא יכניס, גם אם הוא ירצה..
אבל מכל מקום ניתן ללמוד מחוסר ההתאמה שארע בפירוש הגרח"ק שהכניסו עוז והדר. הגרח"ק אינו עקבי בגרסתו כמו רש"ס או הגר"א, והוא בוחר לעצמו את הגרסה שהכי נראית לו במלים הנוכחיות, גם אם במשפט הבא הוא בוחר בגרסה אחרת [כך, בגדול].
רח"ק עצמו בש"ס שלו [ככל הנראה, ואני מקווה כך] הציג את גרסתו ועליה את הפירוש, ועל כן לא טרח תמיד לשלב את הגרסה שלו בתוך הפירוש. אמנם עו"ה הכניסו את פירושו כצורתו באופן שהלומד לא תמיד יודע מהי גרסתו, עובדה שיכולה לגרום לקשיים רבים, ונתקלתי בזה במקומות רבים.
דומני שבחלק מהפירושים שהוזכרו, יש סיכוי גדול לתקלה דומה, ולכן לא חשוב מה הוא יכניס כמו שחשוב שיוודא שהפירוש מותאם כתוספת לגרסת ו"ו.

כל לומדי הירושלמי הוותיקים יודעים שהפירוש הנדפס ע"ש הגרח"ק על הירושלמי אין כמוהו ל....
והדפסתו עה"ג במהדו' עוז והדר זו שערוריה מארץ השערוריות.
ומי שחושב שזה "פירוש הגרח"ק" יקח למשל את שקל הקודש ויראה שם את הדיונים בקטעי הירו' שבביאור ההלכה, מול הפי' לשקלים. שני אנשים.

אינני יודע אם זה פרקטי, אבל אם כן זהו רעיון מצוין.

יש הרבה ירושלמים שנדחקו בהם המפרשים העיקריים, אולם בכל מיני ספרים שלא על סדר הירושלמי הדברים התבארו ממש ברווחא. אם מישהו ילקט דברים כאלו, אין ספק שיהיה בזה תועלת. אבל יתכן שזה כבר מידי הרבה עבודה.

דוגמא אחת להנ"ל עי' חידושי רבי שמואל נדרים סימן ז אות ה (עמ' נז), והדברים נפלאים לאמיתה של תורה.

השואל מרבו כתב:אינני יודע אם זה פרקטי, אבל אם כן זהו רעיון מצוין.

יש הרבה ירושלמים שנדחקו בהם המפרשים העיקריים, אולם בכל מיני ספרים שלא על סדר הירושלמי הדברים התבארו ממש ברווחא. אם מישהו ילקט דברים כאלו, אין ספק שיהיה בזה תועלת. אבל יתכן שזה כבר מידי הרבה עבודה.

דוגמא אחת להנ"ל עי' חידושי רבי שמואל נדרים סימן ז אות ה (עמ' נז), והדברים נפלאים לאמיתה של תורה.

מצטרף מאוד.
במילה אחת: ליקוט דברי פרשני הבבלי על הירושלמי. או עכ"פ מ"מ לדבריהם. אך כמובן שזה הרבה עבודה (אם רוצים שתהיה עבודה טובה)

אורח כתב:[.
ומי שחושב שזה "פירוש הגרח"ק" יקח למשל את שקל הקודש ויראה שם את הדיונים בקטעי הירו' שבביאור ההלכה, מול הפי' לשקלים. שני אנשים.

אמת לאמיתה!
אם כי במקום לומר "שני אנשים" יותר מתאים לזה המשל של אם ראשונים כמלאכים וכו'
כל אחד מוזמן לעיין בעצמו בספר שקל הקודש ולהשוות

לעומקו של דבר כתב:

השואל מרבו כתב:אינני יודע אם זה פרקטי, אבל אם כן זהו רעיון מצוין.

יש הרבה ירושלמים שנדחקו בהם המפרשים העיקריים, אולם בכל מיני ספרים שלא על סדר הירושלמי הדברים התבארו ממש ברווחא. אם מישהו ילקט דברים כאלו, אין ספק שיהיה בזה תועלת. אבל יתכן שזה כבר מידי הרבה עבודה.

דוגמא אחת להנ"ל עי' חידושי רבי שמואל נדרים סימן ז אות ה (עמ' נז), והדברים נפלאים לאמיתה של תורה.

