פורום אוצר החכמה

מדרש רבה (שמות מא ה)
"אמר רשב"ל מה כלה זו כל ימים שהיא בבית אביה מצנעת עצמה ואין אדם מכירה וכשבאת ליכנס לחופתה היא מגלה פניה כלומר כל מי שהוא יודע לי עדות יבא ויעיד עלי כך תלמיד חכם צריך להיות צנוע ככלה הזו ומפורסם במעשים טובים ככלה הזו שהיא מפרסמת עצמה הוי ויתן אל משה ככלותו".
האם המנהג כיום שהכלה עומדת בפנים מכוסות סותר לנאמר לעיל, או שמא אין כוונת המדרש שמגלה פניה תחת החופה?

הסיבה שכיום מכסים את הכלה, ואין החתן רואה אותה עד אחר החופה היא סיבה הלכתית הנהוגה בקהילות אשכנז, שלא תפרוס דם חימוד.

מורה צדק כתב:הסיבה שכיום מכסים את הכלה, ואין החתן רואה אותה עד אחר החופה היא סיבה הלכתית הנהוגה בקהילות אשכנז, שלא תפרוס דם חימוד.

למיטב ידיעתי הסיבה היא שלא תראה הטבעת ותחשוב ששווה סכום מסוים ותהיה ריעותא בקידושין, וכשמכוסה סומכת על העדים שמאשרים שהטבעת שו"פ.

אני לא מבין למה לחפש סיבות
וכי כעורה זו ששנה ר' יוחנן כתובות יז מאי הינומא קרייתא דמנמנמא בה כלתא ועיין רש"י שם ואצלנו שמכסים כל הפנים הוא דבר דומה.

(אפשר לתת טעמים גם בדברי ר' יוחנן אבל צריך לדעת שהגמרא היא הסיבה והטעמים טעמים.

אוצר החכמה כתב:אני לא מבין למה לחפש סיבות
וכי כעורה זו ששנה ר' יוחנן כתובות יז מאי הינומא קרייתא דמנמנמא בה כלתא ועיין רש"י שם ואצלנו שמכסים כל הפנים הוא דבר דומה.

(אפשר לתת טעמים גם בדברי ר' יוחנן אבל צריך לדעת שהגמרא היא הסיבה והטעמים טעמים.

האם סותרים הדברים לדברי המדרש או שיש ליישב ביניהם?
האם ידוע על מנהג עתיק מימי התנאים שונה ממנהגינו?

קנין חופה בחד מתלתא האנפי הוא ההינומא

מעניין מאד שהמדרש הוא בשם רשב"ל שהיה החברותא של ר' יוחנן שממנו מביאה הגמרא את ענין ההינומא. מי יואיל לבארני הענין?

הטקסט "וכשבאת ליכנס לחופתה היא מגלה פניה"
למעשה אינו סותר ממש את שעת העמידה בחופה עצמה

נכון.
אבל הלשון במשנה יוצאה בהינומא משמע לכאורה שיוצאה כן מביתה לחופה.

לנוהגים שלא לראות את הכלה כלל עד החופה, האם הם מרימים את ההינומא קודם לראות אותה, עפ"ד הגמ' שלא יקדש אדם עד שיראנה?

וראיה למנהג זה מיעקב שנשא את לאה, ולא ראה אותה כי היא היתה מכוסה בהינומא.

מורה צדק כתב:לנוהגים שלא לראות את הכלה כלל עד החופה, האם הם מרימים את ההינומא קודם לראות אותה, עפ"ד הגמ' שלא יקדש אדם עד שיראנה?

וראיה למנהג זה מיעקב שנשא את לאה, ולא ראה אותה כי היא היתה מכוסה בהינומא.

לדעתך היא המשיכה להתעטף בהינומא כל הלילה? שאם לא כן למה לא הכיר אותה גם בבית.

או שכן, או שהיה כ"כ חשוך, והן היו דומות והוא לא הבדיל ביניהם, כי הרי ידוע שכל האירוע היה בחושך, וכל שכן שלבן דאג להחשיך את הבית.

באותו הקשר לגבי השאלה שאם כך היה זה מקח טעות
מעניין לראות את זה

http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.asp?28056&$20101116203207937&page=160

וכאן http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.asp?50518&$20101116203207937&page=142 (אולי הוא הבין שלא טעה בלילה וידע שהיא לאה אבל בפסוק כתוב בבקר והנה היא לאה)

אבל כאן הקשה בצדק לכאורה עיי"ש בדברי הגרא"ל שטיינמן http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.asp?85033&$20101116203207937&page=73
וקצ"ע מה בדיוק החילוק בין ביאה לכסף. ואולי כוונתו שבביאה מתרצה בכל אופן לגוף זה

זקן ששכח כתב:

מורה צדק כתב:לנוהגים שלא לראות את הכלה כלל עד החופה, האם הם מרימים את ההינומא קודם לראות אותה, עפ"ד הגמ' שלא יקדש אדם עד שיראנה?

וראיה למנהג זה מיעקב שנשא את לאה, ולא ראה אותה כי היא היתה מכוסה בהינומא.

לדעתך היא המשיכה להתעטף בהינומא כל הלילה? שאם לא כן למה לא הכיר אותה גם בבית.

ראיתי כאלו שנוהגים שהכלה ממשיכה להיות מכוסה בהינומא במשך הלילה,
חושבני שבחדר היחוד לא (-^ אבל לא בררתי.

במצווה טאנץ אני מבין, אבל כל החתונה?

ככה נוהגים אצלם, אברר אי"ה על מה ולמה.

לגבי מצוה טאנץ יש כאלו שמקפידים שבעת הריקודין עם אביה וביותר עם החתן, פניה תהיה מגולה.

אוצר,
ציינת את הגמרא כמקור לכיסוי פנים, אבל בגמרא אין הדבר מוכרח שהרי יש כמה שיטות מה היא הינומא, ולשאר השיטות מהיכי תיתי שמכסה פניה?