פורום אוצר החכמה

ראיתי פעם בספריו של ריא"ז מרגליות (או בשמו), סיפור על הניגון הנ"ל, כמדומני בקשר לבעל הדב"ח מצאנז זצ"ל.
אודה לכל מי שישיב לי את אבידתי.

אני מכיר אותו בשם הרה"ק ר' לוי יצחק מבארדישטוב זי"ע

אינני מבין אפי' מילה אחת באידיש, אך כמדומני שהטקסט הבא שייך לכאן:

פון מיין זאמלונג איבער ניגוני קארלין

אשאד איך האב נישט דא ביי מיר מיין גאנצע זאמלונג, איך האב עס מער ווייניגער איבער געגעבן צו א שרייבער פון א געוויסע צייט שריפט וואס טוט איבער דעם

די מערסטע באקאנטע מנגן\מלחין אין קארלין (חוץ די רביים), איז געווען החסיד ר' יעקב טעלחינער, מער פרטים קוקט אין 'פרי ישע אהרן' (עמ' שעג).
אין די ביכל פון מנשה אונגער 'חסידות אין יום טוב' (עמ' 110) איז דא געדרוקט נאטען פון א ניגון פון הרה"ק ר"א מקארלין זי"ע אויף די ווערטער "מלאכים שרפים ואופנים פרעגן זיך (בנ"א [וואס שטימט מער] שמעתי: פרעגן זיי,) אוי וויי אוי וויי, וואס ענפערט מען זיי, לית אתר פנוי מיני'"

ירושלמי כתב:אינני מבין אפי' מילה אחת באידיש, אך כמדומני שהטקסט הבא שייך לכאן:

פון מיין זאמלונג איבער ניגוני קארלין

אשאד איך האב נישט דא ביי מיר מיין גאנצע זאמלונג, איך האב עס מער ווייניגער איבער געגעבן צו א שרייבער פון א געוויסע צייט שריפט וואס טוט איבער דעם

די מערסטע באקאנטע מנגן\מלחין אין קארלין (חוץ די רביים), איז געווען החסיד ר' יעקב טעלחינער, מער פרטים קוקט אין 'פרי ישע אהרן' (עמ' שעג).
אין די ביכל פון מנשה אונגער 'חסידות אין יום טוב' (עמ' 110) איז דא געדרוקט נאטען פון א ניגון פון הרה"ק ר"א מקארלין זי"ע אויף די ווערטער "מלאכים שרפים ואופנים פרעגן זיך (בנ"א [וואס שטימט מער] שמעתי: פרעגן זיי,) אוי וויי אוי וויי, וואס ענפערט מען זיי, לית אתר פנוי מיני'"

תרגום:
ממה שאספתי אודות ניגוני קרלין.
חבל שאין אצלי כל מה שאספתי, פחות או יותר העברתי אותו לכותב של עיתון מסוים שעוסק בכך.
המלחין המוכר ביותר בקרלין (מלבד הרביים עצמם) היה החסיד ר' יעקב טלחינר. פרטים נוספים ראו ב'פרי ישע אהרן' (עמ' שעג). בחוברת של מנשה אונגר 'חסידות ביום טוב' (עמ' 110) נדפסו תווים עם ניגון של הרה"ק ר"א מקארלין זי"ע על המלים "מלאכים שרפים ואופנים שואלים עצמם (בנו"א [המתאים יותר] שמעתי: שואלים אותם), אוי וויי אוי ווי, מה עונים להם, לית אתר פנוי מיני".

שכתי לציין את המקור: הפורום האידישאי "אידישע וועלט" http://72.167.41.11/forum/viewtopic.php ... 2&p=359073

ניתן לעשות בתיבה השמאלית למעלה ("זוך") חיפוש על המילים הנ"ל, הוא נותן עוד המון תוצאות.

אף שאין בידי להחזיר לו אבידתו בשלימות, אנסה לעזור במה דאפשר.
ידוע בין חסידי צאנז שהדברי חיים היה מאריך בדביקות ומשורר ניגון: מלאכים שרפים ואופנים הקודש פרעגן, וואו איז דער באשעפער, אוי וויי וואס ענטפערט מען זיי, לית אתר פנוי מיניה. מלאכים שרפים ואופני הקודש פרעגן, וואס איז דער באשעפער, אוי וויי וואס ענטפער מען זיי, לית מחשבה תפיסא ביה כלל.
ומקובל בין חסידי צאנז שניגון זה לאו דיליה הוא, אלא קיבלו מאחד או בשם אחד מצדיקי הדור, אלא שנחלקו המסורת אם ניגון זה במקורו של הצמח צדק או של הרה"ק מרוזין.
אך לצערי איני יכול למצוא המקורות לזה עתה, אף שגם לי נדמה שהגירסה על שם הצמח צדק מקורה בספרי ריא"ז מרגליות (ואולי החלפתי המקורות, וזכרוני לקשר הצמח צדק והדברי חיים בתוך ספרי ריא"ז מרגליות היא מסיפור אחר שראיתי בספרו 'עמודי ארזים' על תשובה בענין עגונה שכתב הדברי חיים להצמח צדק והתעמק במחשבותיו לפני כתיבתו כדי לאחד הדברים הנכתבים בנגלה עם שורשם בנסתרות. http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?10 ... S&page=145 וראה מקבילות לסיפור ההוא ב'י"ג אורות' אור א' פרק ב', שהצ"צ התבטא על תשובה שקיבל מהדברי חיים שנכתב ב"חכמה").

