פורום אוצר החכמה

עצם העובדה שחכמי אשכנז וספרד לא היו בקיאים אפילו בשמות החכמים אלו של אלו, יצרו טעויות משעשעות להפליא.
ומעניין אם מישהו כתב על זה מחקר ראוי:
הנה שני מקרים משעשעים:
שערי תשובה סימן תקיא: "עיין במח"ב [במחזיק ברכה] שכתב בשם חכם וחסיד מוהר"ר ליפא ז"ל שכתב שהוא היה נוהג היתר ביום טוב...".
ועיון במקור בספר "מחזיק ברכה", מראה כי הדברים רשומים על שם חכם בשם "כליפא". ואין כל שייכות עם השם האשכנזי ליפא. ושמא זו טעות המדפיס.

ר' אליהו הכהן בספריו מביא בכמה מקומות שמועות בשם הרבי ר' העשיל, שכנראה שמען מחכמים אשכנזיים עוברי אורח שעברו באזמיר, אלא שבמקומות שבזכרוני מביאו בשם "רבי אשל", וזה ביען שמע מהחכמים האשכנזים "רבי העשיל" ולא הכיר השם "העשיל", ומזה נהיה על פי שמיעה "אשל".

זכורני ששמו של רבי ישועה בסיס שונה ע"י חכם אשכנזי ל'יהושע'.

מעניין אם השמועות מר' העשיל אשר הובאו בספרי ר"א הכהן מאזמיר, קובצו במהדורות חנוכת התורה. ואם לא, מקום הניחו להתגדר.

במעיל צדקה אות תקכה כתב "שמעתי משם הרב אשל ז"ל על פסוק עניה סוערה לא נוחמה ופירושו וז"ל וכו'". [הפירוש כבר הובא בחוזה דוד דף עז ע"א בשם 'הרב עשל'].
בנאות יעקב לרי"י אלגאזי ד"ל ע"א (נד' אחרי מעיל צדקה) הובא הפירוש בשם "שמעתי אומרים בשם מהר"ר עשל אשכנזי".
הוא מכנהו 'עשל' גם בספריו האחרים, וכ"ה אצל עוד מחכמי ספרד.
(לא מצאתי פי' זה בחנוכת התורה).

מעניין אם השמועות מר' העשיל אשר הובאו בספרי ר"א הכהן מאזמיר, קובצו במהדורות חנוכת התורה. ואם לא, מקום הניחו להתגדר.

עוד מצאתי בספר חוט של חסד פר' ואתחנן שהביא בשם הרב אשל ז"ל (ולא הובא בחנוכת התורה ולא באוצר הרר"ה).
[הובא בספר זרע יצחק על המשניות פ"ק דברכות וכן בפנים יפות פר' ואתחנן בשם שמעתי, וכ"כ בדגל מחנה אפרים ובצמח דוד - הגר]

קשור לעניין דיונו הקצר של הבא"ח במשמעות המילה 'יארצייט' - שו"ת רב פעלים חלק ד - סוד ישרים סימן טז:
ועל שאלה הב' ששאלת לבאר לך משמעות יא"צ שקורין ליום הפטירה דע כי מתחלה הייתי חושב כי אותיות אלו הם ר"ת ועשיתי להם נוטריקון אך אח"ך ראיתי להגאון מנשה בן ישראל בספרו נשמת חיים שהוא ס' קדמון קצת שכתב שם בפ' כ"ז וז"ל ובעל לויה לדרך בדף כ"ב כתב יערב נא שיחי עליך מה העירוני רעיוני לתרץ על חכמי ישראל שמרננים על המנהג שיש בארצותינו לומר קדיש ביום שמת בו אב ואם שקורין בלשון אשכנז יא"צ מידי שנה בשנה וכו' ע"ש נמצא תיבות אלו של יא"צ הם בלשון אשכנז אשר משמעותם על יום הפטירה ועי' בלבוש סי' קל"ג ס"א שכתב וז"ל ואם אירע לאדם באותו השבת יום מיתת אב או אם שקורין יא"צ וכו' ע"ש.

(בעניין יא"צ ר' עוד בגליון נוטריקון 33, viewtopic.php?f=77004&p=305292+33#p274510)

ידוע גם כיצד התבטא בטעות אחד מגדולי ספרד בן דורנו על "המגיד ממעזריטש"..

חד ברנש כתב:ידוע גם כיצד התבטא בטעות אחד מגדולי ספרד בן דורנו על "המגיד ממעזריטש"..

מדובר בחיקוי שנעשה בבדיחותא ולא בטעות אמתית, ואותו חכם לא אמר זאת מעולם.

הנה עוד טעויות משעשעות, כנראה שהמתרגם לאנגלית היה אשכנזי ולא ידע מאי קאמר.

גביר כתב:קשור לעניין דיונו הקצר של הבא"ח במשמעות המילה 'יארצייט' - שו"ת רב פעלים חלק ד - סוד ישרים סימן טז:
ועל שאלה הב' ששאלת לבאר לך משמעות יא"צ שקורין ליום הפטירה דע כי מתחלה הייתי חושב כי אותיות אלו הם ר"ת ועשיתי להם נוטריקון אך אח"ך ראיתי להגאון מנשה בן ישראל בספרו נשמת חיים ... ע"ש נמצא תיבות אלו של יא"צ הם בלשון אשכנז אשר משמעותם על יום הפטירה

ראה מש"כ במקום אחר
viewtopic.php?f=7&t=246&p=435627&hilit=#p435627

וונדרבר כתב:הובא בספרים כמה ראשי תיבות שהמציאו על המילה "יארצייט", ראה בס' שלחן ערוך המקוצר ה' (יו"ד ב') לר"י רצאבי סי' קצ"ז עיני יצחק הערה ב' (עמ' תצ"ה), שמביא שבתימן היו פותרים "יום אסיפת רגלי צדיקים יבית טות", עיי"ש ביאור המילים. [ויש פותרים: יום אסיפת רגל צדיק יהיה יום טוב], עיי"ש.
וראה: אוצר הידיעות השלם ח"ב לרי"מ שטרן פרק רמ"ד עמ' תק"ד. וכן אוצר הידיעות ח"ג עמ' שנ"ב.
וראה עוד: סיני כ"ח עמ' נז-נח, (ועמ' של), מוסף שבת קדש של יתד נאמן תשע"ב 05 לך לך עמ' 30.

מה שנכון נכון כתב:במעיל צדקה אות תקכה כתב "שמעתי משם הרב אשל ז"ל על פסוק עניה סוערה לא נוחמה ופירושו וז"ל וכו'". [הפירוש כבר הובא בחוזה דוד דף עז ע"א בשם 'הרב עשל'].
בנאות יעקב לרי"י אלגאזי ד"ל ע"א (נד' אחרי מעיל צדקה) הובא הפירוש בשם "שמעתי אומרים בשם מהר"ר עשל אשכנזי".
הוא מכנהו 'עשל' גם בספריו האחרים, וכ"ה אצל עוד מחכמי ספרד.
(לא מצאתי פי' זה בחנוכת התורה).

הגר"מ מאזוז מספר שבתונס הם חשבו ששמו הוא מלשון דבש ('יום אסל').