מצטרף מאוד.
במילה אחת: ליקוט דברי פרשני הבבלי על הירושלמי. או עכ"פ מ"מ לדבריהם. אך כמובן שזה הרבה עבודה (אם רוצים שתהיה עבודה טובה)

אכן. ועוד, שאפילו העבודה המושלמת ביותר תהיה חלקית, כיוון שיש הרבה מקומות בירושלמי שלא התייחסו אליהם רבותינו, ובפרט אם הכוונה לקדמונים שבהם.

השואל מרבו כתב:אינני יודע אם זה פרקטי, אבל אם כן זהו רעיון מצוין.

יש הרבה ירושלמים שנדחקו בהם המפרשים העיקריים, אולם בכל מיני ספרים שלא על סדר הירושלמי הדברים התבארו ממש ברווחא. אם מישהו ילקט דברים כאלו, אין ספק שיהיה בזה תועלת. אבל יתכן שזה כבר מידי הרבה עבודה.

עמ"ס סוכה יצא לאור ס' אוצר מפרשי הירושלמי, ע"י מכון דרכי שמחה בערד (נדפס בסוף המס').
מצורף עמ' לדוגמא:

עדיאל ברויאר כתב:

לעומקו של דבר כתב:

השואל מרבו כתב:אינני יודע אם זה פרקטי, אבל אם כן זהו רעיון מצוין.

יש הרבה ירושלמים שנדחקו בהם המפרשים העיקריים, אולם בכל מיני ספרים שלא על סדר הירושלמי הדברים התבארו ממש ברווחא. אם מישהו ילקט דברים כאלו, אין ספק שיהיה בזה תועלת. אבל יתכן שזה כבר מידי הרבה עבודה.

דוגמא אחת להנ"ל עי' חידושי רבי שמואל נדרים סימן ז אות ה (עמ' נז), והדברים נפלאים לאמיתה של תורה.

מצטרף מאוד.
במילה אחת: ליקוט דברי פרשני הבבלי על הירושלמי. או עכ"פ מ"מ לדבריהם. אך כמובן שזה הרבה עבודה (אם רוצים שתהיה עבודה טובה)

אכן. ועוד, שאפילו העבודה המושלמת ביותר תהיה חלקית, כיוון שיש הרבה מקומות בירושלמי שלא התייחסו אליהם רבותינו, ובפרט אם הכוונה לקדמונים שבהם.

זה כבר משהו אחר. בדליכא ליכא.

השואל מרבו כתב:אינני יודע אם זה פרקטי, אבל אם כן זהו רעיון מצוין.

יש הרבה ירושלמים שנדחקו בהם המפרשים העיקריים, אולם בכל מיני ספרים שלא על סדר הירושלמי הדברים התבארו ממש ברווחא. אם מישהו ילקט דברים כאלו, אין ספק שיהיה בזה תועלת. אבל יתכן שזה כבר מידי הרבה עבודה.

דוגמא אחת להנ"ל עי' חידושי רבי שמואל נדרים סימן ז אות ה (עמ' נז), והדברים נפלאים לאמיתה של תורה.

כגון מספר אור שמח שנמצאים בו ביאורים נפלאים על הירושלמי.
[וכמובן מספרי החוקרים - אולי בעילום שמם ורק לציין 'י"מ']

זו כבר עבודה אדירה. שמצריכה לימוד של הירו' ושל הפירוש. אני מדבר על עבודה יותר טכנית.

למי יש קישור לאתר של פלוני שמפתח את כל מובאות הראשונים מהירו'?

איש_ספר כתב:מי זוכר מפרשים טובים וקצרים שניתן לספח לשם?

אני זוכר עכשיו:
פי' ר"ד דרשן תלמיד הרמ"א (הנד' במהדורת קראקא קראטשטין), ראוי שיהיה עה"ג.
גליוני הש"ס לר"י ענגיל
טל תורה לר"מ אראק.
שערי תורת א"י רבינוביץ

ניר, לר' מאיר מארים מקוברין

ניר פירוש חשוב כידוע. אבל ארוך ואם ניר אז גם נוע"י ויש עוד.

ככר לאדן, חיד"א סי' ו' הגהות לירושלמי. ליקוטי חבר בן חיים. אור הישר.

מהר"א פולדא על ב"ק וכו' שנדפס ע"י מדפיסי ראם בכרך נפרד כהשלמה לירושלמי שלהם

אולי הקונטרס של ר"ח העליר

איש_ספר כתב:למי יש קישור לאתר של פלוני שמפתח את כל מובאות הראשונים מהירו'?