שמעתי מטייפ-הקלטה, מה שמספר הגרא"ז מרגליות זצ"ל, שפעם בא איזה חסיד מהצמח צדק זי"ע להדברי חיים זי"ע, ודיבר עמו אודות רבו בעל הצמח צדק, ובתוך דבריו שאל החסיד אם הדברי חיים רוצה לשמוע איזה ניגון מרבו, ואמר לו הדברי חיים בוודאי שכן, ואז שר הניגון הזה, ומאז היה הדברי חיים שר תמיד הניגון הזה.

והנה נוסח אחר בדבר מקור הניגון
(קובץ שערי זבול ד)

אם המלאכים שרים זאת (או שרו, בעָבר), נוסח השיר היה צריך להיות: "אנו שרפים ואופנים וחיות הקודש" וכו', ולא: "מלאכים שרפים ואופנים וחיות הקודש" וכו'.

חכם באשי כתב:אם המלאכים שרים זאת (או שרו, בעָבר), נוסח השיר היה צריך להיות: "אנו שרפים ואופנים וחיות הקודש" וכו', ולא: "מלאכים שרפים ואופנים וחיות הקודש" וכו'.

קודם כל יכילנא לשנויי לך, שהם אכן שרים כדבריך, רק אנו לא יכולים לשיר כך אלא כנ"ל.
אך בא ואראך דוגמתן בעולם הזה, גם אנו אומרים יכירו וידעו כל יושבי תבל ולא נכיר ונדע אנו כל יושבי תבל, ועוד הרבה כמותם.

"יכירו וידעו כל יושבי תבל" הוא 'נוסח קבע' שבתפילת עלינו לשבח, ואין מכך כל הוחכה ל'מלאכים ושרפים' וכו'. ודוק.

לא מובן ההבדל מה משנה אם זה נוסח קבוע או לא, (ואולי גם שם זה נוסח קבוע?)
עכ"פ יש איזה קטע תפילה בימים נוראים שגם מתחיל כל יושבי תבל וכו'.

איני יודע כיצד נקלעו באשי (ה'מרא דאתרא'...) וחנבין לדיון מוזר זה, אך אם כבר, יכול היה באשי להשיב ש'כל יושבי תבל' היינו בקשה שיכירו כולם ולא רק אנחנו, כלומר שהדגש הוא על השאר חוץ מאיתנו.
ומ"מ עיקר הדיוק הוא קלוש קשות.

חד וחלק, אני אוהב את סגנונך - חד וחלק!...
האמת היא, שהערתי דלעיל (viewtopic.php?f=7&t=2812&view=unread#p29503) הייתה בהומור,
משום מה קשה לי לקבל "הורדת שירים" מהשמים...

באשי
לא חשבתי לרגע אחד שהקושיה הגדולה מדוע לא נאמר "אנו" היא המפריעה לך, הבנתי מיד "וואס ליגט אונטער דעם היי" אם אתה מכיר את הפתגם הזה, רק עניתי כפי רוח השאלה.
אני רק ציטטתי מספר את נוסח המסורת שבידם, אם זה היה או לא, לא לי להכריע.

'מסורת' של סיפורים הוא דבר נזיל ביותר וכמעט לא קיים.
לא פעם ולא פעמיים שמעתי תיאור של אירוע כלשהו מפי כמה אנשים שנכחו באותו אירוע, וכמספר האנשים כן מספר הגירסאות. וכל זה מדובר על אירועים שהיו יום אחד בלבד קודם לכן, אז כיצד ניתן להגדיר 'מסורת' דבר שהועלה על הכתב עשרות ומאות שנים לאחר שאירע או נאמר?

חכם באשי כתב:משום מה קשה לי לקבל "הורדת שירים" מהשמים...

אני פשוט נדהם. האם אתה לא מאמין שאותו פתק קדוש נ נח וכו' ירד ישירות מן השמים??????!!!!!! פוק חזי מאי עמא דבר ותדע אם יורדים כל מיני מהשמים או לא.
יתכן שבטורקיא מקום ממשלתך אין את זה, אבל אצלינו בישראל, כמספר השפויים מספר הפתקים.

