'עיר ציון תמלא' במה?

[עוד יהודי]

בפיוט צור משלו, ישנו בית 'יבנה המקדש עיר ציון תמלא', ולא ביאר הפייטן במה תמלא ה[עיר] ציון, ויש לבאר בתרי אנפי.
א. באנשים ועולי רגלים.
ב. עה"כ ומלאה ציון צדק ומשפט, וכן מלאתי משפט וכדו'.

[אוצר בלום]

בפיוט צור משלו, ישנו בית 'יבנה המקדש עיר ציון תמלא', ולא ביאר הפייטן במה תמלא ה[עיר] ציון, ויש לבאר בתרי אנפי.

א. באנשים ועולי רגלים.

ב. עה"כ ומלאה ציון צדק ומשפט, וכן מלאתי משפט וכדו'.

א. ע"ד הכתוב "ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות וגו'" (זכריה ד א)

ב. כוונתך לפסוק בישעיה ל"ג ה' "מילא ציון משפט וצדקה"?

בכל אופן יש גם: "תשואות מלאה עיר הומיה קריה עליזה" (ישעיה כב ב).

ומה שמעניין פה שבפיוט למוצ"ש 'חדש ששוני' יש לשון דומה: 'ציון תמלא מעם אלה, קרית מלך רב אז נעלה'.

[מחולת המחנים]

אולי ע"ד הכתוב "אמלאה החרבה".

[סגי נהור]

אולי ע"ד הכתוב "אמלאה החרבה".

"אמלאה החרבה" היינו אתמלא מחורבתה, ראה רש"י ומצודות על הפסוק (ומגילה ו, א). ובוודאי שאין זו כוונת הפיוט.

ופירוש אִמלאה (בנין נפעל) היינו אני אתמלא, משא"כ תמַלֵא (בנין פיעל) פירושו אתה הקב"ה תמלא.

[פלגינן]

בזמירות 'מתיבתא' של עו"ה מובא 'עיר ציון תמלא' - בישראל כאשר מילאוה קודם שגלו ממנה. סידור בית יעקב. ובמטה יהודה פירש שציון תמלא משלל העמים.

[כח הטענה]

אולי ע"ד הכתוב "אמלאה החרבה".

יפה!

[סגי נהור]

אולי ע"ד הכתוב "אמלאה החרבה".

יפה!

אולי תסביר מה יפה?

[אברהם]

עיר ציון תמלא = תשלים.

כמו 'אבני מילואים' = אשלמותא, וכמו 'ואמלא אותו רוח אלקים' - אשלים. וכמו שכתב הרמב"ן דלפעמים למלאות משמש במובן של להשלים את הדבר.

[פלתי]

עיר ציון תמלא. משלל העמים, כמ"ש מלא ציון משפט וצדקה (ישעיהו ל"ג) ופירש הרד"ק מלא ציון משלל העמים במשפט וצדקה. (מטה יהודה).

[כח הטענה]

אולי ע"ד הכתוב "אמלאה החרבה".

יפה!

אולי תסביר מה יפה?

הפירוש יפה. אלא מה? שמא היה בהעלם משכלך הזך מאמר חז"ל אם מלאה זו חרבה זו ולכן טחו עיניך מראות את יופי הפירוש.

[סגי נהור]

הפירוש יפה. אלא מה? שמא היה בהעלם משכלך הזך מאמר חז"ל אם מלאה זו חרבה זו ולכן טחו עיניך מראות את יופי הפירוש.

לו היית טורח לקרוא שתי תגובות אחרונית לפני שמיהרת להגיב בעצמך, היית רואה שציינתי בעצמי למאמר חז"ל זה.
וגם היית מבין למה פירוש זה אינו יכול להיות הפירוש הנכון.

[כח הטענה]

הפירוש יפה. אלא מה? שמא היה בהעלם משכלך הזך מאמר חז"ל אם מלאה זו חרבה זו ולכן טחו עיניך מראות את יופי הפירוש.

לו היית טורח לקרוא שתי תגובות אחרונית לפני שמיהרת להגיב בעצמך, היית רואה שציינתי בעצמי למאמר חז"ל זה.
וגם היית מבין למה פירוש זה אינו יכול להיות הפירוש הנכון.

תנוח דעתך. קראתי את מה שכתבת (זה לא היה כזו טירחה) ולא נראה לי שיש בדבריך ממש. מותר לי?

[ונתנו ידידים]

אולי ע"ד הכתוב "אמלאה החרבה".

"אמלאה החרבה" היינו אתמלא מחורבתה, ראה רש"י ומצודות על הפסוק (ומגילה ו, א). ובוודאי שאין זו כוונת הפיוט.

ופירוש אִמלאה (בנין נפעל) היינו אני אתמלא, משא"כ תמַלֵא (בנין פיעל) פירושו אתה הקב"ה תמלא.

אני לא מבין דברי כבודו מה זה משנה כלפי פי' המילות של 'מלא' מי ממלא אותה, וגם שם אתמלא מחורבתה מהו פי' המילות של אתמלא עם מה ימלא?

[שמש]

אולי ע"ד הכתוב "אמלאה החרבה".

"אמלאה החרבה" היינו אתמלא מחורבתה, ראה רש"י ומצודות על הפסוק (ומגילה ו, א). ובוודאי שאין זו כוונת הפיוט.

ופירוש אִמלאה (בנין נפעל) היינו אני אתמלא, משא"כ תמַלֵא (בנין פיעל) פירושו אתה הקב"ה תמלא.

גם בפיוט הוא 'תימלא' בת' חרוקה (כמו ייבנה המקדש).

[סגי נהור]

אולי ע"ד הכתוב "אמלאה החרבה".

"אמלאה החרבה" היינו אתמלא מחורבתה, ראה רש"י ומצודות על הפסוק (ומגילה ו, א). ובוודאי שאין זו כוונת הפיוט.

ופירוש אִמלאה (בנין נפעל) היינו אני אתמלא, משא"כ תמַלֵא (בנין פיעל) פירושו אתה הקב"ה תמלא.

אני לא מבין דברי כבודו מה זה משנה כלפי פי' המילות של 'מלא' מי ממלא אותה, וגם שם אתמלא מחורבתה מהו פי' המילות של אתמלא עם מה ימלא?

כוונתי פשוטה. פירוש הכתוב הוא לגריעותא, שהאויב יתמלא מתוך חורבנה של ירושלים, לא שירושלים תתמלא.

לכן יש נפק"מ גדולה אם אומרים "אִמָלאה" בחיריק בבנין נפעל, דהיינו שאחר יתמלא מחורבן ירושלים, או כבפיוט - "תמלא" את ירושלים.

[מחולת המחנים]

כוונתי פשוטה. פירוש הכתוב הוא לגריעותא, שהאויב יתמלא מתוך חורבנה של ירושלים, לא שירושלים תתמלא.

ניתי ספר ונחזי, גמ' מגילה (דף ו' ע"א) "קסרי וירושלים, אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן אל תאמן ישבו שתיהן אל תאמן, חרבה קסרי וישבה ירושלים חרבה ירושלים וישבה קסרי תאמן, שנאמר אמלאה החרבה אם מליאה זו חרבה זו אם מליאה זו חרבה זו".
והיינו שמפסוק זה למדו חז"ל את שני הדברים: שקיסרי תתמלא מחורבנה של ירושלים ולעתיד לבוא תתמלא ירושלים מחורבנה של קיסרי, ולכאורה על זה יסד הפייטן את תחינתו "עיר ציון תמלא".