אולי כוונתך לזה: http://yerushalmidb.compuall.co.il/

איש_ספר כתב:הוצאת מאורי אור מוכרת לי. תודה.

ראוי מאוד להגיה. יש שם טעויות ופעם מצאתי שורה שלמה חסרה.

איש_ספר כתב:ניר פירוש חשוב כידוע. אבל ארוך ואם ניר אז גם נוע"י ויש עוד.

ניר בד"כ לא ארוך

עיניו כיונים כתב:

איש_ספר כתב:למי יש קישור לאתר של פלוני שמפתח את כל מובאות הראשונים מהירו'?

אולי כוונתך לזה: http://yerushalmidb.compuall.co.il/

זה אתר מצויין, אך הטקסטים הרבה פעמים קצרים מדי, או כוללים את הערות העורך. מוטב להשתמש בו כמ"מ ולעיין תמיד בפנים.
חסרונו הגדול הוא שמשתמש כמעט רק בבר אילן.
במכון התלמוד הישראלי יש כרטסת ראשונים על כל הירושלמי, כולל ספרים מסויימים מכ"י (כגון ילקוט תלמוד תורה לר"י סיקילי).
וכן יש כרטסת גדולה של פרופ' זוסמן עם ציטוטים מראשונים.
הכרטסות האלו חשובות בהרבה מאהבת ציון.

תודה רבה מאד לכל העונים.

הרב לוצאטי:

ניר לא ארוך כמו נוע"י אבל לא קצר שאפשר להכניס אותו במדור של "הגהות והערות". ואולי בכ"ז לגודל חשיבותו יש להדפיסו. כולל הכרך על נשים נזיקין שיצא ע"י ר"ע שטיינזלץ.

היכן יש גישה לכרטסת של זוסמן ומה בין זה לכרטסת של מכון התלמוד הישראלי?

האם אין חשיבות להדפיס גם את אהצו"י משום הדיונים שלו בגרסאות הראשונים?

סעדיה כתב:

השואל מרבו כתב:אינני יודע אם זה פרקטי, אבל אם כן זהו רעיון מצוין.

יש הרבה ירושלמים שנדחקו בהם המפרשים העיקריים, אולם בכל מיני ספרים שלא על סדר הירושלמי הדברים התבארו ממש ברווחא. אם מישהו ילקט דברים כאלו, אין ספק שיהיה בזה תועלת. אבל יתכן שזה כבר מידי הרבה עבודה.

דוגמא אחת להנ"ל עי' חידושי רבי שמואל נדרים סימן ז אות ה (עמ' נז), והדברים נפלאים לאמיתה של תורה.

כגון מספר אור שמח שנמצאים בו ביאורים נפלאים על הירושלמי.

אם כבר הגענו לכאן, יש לציין כמובן גם את ספרי הרוג'וצ'ובי, המלאים מזן אל זן ביאורים בירושלמי.
אבל זה דורש מכון בפני עצמו.

יש צ

מעט דבש כתב:

סעדיה כתב:

השואל מרבו כתב:אינני יודע אם זה פרקטי, אבל אם כן זהו רעיון מצוין.

יש הרבה ירושלמים שנדחקו בהם המפרשים העיקריים, אולם בכל מיני ספרים שלא על סדר הירושלמי הדברים התבארו ממש ברווחא. אם מישהו ילקט דברים כאלו, אין ספק שיהיה בזה תועלת. אבל יתכן שזה כבר מידי הרבה עבודה.

דוגמא אחת להנ"ל עי' חידושי רבי שמואל נדרים סימן ז אות ה (עמ' נז), והדברים נפלאים לאמיתה של תורה.

כגון מספר אור שמח שנמצאים בו ביאורים נפלאים על הירושלמי.

אם כבר הגענו לכאן, יש לציין כמובן גם את ספרי הרוג'וצ'ובי, המלאים מזן אל זן ביאורים בירושלמי.
אבל זה דורש מכון בפני עצמו.