דווקא פתקים מן השמים כן מסתדרים לי, שירים לא כ"כ...
(אמנם כבר איתא במקורות קדומים על 'פתקא מן שמיא' [כמו בגמ' יומא סט ע"ב (בערך) על הפתק שנפל מהשמים לשבים מגלות בבל, וכמו שאיתא בראשונים על ברכת 'ברוך שאמר'], ומעודי תמהתי האם מדובר ב'פתק' ממש (נייר? קלף?) או איזה חיזיון-חלום בו ראה הרואה פתק ועליו נכתב מה שנכתב)

חכם באשי כתב:דווקא פתקים מן השמים כן מסתדרים לי, שירים לא כ"כ...
(אמנם כבר איתא במקורות קדומים על 'פתקא מן שמיא' [כמו בגמ' יומא סט ע"ב (בערך) על הפתק שנפל מהשמים לשבים מגלות בבל, וכמו שאיתא בראשונים על ברכת 'ברוך שאמר'], ומעודי תמהתי האם מדובר ב'פתק' ממש (נייר? קלף?) או איזה חיזיון-חלום בו ראה הרואה פתק ועליו נכתב מה שנכתב)

בלי קשר למובאה הנ"ל על ר"א המלאך, שבאמת לאו מר בר רב אשי חתים עלה. (יש לי מובאה יותר מוסמכת על קדוש עליון ששמע שירת מלאכים ולמד מהם ניגון, אך לא אצטט רק כדי שיתלוצצו עליה).
אם מה שכדוגמתו מופיע במקורות קדומים כן מדבר אליך (ולכן ללא ספק אתה חוזר על נוסח הפתק הנ"ל ג"פ בכל יום), הרי חיילותיו של סנחריב שמעו שירת המלאכים, וקיי"ל שמידה טובה מרובה על של פורענות....

חנבין כתב:יש לי מובאה יותר מוסמכת על קדוש עליון ששמע שירת מלאכים ולמד מהם ניגון, אך לא אצטט רק כדי שיתלוצצו עליה).

סבורני חנבין יקירינו שאם המובאה מוסמכת לא ילעגו עליה. ואם יהא מי שילעג - הלא אמרו 'יאבד עולמו מפני השוטים'?!

זקן ששכח אם זה כה מענין אותך, כונתי למסופר ב"מאיר עיני הגולה" (תולדות בעל החדושי הרי"ם מגור) שאומרים בשם האדמו"ר מגור בעל האמרי אמת שהשתדלו לכתוב שם רק אמת (מפליא דיוק הלשון השתדלו, כנראה שאין אפשרות לדיוק של מאה אחוז בספר תולדות הנסמך על זכרונות הדור שעבר).
והנה מה שספר החידושי הרי"ם מגור על המגיד מקוז'ניץ:

ניגון משמים
-----
מייטב פנים מאמר שפת הים מביא וקורא מזקינו הישמח משה ממדריגת רבי ר' שמעלקא מניקולשבורג זי"ע



------
פתקא מן שמיא

-------
מספר תהלה למשה תולדות הגאון בעל ישמח משה מנכדו אב"ד לאפוש ששמעה מזקינו הייטב לב מסיגוט

תודה חנבין. הספר הנ"ל הוא אכן בגדר מוסמך? בכל מקרה תודה.
אגב, למה מחקו ומי מחק בשורה האחרונה תיבה אחת?

מאיר עיני הגולה, מוסמך?

הריא"ז סיפר שתלמיד אחד מחסידי הצמח צדק הגיע לצאנז, והרה"ק מצאנז חקרו על תהלוכות רבו, ובתוך הדברים סיפר שרבו הצמח צדק שר ניגון זה, ומני אז החל הרה"ק מצאנז לשוררו.
אך כ"ק מרן אדמו"ר מבאבוב זצ"ל דחה סיפר זה, משום שהיה מקובל אצלו מאבותיו הק' שניגון זה שר הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב, לאחר ששמעו ברוזין, וכשחזר לביתו קבע תנועה זו על "אתקינו סעודתא" בליל שבת קודש, וכן הוא המנהג בבאבוב עד עצם היום הזה [ואם שרו כן גם אצל זקינו הרה"ק מצאנז היה שומע שגם בצאנז זימרו ניגון זה].
וכן סיפר כ"ק מרן אדמו"ר מבאבוב זצ"ל: פעם אחת נסע הרה"ק הרבי ר' אליעזר'ל מדזיקוב זצ"ל לרוזין [הרה"ק הרבי ר' אליעזר'ל מדזיקוב זצ"ל, נסע גם כמה פעמים יחד עם אביו הרה"ק מראפשיץ זי"ע אל הרה"ק ר' ישראל מרוזין זי"ע], וכשהגיע לשם, אמר לו הגבאי שהרה"ק מרוזין זצ"ל יושב סגור בחדרו, וציוה שלא להכניס שום אדם לחדרו. אמר לו הרה"ק הרבי ר' אליעזר'ל זצ"ל אין אני מבקש ממך שתפתח לי הדלת, תניח המפתח על השלחן, ואני אפתח בעצמי...
כשנכנס הרה"ק מדזיקוב זצ"ל לחדר, ראה איך שהרה"ק מרוזין זצ"ל יושב בדביקות עצומה, ומעשן ה'פייקע ציבעך' וכל החדר מלא עשן, ושר בדממה דקה "מלאכים שרפים פרעגען...".
כשנסע לביתו, קבע הרה"ק מדזיקוב זצ"ל לזמר תנועה זאת על שלחנו בכל ליל שבת קודש על "אתקינו סעודתא".
וזה הניגון:
מלאכים שרפים פרעגן זיך,
וואו איז ער,
אוי וועה,
אוי וועה, וואס ענטפערט מען זיי,
אוי וועה, וואס ענטפערט מען זיי,
לית אתר פנוי מיני'.

