כך כותב החיד"א בספרו מדבר קדמות ערך נדה אות טו כמדומה (לצערי אוצרי אינו עמי והנני נע ונד בדרכים ואודה למי שיביא צילומו):
"ושמעתי מפי מגידי אמת שידעו בבירור שאדם א' מישראל היה לו וסת בכל חודש, רואה דם ודרך נשים לו (והוא כדברי רחל דרך נשים לי, שללשון החיד"א כנראה ענינו המיחושים וכיו"ב) ואם תאחר ויסתו יש לו צער" וכותב שם החיד"א שראה האיש אך לא שוחח עמו ושהיה לו ילדים.והוא פלא והפלא. האם יש המכיר מקורות נוספים לזה?
האם דם נדה היה באשה מעת בריאת העולם, או שמא הגיע זה יחד עם העונש שניתן לה?