יש צורך באבחנה בין ספר מעין "אוצר מפרשי הירושלמי" אשר מטרתו היא לכנס את כל הביאורים והשיטות בירושלמי, אשר ללא ספק הוא דבר מועיל וחשוב. אבל זהו פרוייקט אדיר, וגם יהפוך את הירושלמי לסט בן מי יודע כמה כרכים. אני מתכוון למשהו אחר לגמרי. קודם כל לכנס אך ורק ביאורים. לא "איך הדין לפי הירושלמי באופן כזה ואחר" וכדומה. זה שייך ל"אוצר מפרשי הירושלמי". אבל גם לא כל ביאור (יהיה ממי שיהיה), רק ביאור חלק ונעים שיותר מרווח מפירוש מפרשי הירושלמי הקלסיים, לזה הבאתי את החידושי רבי שמואל הנ"ל. אין ספק שבאור שמח ובספרי הרוגוצובי יש גם כאלה, אבל ישנם כאלה שהם רק בגדר "עוד פירוש" לדברי הירושלמי שהיה להם מחמת איזה הכרח צדדי, אבל הוא לאו דוקא יותר מרווח בלשון הירושלמי. כמדומה שבקה"י בכמה מקומות יש סימנים שמוקדשים לירושלמי, והם בהחלט עונים על ההגדרה דלעיל. אבל כמובן, גם זהו עבודה לא קטנה.

איש_ספר כתב:תודה רבה מאד לכל העונים.

הרב לוצאטי:

ניר לא ארוך כמו נוע"י אבל לא קצר שאפשר להכניס אותו במדור של "הגהות והערות". ואולי בכ"ז לגודל חשיבותו יש להדפיסו. כולל הכרך על נשים נזיקין שיצא ע"י ר"ע שטיינזלץ.

היכן יש גישה לכרטסת של זוסמן ומה בין זה לכרטסת של מכון התלמוד הישראלי?

האם אין חשיבות להדפיס גם את אהצו"י משום הדיונים שלו בגרסאות הראשונים?

האחראי על הכרטסת של זוסמן הוא פרופ' מוסקוביץ מבר אילן. עד כמה שאני יודע אין קשר לכרטסת של מכון התלמוד, והן נעשו בנפרד.
הדיונים של אהצו"י די מעטים, ויש לו גם טעויות בהבנה. אמנם בשעתו עבודתו היתה חשובה מאוד, אך כיום המאגרים הנ"ל טובים ומקיפים ממנה. לכל היותר אפשר ללקט את הדיונים המעטים שלו.

בקהילות יעקב יש סימנים שהם ביאור לירושלמי כדאי להכניס.
אפשר גם ללקט מביאורי הגר"א לשו"ע.

שמעתי מעזרא שבט שיש גם כרטסת במכון הרי פישל.

הגהות על הירושלמי סדר נזיקין מרבי עמרם חסידא - נדפסו בסוף הגדש"פ לנכדו בעל בית שערים:

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=118

איש_ספר כתב:ידיד טוב גמר אומר להדפיס את הירו' מחדש בתבנית דפוס ווילנא ווארשא. ובכל זאת הוא מעונין להוסיף ע"ז תוספות ושיפורים. אולי ספרים חשובים שבדפוס, או דברים שיש בכ"י. כאלה שהם לא בכמות שינפחו את המהדורה לעשרים כרכים...

למי רעיון?

למשל, חשבתי להדפיס את כל האהבת ציון וירושלים. ולא רק את הקיצור שיש בדפוסים.

-----
הוצאת מאורי אור מוכרת לי. תודה.

הרעיון הכי פשוט שיש [לא נראה לי שנעשה בעבר]:
להביא בקצרה בצד הגיליון את תמצית קטעי הבבלי הרלוונטיים לסוגיית הירושלמי, אין צורך בכל השו"ט, אלא בנוסחאות הברייתות, עיקרי המחלוקות וכיוצ"ב

וכמובן יש את עינים למשפט של הרב אריאלי שיש שם הוספת ציונים

הגהות ר' עמרם חסידא לא נדפסו במהדורות הירורשלמי הרגילות?
לדעתי יהיה תועלת ללקט פי' היפה עינים.

לב האבן כתב:הגהות ר' עמרם חסידא לא נדפסו במהדורות הירורשלמי הרגילות?
לדעתי יהיה תועלת ללקט פי' היפה עינים.

עכשיו ראיתי שבמהדורות מאורי כן נדפסו, לא יודע אם גם במהדורות הקוגמות לה.

-

הצעה נוספת, להדפיס עמ"ס שקלים ההגהות שנדפסו בש"ס וילנא הבבלי כמו החשק שלמה וכו'