אף דלא בשמים היא, מ"מ צריך לברר איך שרו המלאכים אותו ניגון: "שרפים ואופנים וחיות הקודש" או דלמא "שרפים וחיות ואופני הקודש"... לפחות נצא עם משהו למעשה.

ואדמשתעי בשירים שנארגו לעילא, בקרלין יש ניגון עתיק יומין (קצר- בן שלש בתים) על הלל הגדול ששרים בליל פסח (וזקני החסידים שרים אותו בין פסח לעצרת בפסוקי דזמרה שלשבת). ומקובל ששיר זה שרו המלאכים כשבני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. ואני הוכחתי זאת, דלפיכך יש בו רק שלש בתים קצרים ולא יותר, כי הקב"ה השתיקם "מעשי ידי טובעים בים..."

זקן ששכח כתב:אגב, למה מחקו ומי מחק בשורה האחרונה תיבה אחת?

אני לא יודע, אך אילו היית צריך לנחש מה היה כתוב שם, מאי הוה סלקא דעתך?

ישבב הסופר כתב:

זקן ששכח כתב:אגב, למה מחקו ומי מחק בשורה האחרונה תיבה אחת?

אני לא יודע, אך אילו היית צריך לנחש מה היה כתוב שם, מאי הוה סלקא דעתך?

אפשר להבין לבד. כתב ע"כ ד' אסף באחד מפירסומיו.

אכן מפורסם הב' גירסאות מצ''צ ומרוזין. בגרסה הרוזינאית מקובל שהרוזינער זצ"ל חיברו בשעת מאסרו בבית התפיסה

איפה אפשר למצוא הקלטות של הניגון?

עזריאל ברגר כתב:איפה אפשר למצוא הקלטות של הניגון?

לפני שעה מישהו חיפש את זה בפורום אחר...
https://www.dropbox.com/s/9b2zt7ozsw1wk ... 9.mp3?dl=0

הכהן כתב:

עזריאל ברגר כתב:איפה אפשר למצוא הקלטות של הניגון?

לפני שעה מישהו חיפש את זה בפורום אחר...
https://www.dropbox.com/s/9b2zt7ozsw1wk ... 9.mp3?dl=0

יישר כח גדול!

ויש גם את נוסח חב''ד המושמעה לפעמים בין הניגונים במערכת טעל-תורה מסביב לעולם.

ביצוע של אברהם פריד, בלי החלק של "מלאכים שרפים" וכו'.
גירסה קצת שונה ממה שהכרתי.
https://col.org.il/news/126279

פריד מתקן פגם שנפל בביצוע הניגון על ידי הרבה קהילות

רבים שרים: 'ואציעה, ואציעה - שאול הינך'.
וזו טעות, והנכון הוא:
'ואציעה, ואציעה שאול - הינך'.

גם ב'שאול' אתה יתברך מצוי!!

עזריאל ברגר כתב:איפה אפשר למצוא הקלטות של הניגון?

כאן נסמן.
ומצו"ב:

לבי במערב כתב:

עזריאל ברגר כתב:איפה אפשר למצוא הקלטות של הניגון?

כאן נסמן.
ומצו"ב:

31 - מלאכים ושרפים - תולדות אהרן.mp3

א ישיביש'ער ניגון.mp3

יישר כח גדול!

וראה עוד כאן.

בגל' המצורף כאן, ע' 7-8.

אם מדברים מניגון משמים יש ניגון ששר יעקב אבינו עיין כאן http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... נו#p174407
וכן ידיע ניגון על לאל אשר שבת ששמע הרה״ק מראפשיץ מלאכים