עושה חדשות כתב:תוך כדי חיפוש באוצר, התגלגלתי לספר "נפוצות יהודה", ושם בדרוש הראשון מצאתי אריכות מרתקת בשורשי חכמת המוסיקה.
הריני מעלה כאן את הדרוש בשלימותו, ואשמח לקבל הסבר מקוצר על עיקרי המושגים... (דיאפינטי, קונסונאנצי, וכו').
נפוצות יהודה - חכמת המוסיקה.PDF
אולי ראוי קצת להשקיע בזה, לכה"פ ל"חזנים", וכמבו' בספר תעודת שלמה...
תעודת שלמה - הלכות והנהגות החזנים.PDF
קונסונאנט - מרווחי טונים בין תוים.
אוטאבה - כנראה אוקטבה (מחזור שלם של סולם תוים). אבל לפי התוכן שם נראה שמתכוין ל"סקונדה" (הפרש של טון או חצי טון) וכמה עמודים אח"כ כותב שאוטאבה הוא השמינית. ושמא בעמ' הראשון זה ט"ס.
(הוא מתרגם כל ערך יווני לאיטלקי הנהוג בינינו עוד היום, ולכן אציין את העברי וממנו תראה לשם)
טרצה - מרווח של טון וחצי או שנים.
קווארטה - מרווח של שנים וחצי.
קווינטה - מרווח של שלוש וחצי. (מרווח השלוש שלמים המכונה "טריטונוס" צורם מאוד ולכן אינו בשימוש כלל בסולמות הנפוצים בינינו).
סקסטה הוא ארבע או ארבע וחצי
ואחריו הספטימה עם חמש או חמש וחצי.
שש טונים שלמים זה מחזור שלם של הסולם. המכונה "אוקטבה".
קווינטה-דצימה - המרווח החמשה עשר, שהוא בעצם שווה לשתי אוקטבות. (כל אוקטבה היא שבעה מרווחים, = 14 ומוסיפים אחד כדי להגיע לתו הפותח, למשל מ"דו" עד "דו").
ארמונה פריגאה - סולם מ"מי" עד "מי"
" לידיאה - כנ"ל מ"פה" עד "פה".
" דוריאה - מ"רה" עד "רה".
" איונקה - מ"דו" עד "דו" (הוא הסולם המז'ורי הנפוץ שמשתמשים בו לרוב במוזיקה המערבית, וכמש"כ שם שהוא משמח).
חושבני שביארתי את כל המושגים המוזיקליים שהוא מביא שם, אם יש עוד משהו שלא מובן אשמח לנסות לעזור.
(וראה רש"י עה"ת שהלויים היו צריכים ללמוד את עבודת השיר 5 שנים, ונפסק להלכה שהמשורר ששיער חייב מיתה, ורואים עד כמה חשובה עבודת השירה לפני הקב"ה. וגם בימינו אומר רש"י בברכות שאין תפלתו של אדם נשמעת אלא במקום ששרים לקב"ה בנעימות קול).