פורום אוצר החכמה

כך כותב החיד"א בספרו מדבר קדמות ערך נדה אות טו כמדומה (לצערי אוצרי אינו עמי והנני נע ונד בדרכים ואודה למי שיביא צילומו):
"ושמעתי מפי מגידי אמת שידעו בבירור שאדם א' מישראל היה לו וסת בכל חודש, רואה דם ודרך נשים לו (והוא כדברי רחל דרך נשים לי, שללשון החיד"א כנראה ענינו המיחושים וכיו"ב) ואם תאחר ויסתו יש לו צער" וכותב שם החיד"א שראה האיש אך לא שוחח עמו ושהיה לו ילדים.והוא פלא והפלא. האם יש המכיר מקורות נוספים לזה?
האם דם נדה היה באשה מעת בריאת העולם, או שמא הגיע זה יחד עם העונש שניתן לה?

אם איני טועה, ר' טוביה הרופא, מזכיר דבר כזה בספרו 'מעשה טוביה'.
וכבר ידוע, שאחד מעלילות הנוצרים על היהודים הוא, שאף הגברים שבהם רואים דם נידות.

אם דם נדה היה באשה מעת בריאת העולם, או שמא הגיע זה יחד עם העונש שניתן לה?

עירובין ק ב הרבה ארבה אלו שני טפי דמים דם נדה ודם בתולים
ועיין ספורנו בראשית ג טז הרבה ארבה עצבונך דם הנדות הנקרא נדת דותה כי אמנם אז היא כל היום דוה

נו. אז אם כדבריך השאלה הרבה יותר קשה. וכי מדוע יהא דם נדה באדם?‏ ‏(אולי התירוץ דכפי שהיום שייך בזעת אפך תאכל לחם בנשים ;) )

מבי מדרשא כתב:כי מדוע יהא דם נדה באדם?‏ ‏(אולי התירוץ דכפי שהיום שייך בזעת אפך תאכל לחם בנשים

ברור שהקללות שנתקללו אדם וחוה נאמרו לכלל.
ומשום זה, אנו גם מוצאים שנשים צדקניות לא היו בפתקתה של חוה. עי' סוטה פ"ק.

מבי מדרשא כתב:נו. אז אם כדבריך השאלה הרבה יותר קשה. וכי מדוע יהא דם נדה באדם?‏ ‏(אולי התירוץ דכפי שהיום שייך בזעת אפך תאכל לחם בנשים ;) )

ולמה יש קושי בלידת הבהמות, שזה מציאות והחוש לא יוכחש?
וב"מי זהב" לרב גולדווסר כתב לתרץ עפ"י דברי הגמ' שלא יהא כח העבד יפה מכח רבו.