פורום אוצר החכמה

רציתי לייחד הדיבור על הפתגם הידוע המופיע בכותרת האשכול,
היות והוא נעשה לאחד מיסודות ופינות הדרוש וה'מחשאבע' בתקופתינו.
וא"כ ראוי לידע,
מיהם הקדמונים שאמרו כן בפירוש? האם יש לפני המהר"ל? ומהיכן אפשר להביא ראיות בעד ונגד?
מהו הכלל המגדיר דבר גדול או קטן? האם זה מוכרח שבדורינו (דור העקב) כבר אין "דברים גדולים"?
האם יש הכרח שחוסר המקריות זה דבר הניתן להידרש? או שאולי זה כבשי דרחמנא ותל"מ?
האם הנידון כאן viewtopic.php?f=17&t=21256 קשור לנושא? או שזה סתם דברים קטנים?
התחכימוני?

כעת אני מהרהר, שהקדמונים אשר כתבו רמזים על חודש "אלול", אף ששמו של החודש לא ניתן לו ע"י התורה, כנראה סברו שדברים גדולים אינם באים במקרה, וכן סברו ששמות של חודשים זה בגדר דברים גדולים.

זכור לי שר' יצחק הוטנר ראה בר' אהרון קוטלר כדבר גדול שאינו בא במקרה.